ראש השנה שיתוף פירושים, הערות והארות בתפילות הימים הנוראים (2 צופים)

[קוצר ברינה]

יש לשים לב שמה שאומרים "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך" אי"ז על אותו משקל, דאברהם כבש את רחמיו [התגבר על רחמיו] ומבקשים שרחמי הקב"ה הם יכבשו [שרחמי הקב"ה יתגברו]

 

[אבא ביתך]

יש לשים לב שמה שאומרים "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך" אי"ז על אותו משקל, דאברהם כבש את רחמיו [התגבר על רחמיו] ומבקשים שרחמי הקב"ה הם יכבשו [שרחמי הקב"ה יתגברו]

לחץ כדי לכווץ...

הערתך היא גופא מה שעורר אותי להבנה שהעלתי לעיל.

שיתוף פירושים, הערות והארות בתפילות הימים הנוראים

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[רבי]

האם יש למישהו מושג למה יש הרבה חזנים שעם המנגינות שינו את הסדר בפיוטים, כמו בפיוט: מֶלֶךְ עֶלְיוֹן... לַעֲדֵי עַד יִמְלֹךְ ... אבל מֶלֶךְ אֶבְיוֹן ... עַד מָתַי יִמְלֹךְ והרבה חזנים מחברים את לעדי עד ימלוך עם ה"מלך עליון" הבא דבר שפוגע במשמעות [וגם מסתבך כשמגיעים ל"מלך אביון" וגם ב"לעדי עד" האחרון].
והדבר בולט הרבה יותר בפיוט "וְכֹל מַאֲמִינִים" ששם אומרים שבח כגון: "הַבּוֹחֵן וּבוֹדֵק גִּנְזֵי נִסְתָּרוֹת" ומסיימים שכולם מאמינים בדבר זה: "וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא בּוֹחֵן כְּלָיוֹת", והמנגינה המקובלת [שמתחילים ב"וכל מאמינים"] הופכת את המשמעות.

לחץ כדי לכווץ...

במלך עליון זה פיוט מבולבל מאד.
כי במקור הוא משולב מלך עליון עם מלך אביון כל הזמן, והיום קיצרו את זה, ומהמלך אביון אומרים רק שני בתים וישר אח"כ אומרים אבל מלך עליון.

 

[רבי]

היום תדרשנו לטובה- פי' גם אם ע"פ פשט לא כ"כ מגיע- שיהי' ע"פ דרוש...

לחץ כדי לכווץ...

דרישה היא שימת לב.
ציון אין דורש לה. אין מי שמבקש או שם לב אליה.
ויש מי ששם לב אבל לא לטובה.
ואנו מבקשים דרישה, לטובה.

 

[רבי]

יש לשים לב שמה שאומרים "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך" אי"ז על אותו משקל, דאברהם כבש את רחמיו [התגבר על רחמיו] ומבקשים שרחמי הקב"ה הם יכבשו [שרחמי הקב"ה יתגברו]

לחץ כדי לכווץ...

זה משחק מילים עם הכבישה.
אברהם אבינו כבש, והקב"ה יכבוש.
דבר מקובל בשירה.

 

[אבא ביתך]

במלך עליון זה פיוט מבולבל מאד.
כי במקור הוא משולב מלך עליון עם מלך אביון כל הזמן, והיום קיצרו את זה, ומהמלך אביון אומרים רק שני בתים וישר אח"כ אומרים אבל מלך עליון.

לחץ כדי לכווץ...

אמת ויציב, ראו בקובץ המצורף.
הדבר גם מסביר למה בתי הפיוט 'מדלגים' בין האותיות, א,ג,ה וכו' (א-ל דר במרום - גבור להקים - המדבר בצדקה וכו'), שכן חרוזי מלך אביון שביניהם היו משלימים.

 

[הצעיר שבחבורה]

זה משחק מילים עם הכבישה.
אברהם אבינו כבש, והקב"ה יכבוש.
דבר מקובל בשירה.

לחץ כדי לכווץ...

כאן זה לא שירה, אלא נוסח תפילה שתקנו לנו אנשי כנה"ג
ובפשוטו זוהי בקשה שכשם שכבש אברהם אבינו את רחמיו, כן יכבשו רחמי ה' את כעסו.
ולכן קשה לקבלו כמשחק מילים בעלמא.

 

[נדיב לב]

יש לשים לב שמה שאומרים "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך" אי"ז על אותו משקל, דאברהם כבש את רחמיו [התגבר על רחמיו] ומבקשים שרחמי הקב"ה הם יכבשו [שרחמי הקב"ה יתגברו]

לחץ כדי לכווץ...

בשניהם זה ענין אחד - לכבוש את המידה הטבעית ולהגביר מידה אחרת. אברהם אבינו - מידת החסד - כבש את מדתו (ובכלל כבש את רחמיו הטבעיים, רחמי בן על האב), גם הקב"ה יגביר את מידת הרחמים לפנים משורת הדין (הדין הוא המידה הטבעית ורחמים זה מעבר לשורת הדין).

 

[רבי]

כאן זה לא שירה, אלא נוסח תפילה שתקנו לנו אנשי כנה"ג
ובפשוטו זוהי בקשה שכשם שכבש אברהם אבינו את רחמיו, כן יכבשו רחמי ה' את כעסו.
ולכן קשה לקבלו כמשחק מילים בעלמא.

לחץ כדי לכווץ...

הוא לא שאל על הנוסח אלא על המשקל.
אמרתי שנהוג בשירה לקחת שני מילים עם משמעות שונה.
לא התכוונתי לזלזל.

 

[הצעיר שבחבורה]

הוא לא שאל על הנוסח אלא על המשקל.

לחץ כדי לכווץ...

אך המשקל הוא בנוסח התפילה, ולא בשירה, ולכך לא ניתן ליישב זאת באמצעות כללי השירה

---

לא התכוונתי לזלזל.

לחץ כדי לכווץ...

לרגע לא חשבתי.

 

[רבי]

אך המשקל הוא בנוסח התפילה,

לחץ כדי לכווץ...

התפילה לא נכתבה לפי משקל או כללי דקדוק. (כך אוחזים וסוברים רו"מ ובנין מגדולי ישראל למעט מרן הרב מאזוז זצ"ל)
ומשכך איננו צריכים ליישב התפילה לפי כללי הדקדוק.

 

[הצעיר שבחבורה]

התפילה לא נכתבה לפי משקל או כללי דקדוק. (כך אוחזים וסוברים רו"מ ובנין מגדולי ישראל למעט מרן הרב מאזוז זצ"ל)
ומשכך איננו צריכים ליישב התפילה לפי כללי הדקדוק.

לחץ כדי לכווץ...

שוב, תעיין שוב בשאלה, והיא אינה דקדוקית, אלא בנוגע לתוכן
הבקשה מייצרת משוואה בין כבישת רחמיו של אברהם אבינו, ובזכות זה, מבקשים שהקב"ה יכבוש את כעסו
וע"ז נסוב הדיון, האם ההשוואה הינה נכונה ונאותה, כמובן להבנתנו הדלה.

 

[רבי]

שוב, תעיין שוב בשאלה, והיא אינה דקדוקית, אלא בנוגע לתוכן
הבקשה מייצרת משוואה בין כבישת רחמיו של אברהם אבינו, ובזכות זה, מבקשים שהקב"ה יכבוש את כעסו
וע"ז נסוב הדיון, האם ההשוואה הינה נכונה ונאותה, כמובן להבנתנו הדלה.

לחץ כדי לכווץ...

אברהם אבינו מאהבתו לקב"ה כבש את רחמיו על בנו יחידו שהקב"ה הבטיח לו שהוא יירש אותו, ועכשיו הוא מצווה ע"י בורא עולם לשחוט אותו.
כך אנו מבקשים מהקב"ה שיכבוש את כעסו מעלינו בזכות אותה אהבה שהיה לאאע"ה אליו.
מה הבעיה?

 

[הצעיר שבחבורה]

אברהם אבינו מאהבתו לקב"ה כבש את רחמיו על בנו יחידו שהקב"ה הבטיח לו שהוא יירש אותו, ועכשיו הוא מצווה ע"י בורא עולם לשחוט אותו.
כך אנו מבקשים מהקב"ה שיכבוש את כעסו מעלינו בזכות אותה אהבה שהיה לאאע"ה אליו.
מה הבעיה?

לחץ כדי לכווץ...

שוב, ניתן לפרש זאת ביחס ל'כבישה', וכשם שכבר ביאר בטוב טעם ודעת, הרב

בשניהם זה ענין אחד - לכבוש את המידה הטבעית ולהגביר מידה אחרת. אברהם אבינו - מידת החסד - כבש את מדתו (ובכלל כבש את רחמיו הטבעיים, רחמי בן על האב), גם הקב"ה יגביר את מידת הרחמים לפנים משורת הדין (הדין הוא המידה הטבעית ורחמים זה מעבר לשורת הדין).

לחץ כדי לכווץ...

אך לא מחמת המשקל.

 

[רבי]

שוב, ניתן לפרש זאת ביחס ל'כבישה', וכשם שכבר ביאר בטוב טעם ודעת, הרב

אך לא מחמת המשקל.

לחץ כדי לכווץ...

המשקל אותו משקל. שניהם משקל כבישה.
המשמעות שונה.

 

[הצעיר שבחבורה]

המשקל אותו משקל. שניהם משקל כבישה.
המשמעות שונה.

לחץ כדי לכווץ...

דומני שהדיון מוצה, אפרש את דעתי
אם המשמעות שונה, הרי שלא ניתן לבקש זה כנגד זה, מחמת דמיון במשקל המילה.
אלא שכפי שביארו לעיל, אף המשמעות זהה היא, ולכך הבקשה עולה יפה.

 

[צריך ביאור]

שמעתי לדקדק בנוסח התפילה שאומרים מי כמוך אב הרחמים וכו' (לפי נוסח אשכנז) והנה לא נאמר מי כמוך אב הרחמן אלא אב הרחמים דהיינו שאנו לא מבקשים מהקב"ה שכיון שהוא רחמן אז שירחם עלינו אלא הכוונה היא מי כמוך אב הרחמים דהיינו שאתה יצרת את מידת הרחמים ואתה המקור למידה הזאת ולפי"ז המשך העניין יתבאר "זוכר יצוריו לחיים ברחמים" אי"ז כבקשה אלא הברכה עוסקת בעניין גבורות ה' ומה שהקב"ה יצר את מידת הרחמים זה גם חלק מגבורתיו. והגבורה בעניין מידת הרחמים זה השינוי בין מה שהדין מחייב להסתכלות שונה על מעשי האדם.

 

[רבי]

העץ יוסף מפרש.
ויותר נראה כי הוא לשון מניעה וכיסוי. כמו ישוב ירחמנו יכוש עוונותינו. ור"ל, כמו שמנע אברהם אבינו את רחמיו מבן יחידי ... כן יכבשו, כלומר יהי כח למידת רחמיך למנוע מידת גבורתך ופחדך להתפשט עלינו. ע"כ.
הרי לן שזה גם אותה משמעות.
@הצעיר שבחבורה
@נדיב לב

 

[קוצר ברינה]

הערה: המלבים מפרש את הפסוק הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם ה' (ירמיהו לא יט) כולו לגנאי, וצ"ב לפי"ז איך נכתב בפסוקי הזכרון שבר"ה שהרי אין מזכירים פסוקים שיש בהם פורענות לישראל

 

[נדיב לב]

שמעתי לדקדק בנוסח התפילה שאומרים מי כמוך אב הרחמים וכו' (לפי נוסח אשכנז) והנה לא נאמר מי כמוך אב הרחמן אלא אב הרחמים דהיינו שאנו לא מבקשים מהקב"ה שכיון שהוא רחמן אז שירחם עלינו אלא הכוונה היא מי כמוך אב הרחמים דהיינו שאתה יצרת את מידת הרחמים ואתה המקור למידה הזאת ולפי"ז המשך העניין יתבאר "זוכר יצוריו לחיים ברחמים" אי"ז כבקשה אלא הברכה עוסקת בעניין גבורות ה' ומה שהקב"ה יצר את מידת הרחמים זה גם חלק מגבורתיו. והגבורה בעניין מידת הרחמים זה השינוי בין מה שהדין מחייב להסתכלות שונה על מעשי האדם.

לחץ כדי לכווץ...

כמו כן יש להעיר מה טעם אומרים 'אב הרחמים', ולא אב רחמים. וראיתי דבר נפלא ברבנו בחיי (בראשית פרק ב פסוק ד') וז"ל: ועל דרך הקבלה בהבראם בה"א בראם, הה"א הזאת ה' אחרונה בשם והיא זעירי נאצלת מכח אלהים והיא שבראה את העולם והיא הנקראת יד ה' שעליה נאמר בפירוש (ישעיה סו, ב) ואת כל אלה ידי עשתה, וכתיב (איוב יב, ט) מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת, וכל אלהים שבמעשה בראשית היא התשובה והיא ה"א ראשונה שבשם ואליה נכוון בראש השנה שהוא יום הדין שבו נברא העולם כי עשרת ימי תשובה לתשובה, ועל כן תיקנו בתפילה לומר מי כמוך אב הרחמים בה"א על ה"א ראשונה שבשם וה"א אחרונה שבשם שנתוספה לאברהם שניתנה לו כח ההולדה, וכמו שהזכירו ז"ל (בראשית רבה מד, י) אברם אינו מוליד אברהם מוליד, וכמו שאפרש בפסוק והיה שמך אברהם (בראשית יז, ה), והתעורר לזה כי באותו האות בעצמו שנברא בו העולם ונתיסד בו, אותו הטבע בעצמו שינה אותו, למען הודיעך כי אשר פעל הטבע הוא אשר שינה אותו כרצונו כי הכל בידו והוא הפותח והוא הנועל ואין זולתו:

ועיין מש"כ שם פסוק כג וז"ל: ומזה אמר הכתוב (תהלים קג, יג) כרחם אב על בנים, יחס הרחמים לאב, ויחס מדת הדין אל האם הוא שכתוב (משלי לא, א) משא אשר יסרתו אמו ע"כ.