- הודעות
- 50
- תודות
- 225
- נקודות
- 70
יש לשים לב שמה שאומרים "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך" אי"ז על אותו משקל, דאברהם כבש את רחמיו [התגבר על רחמיו] ומבקשים שרחמי הקב"ה הם יכבשו [שרחמי הקב"ה יתגברו]
הערתך היא גופא מה שעורר אותי להבנה שהעלתי לעיל.יש לשים לב שמה שאומרים "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך" אי"ז על אותו משקל, דאברהם כבש את רחמיו [התגבר על רחמיו] ומבקשים שרחמי הקב"ה הם יכבשו [שרחמי הקב"ה יתגברו]
forum-otzar-hatorah.co.il
במלך עליון זה פיוט מבולבל מאד.האם יש למישהו מושג למה יש הרבה חזנים שעם המנגינות שינו את הסדר בפיוטים, כמו בפיוט: מֶלֶךְ עֶלְיוֹן... לַעֲדֵי עַד יִמְלֹךְ ... אבל מֶלֶךְ אֶבְיוֹן ... עַד מָתַי יִמְלֹךְ והרבה חזנים מחברים את לעדי עד ימלוך עם ה"מלך עליון" הבא דבר שפוגע במשמעות [וגם מסתבך כשמגיעים ל"מלך אביון" וגם ב"לעדי עד" האחרון].
והדבר בולט הרבה יותר בפיוט "וְכֹל מַאֲמִינִים" ששם אומרים שבח כגון: "הַבּוֹחֵן וּבוֹדֵק גִּנְזֵי נִסְתָּרוֹת" ומסיימים שכולם מאמינים בדבר זה: "וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא בּוֹחֵן כְּלָיוֹת", והמנגינה המקובלת [שמתחילים ב"וכל מאמינים"] הופכת את המשמעות.
דרישה היא שימת לב.היום תדרשנו לטובה- פי' גם אם ע"פ פשט לא כ"כ מגיע- שיהי' ע"פ דרוש...
זה משחק מילים עם הכבישה.יש לשים לב שמה שאומרים "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך" אי"ז על אותו משקל, דאברהם כבש את רחמיו [התגבר על רחמיו] ומבקשים שרחמי הקב"ה הם יכבשו [שרחמי הקב"ה יתגברו]
אמת ויציב, ראו בקובץ המצורף.במלך עליון זה פיוט מבולבל מאד.
כי במקור הוא משולב מלך עליון עם מלך אביון כל הזמן, והיום קיצרו את זה, ומהמלך אביון אומרים רק שני בתים וישר אח"כ אומרים אבל מלך עליון.





כאן זה לא שירה, אלא נוסח תפילה שתקנו לנו אנשי כנה"גזה משחק מילים עם הכבישה.
אברהם אבינו כבש, והקב"ה יכבוש.
דבר מקובל בשירה.
בשניהם זה ענין אחד - לכבוש את המידה הטבעית ולהגביר מידה אחרת. אברהם אבינו - מידת החסד - כבש את מדתו (ובכלל כבש את רחמיו הטבעיים, רחמי בן על האב), גם הקב"ה יגביר את מידת הרחמים לפנים משורת הדין (הדין הוא המידה הטבעית ורחמים זה מעבר לשורת הדין).יש לשים לב שמה שאומרים "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך" אי"ז על אותו משקל, דאברהם כבש את רחמיו [התגבר על רחמיו] ומבקשים שרחמי הקב"ה הם יכבשו [שרחמי הקב"ה יתגברו]
הוא לא שאל על הנוסח אלא על המשקל.כאן זה לא שירה, אלא נוסח תפילה שתקנו לנו אנשי כנה"ג
ובפשוטו זוהי בקשה שכשם שכבש אברהם אבינו את רחמיו, כן יכבשו רחמי ה' את כעסו.
ולכן קשה לקבלו כמשחק מילים בעלמא.





אך המשקל הוא בנוסח התפילה, ולא בשירה, ולכך לא ניתן ליישב זאת באמצעות כללי השירה
לרגע לא חשבתי.
התפילה לא נכתבה לפי משקל או כללי דקדוק. (כך אוחזים וסוברים רו"מ ובנין מגדולי ישראל למעט מרן הרב מאזוז זצ"ל)





שוב, תעיין שוב בשאלה, והיא אינה דקדוקית, אלא בנוגע לתוכןהתפילה לא נכתבה לפי משקל או כללי דקדוק. (כך אוחזים וסוברים רו"מ ובנין מגדולי ישראל למעט מרן הרב מאזוז זצ"ל)
ומשכך איננו צריכים ליישב התפילה לפי כללי הדקדוק.
אברהם אבינו מאהבתו לקב"ה כבש את רחמיו על בנו יחידו שהקב"ה הבטיח לו שהוא יירש אותו, ועכשיו הוא מצווה ע"י בורא עולם לשחוט אותו.שוב, תעיין שוב בשאלה, והיא אינה דקדוקית, אלא בנוגע לתוכן
הבקשה מייצרת משוואה בין כבישת רחמיו של אברהם אבינו, ובזכות זה, מבקשים שהקב"ה יכבוש את כעסו
וע"ז נסוב הדיון, האם ההשוואה הינה נכונה ונאותה, כמובן להבנתנו הדלה.





שוב, ניתן לפרש זאת ביחס ל'כבישה', וכשם שכבר ביאר בטוב טעם ודעת, הרבאברהם אבינו מאהבתו לקב"ה כבש את רחמיו על בנו יחידו שהקב"ה הבטיח לו שהוא יירש אותו, ועכשיו הוא מצווה ע"י בורא עולם לשחוט אותו.
כך אנו מבקשים מהקב"ה שיכבוש את כעסו מעלינו בזכות אותה אהבה שהיה לאאע"ה אליו.
מה הבעיה?
אך לא מחמת המשקל.בשניהם זה ענין אחד - לכבוש את המידה הטבעית ולהגביר מידה אחרת. אברהם אבינו - מידת החסד - כבש את מדתו (ובכלל כבש את רחמיו הטבעיים, רחמי בן על האב), גם הקב"ה יגביר את מידת הרחמים לפנים משורת הדין (הדין הוא המידה הטבעית ורחמים זה מעבר לשורת הדין).
המשקל אותו משקל. שניהם משקל כבישה.שוב, ניתן לפרש זאת ביחס ל'כבישה', וכשם שכבר ביאר בטוב טעם ודעת, הרב
אך לא מחמת המשקל.





דומני שהדיון מוצה, אפרש את דעתי
כמו כן יש להעיר מה טעם אומרים 'אב הרחמים', ולא אב רחמים. וראיתי דבר נפלא ברבנו בחיי (בראשית פרק ב פסוק ד') וז"ל: ועל דרך הקבלה בהבראם בה"א בראם, הה"א הזאת ה' אחרונה בשם והיא זעירי נאצלת מכח אלהים והיא שבראה את העולם והיא הנקראת יד ה' שעליה נאמר בפירוש (ישעיה סו, ב) ואת כל אלה ידי עשתה, וכתיב (איוב יב, ט) מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת, וכל אלהים שבמעשה בראשית היא התשובה והיא ה"א ראשונה שבשם ואליה נכוון בראש השנה שהוא יום הדין שבו נברא העולם כי עשרת ימי תשובה לתשובה, ועל כן תיקנו בתפילה לומר מי כמוך אב הרחמים בה"א על ה"א ראשונה שבשם וה"א אחרונה שבשם שנתוספה לאברהם שניתנה לו כח ההולדה, וכמו שהזכירו ז"ל (בראשית רבה מד, י) אברם אינו מוליד אברהם מוליד, וכמו שאפרש בפסוק והיה שמך אברהם (בראשית יז, ה), והתעורר לזה כי באותו האות בעצמו שנברא בו העולם ונתיסד בו, אותו הטבע בעצמו שינה אותו, למען הודיעך כי אשר פעל הטבע הוא אשר שינה אותו כרצונו כי הכל בידו והוא הפותח והוא הנועל ואין זולתו:שמעתי לדקדק בנוסח התפילה שאומרים מי כמוך אב הרחמים וכו' (לפי נוסח אשכנז) והנה לא נאמר מי כמוך אב הרחמן אלא אב הרחמים דהיינו שאנו לא מבקשים מהקב"ה שכיון שהוא רחמן אז שירחם עלינו אלא הכוונה היא מי כמוך אב הרחמים דהיינו שאתה יצרת את מידת הרחמים ואתה המקור למידה הזאת ולפי"ז המשך העניין יתבאר "זוכר יצוריו לחיים ברחמים" אי"ז כבקשה אלא הברכה עוסקת בעניין גבורות ה' ומה שהקב"ה יצר את מידת הרחמים זה גם חלק מגבורתיו. והגבורה בעניין מידת הרחמים זה השינוי בין מה שהדין מחייב להסתכלות שונה על מעשי האדם.