הנה בתורי"ד (פסחים מהדורא תליתאה דף קי"ד ע"א בד"ה שהיין גורם, וכן במהדו"ת דף ק"ו ע"א, הו"ד בהליכו"ש סי' רע"א סק"ב) כתב,

דהיכא דליכא סעודה לא מחייב בקידוש,

ומשו"ה לא מקדשי' בליל יוה"כ שחל בשבת, כיון דליכא סעודה ליכא חיוב לקדש.
כפי שאני מבין זה לא ציטוט לשונו במדויק.
על פניו אין כ"כ ראיה מיו"כ שאין חובת אכילה (לענגו וכו' אלא לכבדו בכסות שבת קיח. אמנם ראה מה שדנתי כאן) אלא להיפך, ועל כן אפשר דכלל לא תקנו קידוש וממילא גם מי שהותר לו לאכול אין דין לקדש, משא"כ בשבת. אבל כפי שראיתי הבאת בהמשך ראיות לגבי שבת. ייש"כ.
 
כפי שאני מבין זה לא ציטוט לשונו במדויק.
על פניו אין כ"כ ראיה מיו"כ שאין חובת אכילה (לענגו וכו' אלא לכבדו בכסות שבת קיח. אמנם ראה מה שדנתי כאן) אלא להיפך, ועל כן אפשר דכלל לא תקנו קידוש וממילא גם מי שהותר לו לאכול אין דין לקדש, משא"כ בשבת. אבל כפי שראיתי הבאת בהמשך ראיות לגבי שבת. ייש"כ.
כנים דבריו שאין זה ציטוט לשונו,

אך גם סוף הדברים הם מתוכן דבריו,

ומדכתב: ומשו"ה לא מקדשי' בליל יוה"כ שחל בשבת, כיון דליכא סעודה ליכא חיוב לקדש.

וקא יהיב מילתא בטעמא הוכחתי דברי
 
כנים דבריו שאין זה ציטוט לשונו,

אך גם סוף הדברים הם מתוכן דבריו,

ומדכתב: ומשו"ה לא מקדשי' בליל יוה"כ שחל בשבת, כיון דליכא סעודה ליכא חיוב לקדש.

וקא יהיב מילתא בטעמא הוכחתי דברי
אם כך ליתא שום ראיה. כי כפי שהוסבר, דווקא ביו"כ מכיון וליכא סעודה אלא להיפך, ממילא לא תקנו כלל קידוש. אבל אין ראיה משם לגבי שבת.
 
אם כך ליתא שום ראיה. כי כפי שהוסבר, דווקא ביו"כ מכיון וליכא סעודה אלא להיפך, ממילא לא תקנו כלל קידוש. אבל אין ראיה משם לגבי שבת.
אחר המחילה מכת"ר,

מזה שלא כתב התורי"ד שהסיבה לפוטרו הוא דליכא חיוב סעודה ניחא,

אך מתורף דבריו נאה שלמד דהוא ענין טכני,

וכן למד במפורש מרנא הגרשז"א בדבריו כפי שהובא לעיל

הו"ד בהליכו"ש סי' רע"א סק"ב
יעוי"ש.
 
כל אדם שקידש בתפילה ודאי שיכול לקדש.
ידידי, חזור שוב לנושא האשכול, שאינו עוסק בפ"ע בשאלת הדאורייתא והדרבנן
אלא במי שצם ואינו אוכל האם חייב לקדש או שלא
וכעת, קרא שוב את דבריי העוסקים באשה שאינה יכולה לאכול בשבת, ותרוה נחת.
 
הפמ"ג (או"ח סי' תרצ"ג א"א סק"ג) כתב, דהמתענה בשבת צריך לעשות קידוש על הכוס וליתנו לאחר לשתות.
 
איני זוכר היכן דבר זה נמצא, אך לאחורנה שמעתי שיח ת"ח והעולה מהדברים שם שבזמנינו אין שום משמעות לקידוש בתפילה וחוששים לקידוש לאח"כ מדאו',
בספר החינוך משמע שכשחז"ל תיקנו שהקידוש יעשה על היין שיותר א"א לקיים את המ"ע בלי יין
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
בספר החינוך משמע שכשחז"ל תיקנו שהקידוש יעשה על היין שיותר א"א לקיים את המ"ע בלי יין
נשמח אם תבאר היכן ראית זאת
וזה אשר מצאתי בספר החינוך (מצוה לא)
והעובר עליה ולא קדש השבת בדברים, בטל מצות עשה. ואם קדשו בדברים בלא יין או בלא פת, דיעבד יצא ידי תורה.

ובמנחת חינוך כתב
והנה דעת הר"מ והרהמ"ח כאן והרבה ראשונים דקד"ה הוא ד"ת בדברים אבל על היין או על הפת הוא רק מד"ס והתוס' פע"פ דף ק"ו ספוקי מספקא להו דאפשר הוא מן התורה לקדש על הכוס רק הטעימה הוא רק מדרבנן וע' נזיר דף ד' גבי יזיר מיין מצוה מאי נינהו קידושא ואבדלתא מושבע מה"ס הוא וע"ש במפרש דעתו ג"כ דקידוש על הכוס הוא מן התורה והתוס' לא כתבו כן והד' עתיקין עאו"ח ה' קידוש סי' רע"א בט"ז ומג"א ובתשובת ש"א ה' שבת הכריע ג"כ כדעה זו דעל הכוס אינו רק דרבנן וכבר האריכו בזה ואין כאן מקומו.
 
נשמח אם תבאר היכן ראית זאת

וזה אשר מצאתי בספר החינוך (מצוה לא)
והעובר עליה ולא קדש השבת בדברים, בטל מצות עשה. ואם קדשו בדברים בלא יין או בלא פת, דיעבד יצא ידי תורה.

ובמנחת חינוך כתב
והנה דעת הר"מ והרהמ"ח כאן והרבה ראשונים דקד"ה הוא ד"ת בדברים אבל על היין או על הפת הוא רק מד"ס והתוס' פע"פ דף ק"ו ספוקי מספקא להו דאפשר הוא מן התורה לקדש על הכוס רק הטעימה הוא רק מדרבנן וע' נזיר דף ד' גבי יזיר מיין מצוה מאי נינהו קידושא ואבדלתא מושבע מה"ס הוא וע"ש במפרש דעתו ג"כ דקידוש על הכוס הוא מן התורה והתוס' לא כתבו כן והד' עתיקין עאו"ח ה' קידוש סי' רע"א בט"ז ומג"א ובתשובת ש"א ה' שבת הכריע ג"כ כדעה זו דעל הכוס אינו רק דרבנן וכבר האריכו בזה ואין כאן מקומו.
מחילה זה לא מה שאמר הרב הכותב לעיל
?
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון