קדש עצמך במותר לך. (1 צופה)

[רבי]

ידוע הכלל "קדש עצמך במותר לך" יבמות (כ.). והוא נלמד מהפסוק "והתקדשתם והייתם קדושים".
והרמב"ן בפרשת קדושים מסביר, כדי שלא יהיה נבל ברשות התורה.

והשאלה היא מה הגדר נבל ברשות התורה, הרי מה שמותר מותר?

 

[דרך המלך]

התחברתי מאוד לשאלה
ואני רק רוצה להוסיף למרות שלא מתרץ לגמרי.

נבל זה תואר לאדם שאין מה לעשות לו כי הוא בסדר הוא עושה את מה שצריך, אבל מצד שני אין הוא מחובר לרוח הדברים.
ורוח הדברים הם כמו שידועים דברי הרמח"ל בדרך השם:
שרש העבודה: והנה שרש כל ענין עבודה הוא היות האדם פונה תמיד לבוראו והוא שידע ויבין שהוא לא נברא אלא להיות מתדבק בבוראו ולא הושם בזה העולם אלא להיות כובש את יצרו ומשעבד עצמו לבוראו בכח השכל הפך תאות החומר ונטיתו ויהיה מנהיג את כל פעולותיו להשגת התכלית הזה ולא יטה ממנו.

ואדם שכן מחובר לזה בהכרח הוא מקדש את עצמו במותר לו.

 

[חיים ש]

והשאלה היא מה הגדר נבל ברשות התורה, הרי מה שמותר מותר?

לחץ כדי לכווץ...

בדיוק פרשת השבוע,
גזל פחות משו"פ...
וכל הדומה להם,
(משום מה השאלה מרתיחה אותי קצת, אתה לא מכיר את הצדיקים, שעושים"רק" ע"פ תורה, אבל כולם לא סובלים אותם?)

 

[הצעיר שבחבורה]

גזל פחות משו"פ...

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שזה אסור מן הדין, ואין נצרך לזה גדר 'נבל ברשות התורה'

(משום מה השאלה מרתיחה אותי קצת, אתה לא מכיר את הצדיקים, שעושים "רק" ע"פ תורה, אבל כולם לא סובלים אותם?)

לחץ כדי לכווץ...

'אל באפך'

 

[הצעיר שבחבורה]

והשאלה היא מה הגדר נבל ברשות התורה, הרי מה שמותר מותר?

לחץ כדי לכווץ...

מה רע בדברי הרמב"ן עצמו, שהוזכרו לעיל?

והענין: כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים, והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין. אם כן ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו, וידבר כרצונו בכל הנבלות - שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה. לפיכך בא הכתוב אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות:

ימעט במשגל, כענין שאמרו (ברכות כב): שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין. ולא ישמש אלא כפי הצריך בקיום המצוה ממנו.
ויקדש עצמו מן היין במיעוטו, כמו שקרא הכתוב (במדבר ו ה) הנזיר קדוש, ויזכור הרעות הנזכרות ממנו בתורה (בראשית ט כא) בנח ובלוט.
וכן יפריש עצמו מן הטומאה, אף על פי שלא הוזהרנו ממנה בתורה כמו שהזכירו (חגיגה יח): בגדי עם הארץ מדרס לפרושים. וכמו שנקרא הנזיר קדוש (במדבר ו ח) בשמרו מטומאת המת גם כן.
וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל ברבוי האכילה הגסה ומן הדבור הנמאס, כענין שהזכיר הכתוב (ישעיהו ט טז): וכל פה דובר נבלה. ויקדש עצמו בזה עד שיגיע לפרישות, כמה שאמרו על רבי חייא שלא שח שיחה בטלה מימיו.

באלו ובכיוצא בהן באה המצוה הזאת הכללית אחרי שפרט כל העבירות שהן אסורות לגמרי, עד שיכנס בכלל זאת הצוואה הנקיות בידיו וגופו, כמו שאמרו (ברכות נג): והתקדשתם - אלו מים ראשונים, והייתם קדושים - אלו מים אחרונים, כי קדוש - זה שמן ערב. כי אף על פי שאלו מצות מדבריהם - עיקר הכתוב בכיוצא בזה יזהיר שנהיה נקיים וטהורים ופרושים מהמון בני אדם, שהם מלכלכים עצמם במותרות ובכיעורים.​

 

[עוזי ומגני]

מה רע בדברי הרמב"ן עצמו, שהוזכרו לעיל?

והענין: כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים, והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין. אם כן ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו, וידבר כרצונו בכל הנבלות - שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה. לפיכך בא הכתוב אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות:

ימעט במשגל, כענין שאמרו (ברכות כב): שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין. ולא ישמש אלא כפי הצריך בקיום המצוה ממנו.
ויקדש עצמו מן היין במיעוטו, כמו שקרא הכתוב (במדבר ו ה) הנזיר קדוש, ויזכור הרעות הנזכרות ממנו בתורה (בראשית ט כא) בנח ובלוט.
וכן יפריש עצמו מן הטומאה, אף על פי שלא הוזהרנו ממנה בתורה כמו שהזכירו (חגיגה יח): בגדי עם הארץ מדרס לפרושים. וכמו שנקרא הנזיר קדוש (במדבר ו ח) בשמרו מטומאת המת גם כן.
וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל ברבוי האכילה הגסה ומן הדבור הנמאס, כענין שהזכיר הכתוב (ישעיהו ט טז): וכל פה דובר נבלה. ויקדש עצמו בזה עד שיגיע לפרישות, כמה שאמרו על רבי חייא שלא שח שיחה בטלה מימיו.

באלו ובכיוצא בהן באה המצוה הזאת הכללית אחרי שפרט כל העבירות שהן אסורות לגמרי, עד שיכנס בכלל זאת הצוואה הנקיות בידיו וגופו, כמו שאמרו (ברכות נג): והתקדשתם - אלו מים ראשונים, והייתם קדושים - אלו מים אחרונים, כי קדוש - זה שמן ערב. כי אף על פי שאלו מצות מדבריהם - עיקר הכתוב בכיוצא בזה יזהיר שנהיה נקיים וטהורים ופרושים מהמון בני אדם, שהם מלכלכים עצמם במותרות ובכיעורים.​

לחץ כדי לכווץ...

מסתמא התכוון לשאול
למה הוא נבל אם לא עשה דבר רע
ואם הוא רע מדוע לא אסרה תורה
או מדוע אינו בכלל איסור התורה
או מדוע חמור להיות נבל

 

[הצעיר שבחבורה]

מסתמא התכוון לשאול
למה הוא נבל אם לא עשה דבר רע
ואם הוא רע מדוע לא אסרה תורה
או מדוע אינו בכלל איסור התורה
או מדוע חמור להיות נבל

לחץ כדי לכווץ...

וכ"ז מבואר היטב בדברי הרמב"ן.

 

[רבי]

וכ"ז מבואר היטב בדברי הרמב"ן.

לחץ כדי לכווץ...

זה לא מבואר די באר.
כי יש הבדל בין איסור למעשה טוב.
הרמב"ן אומר אם אתה תרבה בביאה ותאכל הרבה בשר ותשתה הרבה יין, נו נו נו.
למה??????????
למשל על הנושא של ביאה יש שני סימנים בשולחן ערוך.
האם מי שיקיים את דברי השו"ע באהע"ז הוא נבל?

 

[נראה לפשוט]

הראשו' כתבו בזה [עי' מסיל"י שער הפרישות החסידות הטהרה הקדושה] שכל מה שיש בו נדנוד שעלול להביא לחטא על אף שמותר עפ"י הלכה נאסר. [וידועים ד' הגמ' דחלא בר חמרא.]

 

[חיים ש]

'אל באפך'

לחץ כדי לכווץ...

מדוע?
מה זה שונה מכל אלו ששינו בכלל ישראל דברים כי "איפה כתוב שאסור"?

 

[הצעיר שבחבורה]

מדוע?

לחץ כדי לכווץ...

אַל־תְּבַהֵ֥ל בְּרֽוּחֲךָ֖ לִכְע֑וֹס כִּ֣י כַ֔עַס בְּחֵ֥יק כְּסִילִ֖ים יָנֽוּחַ