'אין בית המדרש בלא חידוש' האומנם? (2 צופים)

[למה זה תשאל לשמי?]

בס"ד.

פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ופגע בי אדם אחד, ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום, ותוכ"ד הדברים שאלני מה לומדים כעת, לאחר שהשבתי לו דעסקינן במס' פלוני, חזר ושאלני: 'נו, ומה דיברתם ביסוד של הקצה"ח', והשיבותי לו, נתגלגלה השיחה לנושאים אחרים עד לסיומה. לאחמ"כ, כששיחזרתי את מהלך השיחה שמתי לב לדבר מה חריג במיוחד, ולאחר העיון הגעתי למסקנא דזה קיים בכל המסכתות הישיבתיות הנלמדות, דהיינו בנשים ונזיקין, והוא דבדר"כ, בכל סוגיא שנלמדת בעיון יש יסוד של הקצה"ח\ר' אלחנן\הגרש"ש\ וכו' (מחק את המיותר) ועל דבריו סובבים הרבה מן הדין ודברים בסוגיא, השאלה הנשאלת היא, היאך בדור האחרון לא זכינו ליסודות נוספים בכל סוגיא שהיא מראשי הישיבות בדור שלאחר השואה, והלא לא חסרים רה"י גאוני עולם שהעמידו תלמידים לאלפים ורבבות בישיבות בארץ הקו', ובכ"ז דבריהם אינם נשמעים ביני מדרשא, ובמקרה הטוב תהיה איזו שהיא חצי נוסחא של הגרנ"פ באיזו שהיא הגדרה מסוימת, וג"ז אינו אלא מהמעט שבמעט. ויש להדגיש דאותו אדם מבוגר ממני בכעשרות שנים, והוי אומר דמעת שהותו בישיבה ועד עתה לא נתחדש מאומה מעבר ליסודו של אותו גדול והדבר תמוה בעיניי עד למאד. אם יש ביד מי מחברי הפורום לחוות דעה בנושא, אשמח להארות והערות.​

 

[בד קודש]

לא הבנתי.
להיפך, ברוך ד' נתרבו הלומדים, ואם פעם היה את ר' אלחנן והגרש"ש וברכ"ש,
היום יש לכל ישיבה את ראשי הישיבה שלה מאז השואה ולפני זה ועד היום, ובכל ישיבה אומרים את חידושי הבית מדרש שלה.

וכי חייב להיות שבכל היכלי הישיבות ידברו על אותם חידושים מאותם אנשים?

 

[בקלם]

זה מאד תלוי בסגנונות ישיבות, ישנם המקומות שבעיקר עסוקים ברייד של מה שנאמר תמיד בביהמ"ד ומתקדמים מעט בו, אך ב"ה ישנם הרבה ישיבות שמתחילים את הסוגיא עם רצון להבין את ליבת הנושא , ורבותינו הם אבן בדרך אך וודאי שלא נעצרים שם!!!! והדברים ארוכים

 

[למה זה תשאל לשמי?]

לא הבנתי.
להיפך, ברוך ד' נתרבו הלומדים, ואם פעם היה את ר' אלחנן והגרש"ש וברכ"ש,
היום יש לכל ישיבה את ראשי הישיבה שלה מאז השואה ולפני זה ועד היום, ובכל ישיבה אומרים את חידושי הבית מדרש שלה.

וכי חייב לביות שבכל היכלי הישיבות ידברו על אותם חידושים מאותם אנשים?

לחץ כדי לכווץ...

אה"נ, אך עיקר כוונתי היתה להק' היאך זה שאני ואותו אדם המבוגר ממני בעשרות שנים עדיין קיימים באותם יסודות מדוברים, ועיקר הרייד בסוגיא עדיין לא השתנה אע"פ שעל אותו נושא דשו רבים וטובים מרה"י בדור שלאחר השואה.

 

[למה זה תשאל לשמי?]

זה מאד תלוי בסגנונות ישיבות, ישנם המקומות שבעיקר עסוקים ברייד של מה שנאמר תמיד בביהמ"ד ומתקדמים מעט בו, אך ב"ה ישנם הרבה ישיבות שמתחילים את הסוגיא עם רצון להבין את ליבת הנושא , ורבותינו הם אבן בדרך אך וודאי שלא נעצרים שם!!!! והדברים ארוכים

לחץ כדי לכווץ...

גם באותם ישיבות שמתעסקים ראשית בהבנת הנושא, בסופו של דבר מגיעים לאותו יסוד רק מנקודת מבט אחרת.

 

[בד קודש]

אה"נ, אך עיקר כוונתי היתה להק' היאך זה שאני ואותו אדם המבוגר ממני בעשרות שנים עדיין קיימים באותם יסודות מדוברים, ועיקר הרייד בסוגיא עדיין לא השתנה אע"פ שעל אותו נושא דשו רבים וטובים מרה"י בדור שלאחר השואה.

לחץ כדי לכווץ...

כי אין בדורינו מי שמשתווה לר' אלחנן ולר' שמעון ולר' ברוך בער...
הגע עצמך, איך זה שאני ור' אלחנן מדברים על אותם מילים של רשב"א וריטב"א?

 

[בקלם]

גם באותם ישיבות שמתעסקים ראשית בהבנת הנושא, בסופו של דבר מגיעים לאותו יסוד רק מנקודת מבט אחרת.

לחץ כדי לכווץ...

כן, גם כולם בסוף מסבירים את אביי ורבא... זה לא קשור בכלל!!!!!

 

[בקלם]

כי אין בדורינו מי שמשתווה לר' אלחנן ולר' שמעון ולר' ברוך בער...
הגע עצמך, איך זה אני ור' אלחנן מדברים על אותם מילים של רשב"א וריטב"א?

לחץ כדי לכווץ...

בקיצור כל התורה כולה זה מסירה מתלמיד לרב כשכל אחד מתקדם בזה גם בחלק שלו ומביא את דברי התורה גם אליו, והדברים ידועים ופשוטים,

 

[למה זה תשאל לשמי?]

כי אין בדורינו מי שמשתווה לר' אלחנן ולר' שמעון ולר' ברוך בער...
הגע עצמך, איך זה שאני ור' אלחנן מדברים על אותם מילים של רשב"א וריטב"א?

לחץ כדי לכווץ...

א. לפ"ז תק' על כל האחרונים היאך חידשו מעצמם ולא אמרו דאין אנו כדורות הקדמונים.
ב. לענ"ד יש הבדל עצום בין פירושי הראשונים לד' האחרונים, דעיקר פירושי הראשונים הוא בעיקר פי' ד' הגמ' והעלאת השאלות הפשוטות והברורות לכאו', משא"כ ד' האחרונים דנים בעיקר בהגדרות הנושא ויש בזה אריכות דברים ואכמ"ל.

 

[למה זה תשאל לשמי?]

כן, גם כולם בסוף מסבירים את אביי ורבא... זה לא קשור בכלל!!!!!

לחץ כדי לכווץ...

אה"נ, אך עיקר השאלה היתה שישנה תחושה של 'עמידה במקום' מתקופה מסוימת שלאחריה כמעט ואין תו"ד על מה שנאמר מקודם חוץ מהסברים 'למה רא"ו צודק או לא צודק', ולא נתחדשו דברים אחרים שיתפסו בצורה שבה תפסו היסודות הנ"ל.

 

[בקלם]

אה"נ, אך עיקר השאלה היתה שישנה תחושה של 'עמידה במקום' מתקופה מסוימת שלאחריה כמעט ואין תו"ד על מה שנאמר מקודם חוץ מהסברים 'למה רא"ו צודק או לא צודק', ולא נתחדשו דברים אחרים שיתפסו בצורה שבה תפסו היסודות הנ"ל.

לחץ כדי לכווץ...

על התחושה הזאת עניתי בהתחלה שזה תלוי בישיבות...

א. לפ"ז תק' על כל האחרונים היאך חידשו מעצמם ולא אמרו דאין אנו כדורות הקדמונים.
ב. לענ"ד יש הבדל עצום בין פירושי הראשונים לד' האחרונים, דעיקר פירושי הראשונים הוא בעיקר פי' ד' הגמ' והעלאת השאלות הפשוטות והברורות לכאו', משא"כ ד' האחרונים דנים בעיקר בהגדרות הנושא ויש בזה אריכות דברים ואכמ"ל.

לחץ כדי לכווץ...

שוב,
האחרו' לא חידשו אלא הסבירו את הקיים בתוך דברי הראשו',
והחילוק זאתה מדבר עליו הוא ס"ה הבדלי גישות החשיבה בין הראשו' לאחרו', הכל נעשה בשביל להביא את הדברים אליהם, ו"ה ישנו הבדל גישה עצום בין צורת הלימוד שלנו [התכוונתי לישיבות שמתקדמים בסד"א] לשלב האחרו', וזו אותה נקודה של הגשת הדברים אלינו, ואגב דיברו על אותו הנושא אך בדיוק הפוך בא' האשכולות,
אני כבר אציין לשם

 

[בד קודש]

א. לפ"ז תק' על כל האחרונים היאך חידשו מעצמם ולא אמרו דאין אנו כדורות הקדמונים.

לחץ כדי לכווץ...

כבר אמרתי לך,
יש חידושים, ומי שלא רואה אותם כנראה שלא לומד מספיק...
אבל האחרונים הם הבסיס שלנו כמו שהראשונים הם הבסיס של האחרונים.

ב. לענ"ד יש הבדל עצום בין פירושי הראשונים לד' האחרונים, דעיקר פירושי הראשונים הוא בעיקר פי' ד' הגמ' והעלאת השאלות הפשוטות והברורות לכאו', משא"כ ד' האחרונים דנים בעיקר בהגדרות הנושא ויש בזה אריכות דברים ואכמ"ל.

לחץ כדי לכווץ...

יש תושב"כ, עליה יש תורה שבעל פה, עליה יש ראשונים עליהם יש אחרונים, עליהם יש ראשי הישיבות בדור הקודם,
אחריהם ראשי הישיבות בדור שלנו.
כל דור בנוי על הקודם.

 

[בקלם]

אני כבר אציין לשם

לחץ כדי לכווץ...

דרך העיון - תשובה לשאלות הידועות

 

[בן הגולה]

בלע"ז יש מונח 'קאנון', 'טקסט קנוני' וכו'. דהיינו טקסטים שיש להם מעמד על והדיון מתפתח על בסיסם.
בעולם הישיבות, כיון שאין הישיבה יוצרת ומחדשת הכרעות כלל. כל חידושה מוגבל להעניק פרשנות מקורית להנחות 'קנוניות', כאלו שהוכרעו על ידי מי שידעו\הוסמכו להכריע.
ובאמת זה דבר משונה, שתורת ראשי הישיבות באירופה שהייתה במוצהר פרשנות בלבד קיבלה 'מעמד על' שמגביל את יכולת הפרשנות של הישיבות.

 

[מחכה]

ובאמת זה דבר משונה, שתורת ראשי הישיבות באירופה שהייתה במוצהר פרשנות בלבד קיבלה 'מעמד על' שמגביל את יכולת הפרשנות של הישיבות.

לחץ כדי לכווץ...

כמה חקירות 'מקוריות' כת''ר מכיר מהדורות האחרונים?

 

[למה זה תשאל לשמי?]

על התחושה הזאת עניתי בהתחלה שזה תלוי בישיבות...

לחץ כדי לכווץ...

כבר אמרתי לך,
יש חידושים, ומי שלא רואה אותם כנראה שלא לומד מספיק...
אבל האחרונים הם הבסיס שלנו כמו שהראשונים הם הבסיס של האחרונים.

יש תושב"כ, עליה יש תורה שבעל פה, עליה יש ראשונים עליהם יש אחרונים, עליהם יש ראשי הישיבות בדור הקודם,
אחריהם ראשי הישיבות בדור שלנו.
כל דור בנוי על הקודם.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי מה כבודו בא לסתור, והלא הטענה היתה דהאחרונים מצאו לנכון לחדש אף אחר הראשונים ובמקומות מסוימים אף נטו מדבריהם בפי' ד' הגמ' (והגדיל לעשות החזו"א דפליג עליהם אף אליבא דהל' אך זה כבר נושא נפרד), וא"כ מדוע אין דורינו אנו מתברך בחידושים על ד' האחרונים ורה"י, ומה שטען כי ישנם חידושים רק שלא ראיתי אותם, תמהני, וכי עלי לפתוח כל ספר של אחד מרה"י החל בבד קודש וכלה בשעורי הגרח"ש?!, כוונתי היתה, דאע"פ שלמדתי את מרבית המסכתות הישיבתיות בעיון, מ"מ טרם ארע שניגשתי לסוגיא שידוע שיש בה את היסוד של הגרש"ר, משא"כ שניגשתי לסוגיא והיה ידוע קו' הרב"ב. ועל כך תמיהתי.

 

[בד קודש]

לא הבנתי מה כבודו בא לסתור, והלא הטענה היתה דהאחרונים מצאו לנכון לחדש אף אחר הראשונים ובמקומות מסוימים אף נטו מדבריהם בפי' ד' הגמ' (והגדיל לעשות החזו"א דפליג עליהם אף אליבא דהל' אך זה כבר נושא נפרד), וא"כ מדוע אין דורינו אנו מתברך בחידושים על ד' האחרונים ורה"י, ומה שטען כי ישנם חידושים רק שלא ראיתי אותם, תמהני, וכי עלי לפתוח כל ספר של אחד מרה"י החל בבד קודש וכלה בשעורי הגרח"ש?!, כוונתי היתה, דאע"פ שלמדתי את מרבית המסכתות הישיבתיות בעיון, מ"מ טרם ארע שניגשתי לסוגיא שידוע שיש בה את היסוד של הגרש"ר, משא"כ שניגשתי לסוגיא והיה ידוע קו' הרב"ב. ועל כך תמיהתי.

לחץ כדי לכווץ...

במחילה מכבוד תורתו,
גם ראשי הישיבות נטו מדברי האחרונים,
ר' שמואל נוטה מדברי ר' שמעון עשרות פעמים,
ולא רק הוא ולא רק ממנו.
וכן בדור שלאחר מכן, מו"ר הגרב"ד נטה מדברי ר' שמואל, ומו"ר הגרי"ג מדברי ר' דוד פעמים רבות,

ומה שטען כי אינו מכיר סוגיא שידוע שיש בה ר' שמואל,
תמהני.
הלא ידעים ומפרסמים הם,
ולדוגמה - מה שצמצם ר' שמואל את החקירה הידועה בריש בבא קמא, דבר שבו עצמו נטה מדברי ר' שמעון.
ומסתמא יש עוד, הלמדנים שבינינו ידעו להוסיף כהנה וכהנה...

בנוסף, גם על תמיהה זו כבר עניתי, כי ישנם הרב בתי מדרשות,
ואין יכולת מציאותית לתלמיד אחד שידע את כל בתי המדרשות,
אבל בפוניבז' מיבדרן דברי רבותיהם בחברון דברי רבותיהם, בסלבודקא דברי רבותיהם, בבית מתתיהו דברי רבותיהם,
וכן הלאה.

 

[בקלם]

כוונתי היתה, דאע"פ שלמדתי את מרבית המסכתות הישיבתיות בעיון, מ"מ טרם ארע שניגשתי לסוגיא שידוע שיש בה את היסוד של הגרש"ר, משא"כ שניגשתי לסוגיא והיה ידוע קו' הרב"ב. ועל כך תמיהתי.

לחץ כדי לכווץ...

היית צריך לשמוע בכנס 'עמודי עולם' את ר' מנחם כהן פותח דיון עם השיעור כללי המפורסם של ר' בונים שרייבר....

 

[התורה]

אה"נ, אך עיקר השאלה היתה שישנה תחושה של 'עמידה במקום' מתקופה מסוימת שלאחריה כמעט ואין תו"ד על מה שנאמר מקודם חוץ מהסברים 'למה רא"ו צודק או לא צודק', ולא נתחדשו דברים אחרים שיתפסו בצורה שבה תפסו היסודות הנ"ל.

לחץ כדי לכווץ...

האחרו' לא חידשו אלא הסבירו את הקיים בתוך דברי הראשו',

לחץ כדי לכווץ...

יש חידושים, ומי שלא רואה אותם כנראה שלא לומד מספיק...

לחץ כדי לכווץ...

כמה חקירות 'מקוריות' כת''ר מכיר מהדורות האחרונים?

לחץ כדי לכווץ...

אחר המחילה מכבוד הרבנים,

גאב"ד דרכי תורה הגאון רבי אשר וייס שליט"א,

כמה חידושים אדירים יש לו, דברים שאין להם אח ורע,

דברים שהם מחודשים מדילי' ומתבדרין אף בבי מדרשא וחוצה לו,

ורבים הם מכדי להביא דוגמאות.

היתכן שלזה יקרא שלא חידשו האחרונים מאומה...

וכמה חקירות מקוריות משלו נאמרו, רבות לאין ספור

 

[למה זה תשאל לשמי?]

אחר המחילה מכבוד הרבנים,

גאב"ד דרכי תורה הגאון רבי אשר וייס שליט"א,

כמה חידושים אדירים יש לו, דברים שאין להם אח ורע,

דברים שהם מחודשים מדילי' ומתבדרין אף בבי מדרשא וחוצה לו,

ורבים הם מכדי להביא דוגמאות.

היתכן שלזה יקרא שלא חידשו האחרונים מאומה...

וכמה חקירות מקוריות משלו נאמרו, רבות לאין ספור

לחץ כדי לכווץ...

אמת, אך כוונתי בשאלה היתה לדון אודות חידושים ודרכים שנאמרו ביסודי העיון במסכתות הישיבתיות.