זיכוי הרבים? או שמירת עיניים? (מפוצל) | בית המדרש – דיונים תורניים זיכוי הרבים? או שמירת עיניים? (מפוצל) | בית המדרש – דיונים תורניים

הנעור בלילה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
710
תודות
1,646
נקודות
156
לדבריו, כל אותם חסידים ואנשי מעשה שבמסגרת "מבצע תפילין" מקימים דוכנים באמצע שינקין מרכז החילוניות...
ומה עם השמירת עינים של אותם 'חסידים?
וכבר ידוע מש"כ חז"ל "אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך".
 
ומה עם השמירת עינים של אותם 'חסידים?
וכבר ידוע מש"כ חז"ל "אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך".
זו כבר טענה אחרת. וככל שיוצאים למקומות הומי אדם עפ"י הוראת רבם ניחא להם. (אולי אפשר לפתוח אשכול בעניין).
 
ומה עם השמירת עינים של אותם 'חסידים?
וכבר ידוע מש"כ חז"ל "אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך".
בחב"ד פחות מקפידים בעניינים האלה ביחס לחסידיות ותורת החסידות בכללה ששמה דגש בזה.
חכמתו מרובה ממעשיו ואכמ"ל

ושלא יאשימו אותי שזה פרי מוחי הקודח. אצטט מה שאמר אברך חסידי בשם א"ל בתקשורת "חב"ד הייתה מוכנה כל הדורות לסכן את האנשים שלה כדי להחזיר אחרים בתשובה. לא אנחנו. אני לא אעמוד בתחנה מרכזית, עם כל הפריצות שמסתובבות שם, ואשדל אנשים להניח תפילין, אנחנו חרדים באמת".
 
נערך לאחרונה:

קבצים מצורפים

להעיר גם מגמרא (יומא פז א): "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - מ"ט כדי שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידיו בגן עדן שנאמר: כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת".
 
בקבצים שהובאו לעיל, אין כמעט התייחסות לשאלה זו מלבד, דבר זה שכלל לא נוגע לשאלתנו.
1762891182781.png
1762891213330.png
 
או מש"כ חז"ל (אבות ה, יח) "כל המזכה את הרבים - אין חטא בא על ידו" (ראה תוס' עירובין לב, ב סד"ה ולא).
ביהדות המטרה, חשובה ככל שתהיה, אינה מקדשת את האמצעים.
"ביהדות"?! (אתה בטח מתכוון ל"השקפה" שלך...)

ביהדות כתוב (סוטה כא, ב): "איזהו חסיד שוטה - הרואה אשה טובעת בנהר וכו'…" וע"ז כתב החזו"א (קובץ אגרות ח''ב אגרת מז): ''הצלת ילד לחינוך ישראלי הוא לא פחות מהצלה מטביעה בנהר''.

וכ"כ כתב החפץ חיים בספרו "חומת הדת" (מאמר חיזוק הדת פ''ג בהגה): ''כל עניננו שאנו עוסקים בו דומה למי שראה את חבירו טובע בנהר או שאר
סכנה שמצווה להצילו ואסור לעמוד על דמו''.


ועוד כתב (הנדמ"ח כח): "הוא דומה למי שרואה שנבקע הגשר ורבים העומדים עליו נפלו בנהר ויש איש שהוא יכול לשוט ולהציל איזה מהם אך הוא איש בן תורה ואומר עתה זמני לילך לבית המדרש ולשמוע קדיש וברכו.. הלא האיש ההוא לא בדעת ידבר, וכי בעת כזאת צריך לחפש אחר מצוות?! הלא הוא צריך לילך ולהציל"!

ראה גם ספר סדר היום (מאמר סדר תשעה באב):

''...כי מה תועלת לעם בשוב היחידים כי התועלת להם לבדם ומה בצע לתשובה אחר שרוב העם אינם חוזרים בתשובה אלא כל ירא וחרד את דבר ה' צריך לאסוף אנשים ריקים ופוחזים אשר לא ידעו את משפט אלהי השמים זה עשרה וזה עשרים ולדרוש להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ולקרבם אל אביהם שבשמים ובזה תעלה ארוכה ומרפא לכל מכותינו ולצרותינו ויתקדש ש"ש בין המרובים ובין היחידי' והמעוטים הנשארים בהם יראו וכן יעשו ואלו המחזיקים בדת להקימה ולהרימה הם הנקראים עמודי שמים והם מצוקי ארץ והם המעמידים את כל העולם כולו ויש להם זכות כמרע"ה בדורו אשר זכה וזיכה את הרבים והם המוציאים יקר מזולל ויש מאין והם שותפין לבורא ית' בבריאת העולם ובהעמדתו אבל לומר כל א' רב או רבן שלום עליך נפשי ולהסגר בתוך ביתו ללמוד או לעסוק בחפצי שמים לא זו הדרך הרצויה בעיני ה' כי אינו דומה הזוכה לקנות לעשות נפשות הרבה ולקרבן תחת כנפי השכינה כמו שהוא מזכה את נפשו יחידה ואחרים בהמות ירעו ומי יודע אם עתיד ליתן דין וחשבון על ככה אחר שהיה בידו להשיב רבים מעון ולהציל לקוחים למות מרוב רשעתם ולהחיות את נפשם בחנו ובחסדו מאשר חננו ה' ולא עשה הנה גרם את כל הרעה אשר תבא ח"ו אחר שלא הזהירם וז"ש ע"י יחזקאל הע"ה ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיותו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש וכתיב וממקדשי תחלו ואז"ל בגמרא אל תקרי וממקדשי אלא וממקודשי ואף על פי שלא היה בידם למחות שהרי אמרו ז"ל אם לפניך גלוי לפניהם מי גלוי כו' עם כל זה כביכול חזר בו ונגזרה עליה' הגזיר' והתחילה הפורעניות מהם כדכתי' וממקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית: וזה היה דרך כל החסידים הראשונים אשר היו מקהילים קהלות ברבים לדרוש להם את דבר ה' את חקיו ואת משפטיו ומורה להם את הדרך ילכו בה ונמצא זכות כל אותם תלמידים או אנשים הנאספים עמו תלוי באותו רב או רבן ושכרו גדול במאד מאד שכר שאין לו ערך וקצב' אשר עין לא ראתה...'
 
נערך לאחרונה:
בקבצים שהובאו לעיל, אין כמעט התייחסות לשאלה זו מלבד, דבר זה שכלל לא נוגע לשאלתנו.
מהגמרא (בבא בתרא נז ב) משמע דב"ליכא דרכא אחרינא" מותר ללכת אפילו לדבר רשות! קל וחומר לדבר מצווה (וע"ד אידי דטריד למפלט לא בלע...).
 
גדולי התורה מאורי הדורות מנהיגי עולם התורה סברו שאין כל היתר ללכת להציל אחרים אם זה עלול לפגוע ברוחניות העוסק בהצלה, אפילו בפעילות ההצלה של העולים משמד במחנות העולים זו היתה דעתם, זו היתה דעת התורה מאז ומעולם עד לאותו 'חידוש' של מבצעים שונים ומשונים כביכול להצלת כלל ישראל, גם כל גדולי החסידות לא סברו כן וההוכחה שאף חסידות אחרת לא שלחה מתלמידיה ואנשיה למקומות זוהמה ופריצות כביכול 'להציל ולקרב' , אני רק מביא דוגמיות מדעת רבותינו נ"ע.
 

קבצים מצורפים

אחד ממכתביו של רבינו הגדול מרן הרב שך על ה'מבצעים':
ישנו מכתב נוסף בו מתייחס ל'מבצעים' בצורה מפורשת יותר שהינם חלק מהרעיון המשיחי הכללי, שאין זה להצלה וכו' אלא כביכול 'להכין את העולם לגאולה'... אודה למי שיעלה מכתב זה.
 

קבצים מצורפים

  • הרב שך על חבד1.png
    הרב שך על חבד1.png
    278.4 KB · צפיות: 6
נערך לאחרונה:
גדולי התורה מאורי הדורות מנהיגי עולם התורה סברו שאין כל היתר ללכת להציל אחרים אם זה עלול לפגוע ברוחניות העוסק בהצלה
תראה מה כתב רבי צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק אות קכ): ''מי שמזכה לחייביא אי אפשר שלא ידבק בו מאומה. וכידוע המשל על זה ממי שגורף ביבין רצה לומר שהוא לא רצה להוכיחן ולהיות גורף ביבין שלא ידבק בו מאומה ובאמת כל מי שיש בידו למחות וכו' - נדבק בו הכל''.
 
תראה מה כתב רבי צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק אות קכ): ''מי שמזכה לחייביא אי אפשר שלא ידבק בו מאומה. וכידוע המשל על זה ממי שגורף ביבין רצה לומר שהוא לא רצה להוכיחן ולהיות גורף ביבין שלא ידבק בו מאומה ובאמת כל מי שיש בידו למחות וכו' - נדבק בו הכל''.
אם זה כך למה כל החסידויות האחרות לא אימצו דבר זה? למה כל שנות החסידות לא הסתובבו בכל מיני מקומות להציל יהודים, [בהנחה שחלוקת סופגניות בשינקין מצילה מישהו.... או הדלקת נרות חנוכה בדיזינגוף משפיעה על מישהו.... אין כאן כל הצלה ואין בזה קשר למקרה של הצלת טובע בים... רוב הפעולות הללו הם יותר פרסומת מקירוב אמיתי, ישנם אנשים כדוגמת הרב זמיר כהן ואחרים שבפעילות פנימית קרבו יותר יהודים מכל אותן פעולות שעיקרן פרסומת והרגשה של 'כיבוש העולם' ותו לא]
 
וראה מ"ש החתם סופר (בהקדמתו ליו"ד פתוחי חותם) ''לא מצינו באברהם אבינו ע''ה שנזדכך עפרוריותו כ''כ, אך לא מצד פחיתות וחסרון נפשו לא הגיע אל המעלה הזו, כי אם א''א היה עושה כאשר עשה חנוך, להתבודד עצמו מחברת בני האדם, התעלה גם הוא להיות ממלאכי קל, ואשר לא עשה כן, הוא כי התבונן בחכמתו כי לא באלה חפץ ה' שישלים האדם את נפשו לבד, ואת אנשי דורו ישאיר אחריו תרבות אנשים וחטאים ומכעיסי השם, כמקרה אשר קרה לדורו של חנוך ודור המבול, הניסיון הזה לימד אותו כי טוב לו לאדם למעט בהשלמת נפשו למען רבות כבוד ה', למעט את מורדיו ולהרבות את עבדיו ויודעיו, כי מה יתן ומה יוסיף האדם אם יוסיף מלאך אחד על אלפי רבבות מלאכי מעלה, הלא ה' בורא וממציא כהנה וכהנה חדשים לבקרים, ואם כה יעשו יחידי סגולה בכל דור ודור, ימצא אחד מיני אלף קודש לה' ורוב העולם מקולקל... לא תושלם חפץ הבריאה אם ישלים האדם את נפשו לבדו ולא ישלים את נפש זולתו...''.

וראה מנורת המאור (פ"ג תשובה): ''ואחר שיעשה אדם תשובה צריך לעשות לחבירו לעשות תשובה. ואם אינו עושה בכל יכלתו עד שיחזירנו למוטב, חבירו חוטא ושניהם מתים באותו חטא, שנא' שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עון השליכו מעליכם את כל פשעיכם, ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמותו בית ישראל. הרי אמ' שובו והשיבו ולמה תמותו. וגדול המעשה מן העושה''.
 
"ביהדות"?! (אתה בטח מתכוון ל"השקפה" שלך...)

ביהדות כתוב (סוטה כא, ב): "איזהו חסיד שוטה - הרואה אשה טובעת בנהר וכו'…" וע"ז כתב החזו"א (קובץ אגרות ח''ב אגרת מז): ''הצלת ילד לחינוך ישראלי הוא לא פחות מהצלה מטביעה בנהר''.

וכ"כ כתב החפץ חיים בספרו "חומת הדת" (מאמר חיזוק הדת פ''ג בהגה): ''כל עניננו שאנו עוסקים בו דומה למי שראה את חבירו טובע בנהר או שאר
סכנה שמצווה להצילו ואסור לעמוד על דמו''.


ועוד כתב (הנדמ"ח כח): "הוא דומה למי שרואה שנבקע הגשר ורבים העומדים עליו נפלו בנהר ויש איש שהוא יכול לשוט ולהציל איזה מהם אך הוא איש בן תורה ואומר עתה זמני לילך לבית המדרש ולשמוע קדיש וברכו.. הלא האיש ההוא לא בדעת ידבר, וכי בעת כזאת צריך לחפש אחר מצוות?! הלא הוא צריך לילך ולהציל"!
הם מדברים על מקרה של הצלה מסכנה וודאית ולא עשיית פעולות שאולי אחד למליון יצילו מישהו, אין קשר לנידון שלנו.
חלילה לנסות ל'גייס' את הקדושים הח"ח והחזו"א לכביכול תמיכה בדברים ופעולות שלא מסכימים להם כל החוגים ביהדות הנאמנה, חב"ד בזה בודדים לגמרי, וגם בחב"ד עד המהמשיל"ו האחרון מעולם לא התנהגו בדרכים כאלו.
 
הם מדברים על מקרה של הצלה מסכנה וודאית ולא עשיית פעולות שאולי אחד למליון יצילו מישהו, אין קשר לנידון שלנו.
פסק דין מפורש ברמב"ם (תשובה ג, ד): "צריך כל אדם שיראה עצמו כו' כאילו חציו זכאי וחציו חייב וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב כו' עשה מצות אחת - הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה כו'" עכ"ל.

ודבר משנה הוא (אבות ד, ב): "מצוה גוררת מצוה". ועל ידי שפועלים שיהודי יניח תפילין פעם אחת - הרי מצוה זו גוררת עוד מצוה וכו' (וכל הטועה בדבר משנה אין כאן דין כלל ואפילו הם רבים ומומחים טושו"ע חו"מ רסכ"ה). וראה עוד בהרחבה בקבצים שצירפתי לעיל.
חלילה לנסות ל'גייס' את הקדושים הח"ח והחזו"א לכביכול תמיכה בדברים ופעולות שלא מסכימים להם כל החוגים ביהדות הנאמנה
ואיך אתה מקיים את מ"ש הח"ח והחזו"א וכל החוגים ביהדות הנאמנה?
וגם בחב"ד עד המהמשיל"ו האחרון מעולם לא התנהגו בדרכים כאלו.
חב"ד בכל הדורות מסרו את הנפש (ממש!) בשביל לתקוע ליהודי בשופר, להניח ליהודי תפילין וכו' וכו'
 
נערך לאחרונה:
גדולי התורה מאורי הדורות מנהיגי עולם התורה סברו שאין כל היתר ללכת להציל אחרים אם זה עלול לפגוע ברוחניות העוסק בהצלה, ... גם כל גדולי החסידות לא סברו כן
כרוז של גדולי התורה מאורי הדורות מנהיגי עולם התורה וגדולי החסידות ללכת להניח ליהודים תפילין:
 

קבצים מצורפים

  • 27963_119.jpg
    27963_119.jpg
    294.7 KB · צפיות: 5
  • 650485_165.png
    650485_165.png
    78.8 KB · צפיות: 5
נערך לאחרונה:
חב"ד בכל הדורות מסרו את הנפש (ממש!) בשביל לתקוע ליהודי בשופר, להניח ליהודי תפילין וכו' וכו'
מעניין מאד לא שמעתי על 'מבצעים' של הנחת תפילין בוורשא לפני מלחה"ע או הדלקת נרות חנוכה בפאריז, או פתיחת מקום אכסניה למטיילים בהררי נפאל ובערי תאילנד, אלו דברים חדשים שגם חב"ד לא נהגה בהם בדורות עברו כך שאת כל הציטוטים מהסה"ק הנ"ל צריך להפנות לכל ה'נשיאים' הקודמים מדוע הם לא שלחו את צאן מרעיתם לרחובות ולעיירות הנידחות, גם אז היו יהודים שצריכים להציל אותם, התשובה היא פשוטה מעולם לא נהגו להפקיר את רוחניותינו למען פעולות מעין אלו זהו עוד אחד מחידושיו של האדמו"ר האחרון, חבל לנסות לשנות את ההיסטוריה הידועה לכולם, כנראה בדורנו לא תופס הכלל 'מילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי'...
 

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה