כוונת השמות - חובה? (3 צופים)

[חד מבתראי]

הלכה פסוקה היא בשו"ע (או"ח סי' ה) "יכוין בברכות פירוש המלות. כשיזכיר השם, יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון הכל, ויכוין בכתיבתו ביו"ד ה"א שהיה והוה ויהיה. ובהזכירו אלהים, יכוין שהוא תקיף, בעל היכולת ובעל הכֹחות כֻּלם."
אך בזמה"ז ראיתי בני עלייה והם מועטין שמקפידים על הלכה זו, ואף עלי הדבר למשא, כשמעכב התפילה באופן ניכר.
על כן נפשי בבקשתי: האם למישהו ידוע על "קולות" בנושא?
או לחילופין, האם ידוע על אי מי מפוסקי זמנינו שהתירו לסמוך על ה"הרני מכוון" של ה'אשל אברהם'?
והאם דין זה הוא אך ורק על הברכות? (זה דין ב'ברכה' או ב'שם'? או שמא ב'ברכה שבשם'?)

 

[חד מבתראי]

ה'עוילם' כאן מקפיד על זה?
אם כן: אשמח לטיפים כיצד לעשות זאת במהירות.
אם לא: אשמח לשמוע מדוע.

 

[רבי]

יש שני הריני מכוון.
אחד של החיד"א והשני של האשל אברהם מבוטשאטש.
וצריך לדעת שזה טוב רק לברכות אבל לקריאת שמע.

 

[רבי]

אא"כ נאמר שמועיל תנאי גם בדאורייתא.
ומ"מ לצאת ידי הספיקות לכוון בברכה ראשונה.

 

[חיים ש]

כוונת אדון הכל בשם ה'

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[ן' מיגאש]

הלכה פסוקה היא בשו"ע (או"ח סי' ה) "יכוין בברכות פירוש המלות. כשיזכיר השם, יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון הכל, ויכוין בכתיבתו ביו"ד ה"א שהיה והוה ויהיה. ובהזכירו אלהים, יכוין שהוא תקיף, בעל היכולת ובעל הכֹחות כֻּלם."
אך בזמה"ז ראיתי בני עלייה והם מועטין שמקפידים על הלכה זו, ואף עלי הדבר למשא, כשמעכב התפילה באופן ניכר.
על כן נפשי בבקשתי: האם למישהו ידוע על "קולות" בנושא?
או לחילופין, האם ידוע על אי מי מפוסקי זמנינו שהתירו לסמוך על ה"הרני מכוון" של ה'אשל אברהם'?
והאם דין זה הוא אך ורק על הברכות? (זה דין ב'ברכה' או ב'שם'? או שמא ב'ברכה שבשם'?)

לחץ כדי לכווץ...

פשיטא שלא.
זה נזכר לראשונה בספר היראה לרבינו יונה החסיד, והעותק לש"ע כמו עוד כמה מילי דחסידות. ועיקר הדין לכוון פירוש המילות שלא יהא כעוף המצפצץ.

 

[אליהו ישראלי]

שמעתי בנערותי כמה וכמה פעמים מהגר"ד סגל שליט"א (כמדומה בשם גדול, ואיני זוכר בדיוק)
עכ"פ ביחס לבחורים שאינם מחויבים בזה, ואדר' יבואו מזה למצב לא טוב,
וע"כ דס"ל שאינו חובה, וז"פ וכמ"ש הרב @ן' מיגאש .

 

[הנעור בלילה]

אומרם בבוקר כמו שכבר כתב הרב @רבי בזה"ל: הריני מכוון מעתה ועד למחר בעת הזו בְּכָל פַּעַם שֶׁאַזְכִּיר שֵׁם 'אַדְנוּת', תִּהְיֶה כַּוָּנָתִי שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכֹּל; וּבְכָל פַּעַם שֶׁאַזְכִּיר שֵׁם 'הֲוַיָּה' בָּרוּךְ הוּא, כַּוָּנָתִי שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכּל, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה. וּכְשֶׁאַזְכִּיר שֵׁם 'אֱלֹהִים', כַּוָּנָתִי שֶׁהוּא תַּקִּיף, בַּעַל הַיְכוֹלֶת, וּבַעַל הַכּוֹחוֹת כֻּלָּם.

 

[שמש מאיר]

הרבי מאמשינוב שליטא אמר לי לפני 35 שנה שיסוד ההלכה הזו אינה מדין כוונה, כי אין דין שמה שהוא יותר קדוש צריך יותר כוונה, אלא זו ענף של מצות את ה' אלקיך תירא, שזה זלזול וחוסר יראה להזכיר את שמו של הקדוש ברוך הוא בלא לכוון, ולכן פשוט שבזמנינו שכוחות הכונה חלשים, אין חיוב לכוון פירוש המלה, רק לא להוציא התיבה מהפה בלא לדעת שעכשיו אני מזכיר את שם השם ולא סתם מילה אחרת

 

[חד מבתראי]

ענף של מצות את ה' אלקיך תירא,

לחץ כדי לכווץ...

אם כבר של 'לא תשא'.
הרה"ח @ן' מיגאש @אליהו ישראלי שליט"א. גם אני יכול להחליט שיש סימנים בשו"ע שלא נראים לי?
אני מחפש פוסקים - שהתירו לומר בלי כוונה/עם לשם יחוד

 

[הצעיר שבחבורה]

והאם דין זה הוא אך ורק על הברכות? (זה דין ב'ברכה' או ב'שם'? או שמא ב'ברכה שבשם'?)

לחץ כדי לכווץ...

בספר היראה לא נזכרו ברכות כלל
אמנם פשטות לשון ספר היראה נראה כדברי הגר"א דבעלמא סגי שיכוון "אדון הכל".

וזה לשונו "ובכל פעם בהזכירו שם המיוחד יחשוב בו פירוש קריאתו שהוא אדון הכל,"

 

[ן' מיגאש]

אם כבר של 'לא תשא'.
הרה"ח @ן' מיגאש @אליהו ישראלי שליט"א. גם אני יכול להחליט שיש סימנים בשו"ע שלא נראים לי?
אני מחפש פוסקים - שהתירו לומר בלי כוונה/עם לשם יחוד

לחץ כדי לכווץ...

שו"ע זה ספר שיש בו חסידויות והנהגות כמו ברמב"ם ולא כל מה שכתוב בשו"ע הוא הלכה. והדברים פשוטים.

 

[חד מבתראי]

בספר היראה לא נזכרו ברכות כלל
אמנם פשטות לשון ספר היראה נראה כדברי הגר"א דבעלמא סגי שיכוון "אדון הכל".

וזה לשונו "ובכל פעם בהזכירו שם המיוחד יחשוב בו פירוש קריאתו שהוא אדון הכל,"

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי בשם האול"צ שכתב רק על ברכות, ולכן שאלתי.

שו"ע זה ספר שיש בו חסידויות והנהגות כמו ברמב"ם ולא כל מה שכתוב בשו"ע הוא הלכה. והדברים פשוטים.

לחץ כדי לכווץ...

ונראה לי שרק הפוסקים יכולים להחליט מה הלכה ומה לא.

 

[נחמן ל.]

פשיטא שלא.
זה נזכר לראשונה בספר היראה לרבינו יונה החסיד, והעותק לש"ע כמו עוד כמה מילי דחסידות. ועיקר הדין לכוון פירוש המילות שלא יהא כעוף המצפצץ.

לחץ כדי לכווץ...

איני חושב שזה עוד ממלי דחסידות, כי בד"כ אדה"ז היה כותב "נוהגים".. וכאן אדה"ז כתב זאת בתור הלכה פסוקה, משמע - הלכה פסוקה כפשוטו!

 

[ן' מיגאש]

ונראה לי שרק הפוסקים יכולים להחליט מה הלכה ומה לא.

לחץ כדי לכווץ...

נכון. ולכן אם אין זכר בפוסקים להלכה זו מזמן התלמוד אלף שנה עד למרן הש"ע שמע מינה שאין זו הלכה וכל בית ישראל עד אז לא עשו זאת כיון שאין זו הלכה, ואין לזה מקור בתלמוד אז אין זו הלכה.

איני חושב שזה עוד ממלי דחסידות, כי בד"כ אדה"ז היה כותב "נוהגים".. וכאן אדה"ז כתב זאת בתור הלכה פסוקה, משמע - הלכה פסוקה כפשוטו!

לחץ כדי לכווץ...

אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. אם זה לא מובא בתלמוד דילן ואין זה מנהג ברור למגדר מלתא אין לזה תוקף של הלכה. וודאי שזו הנהגה טובה שהובאה בשו"ע כמו הרבה הנהגות. ואין בדקדוק לשון אדמה"ז לחדש דינים שלא נזכרו בתלמוד ובפוסקים.
הנראה לענ"ד כתבתי.

 

[חד מבתראי]

נכון. ולכן אם אין זכר בפוסקים להלכה זו מזמן התלמוד אלף שנה עד למרן הש"ע שמע מינה שאין זו הלכה וכל בית ישראל עד אז לא עשו זאת כיון שאין זו הלכה, ואין לזה מקור בתלמוד אז אין זו הלכה.

אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. אם זה לא מובא בתלמוד דילן ואין זה מנהג ברור למגדר מלתא אין לזה תוקף של הלכה. וודאי שזו הנהגה טובה שהובאה בשו"ע כמו הרבה הנהגות. ואין בדקדוק לשון אדמה"ז לחדש דינים שלא נזכרו בתלמוד ובפוסקים.
הנראה לענ"ד כתבתי.

לחץ כדי לכווץ...

ויש לכבודו מקור ויתד לדבריו?

 

[ן' מיגאש]

ויש לכבודו מקור ויתד לדבריו?

לחץ כדי לכווץ...

הקדמת הרמב"ם לחיבור:
"וכל בית דין שעמד אחר התלמוד בכל מדינה ומדינה, וגזר או התקין או הנהיג לבני מדינתו או לבני מדינות – לא פשטו מעשיו בכל ישראל, מפני רוחק מושבותיהם ושיבוש הדרכים, והיות בית דין של אותה המדינה יחידים, ובית דין הגדול של שבעים בטל מכמה שנים קודם חיבור התלמוד. לפיכך אין כופין אנשי מדינה זו לנהוג כמנהג מדינה אחרת. ואין אומרין לבית דין זה לגזור גזירה שגָזרה בית דין אחר במדינתו."

 

[חד מבתראי]

הקדמת הרמב"ם לחיבור:
"וכל בית דין שעמד אחר התלמוד בכל מדינה ומדינה, וגזר או התקין או הנהיג לבני מדינתו או לבני מדינות – לא פשטו מעשיו בכל ישראל, מפני רוחק מושבותיהם ושיבוש הדרכים, והיות בית דין של אותה המדינה יחידים, ובית דין הגדול של שבעים בטל מכמה שנים קודם חיבור התלמוד. לפיכך אין כופין אנשי מדינה זו לנהוג כמנהג מדינה אחרת. ואין אומרין לבית דין זה לגזור גזירה שגָזרה בית דין אחר במדינתו."

לחץ כדי לכווץ...

מאחר שקיבלנו הוראות מרן, ולאכזים את הוראות הרמ"א, אין זו טענה.
יש לכבודו מקור לכך שדבר שהשו"ע אומר - הוא רק הנהגה טובה?

 

[ן' מיגאש]

מאחר שקיבלנו הוראות מרן, ולאכזים את הוראות הרמ"א, אין זו טענה.
יש לכבודו מקור לכך שדבר שהשו"ע אומר - הוא רק הנהגה טובה?

לחץ כדי לכווץ...

"קיבלנו הוראותיו" פירושו הוראותיו בהלכה. ויש דברים שהובאו על דרך המוסר וההנהגה הטובה, איני מבין במה כבודו מתקשה.

 

[חד מבתראי]

'כבודי'... מתקשה בדבר אחד -
מנלן?