הלכות ק"ש תפילה קר"ש עם ברכותיה או תפילה במנין? (1 צופה)

[עוזי ומגני]

בעקבות האשכול הזה

מניין שבת מאוחר: האם לתת מענה לכולם או לעודד תפילה מוקדמת?

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

התעוררתי לחשוב ..
אדם שנקלע לישוב שיש בו רק מנין אחר זמן קר"ש.
מה עליו להעדיף להתפלל קר"ש עם ברכותיה ביחידות, [צריך לסמוך גאולה לתפילה]
או לומר קר"ש בלא ברכות, ולהתפלל במנין?

בבקשה לא להגיב בכן ולא, אלא עם נימוק או ראיה.

 

[הצעיר שבחבורה]

אדם שנקלע לישוב שיש בו רק מנין אחר זמן קר"ש.
מה עליו להעדיף להתפלל קר"ש עם ברכותיה ביחידות, [צריך לסמוך גאולה לתפילה]
או לומר קר"ש בלא ברכות, ולהתפלל במנין?

לחץ כדי לכווץ...

ביאור הלכה סימן מו סעיף ט ד"ה * כי לפעמים

* כי לפעמים וכו' - עיין בביאור הגר"א שכתב ול"נ שאין נכון בזה לצאת בלא ברכות וגם לא יסמוך גאולה לתפלה. והוא סובר בזה כשיטת הרא"ה שהובא בב"י דטפי עדיף לצבורא למימר ברכת ק"ש אק"ש דאורייתא עי"ש. ולכאורה נראה דדבריו סובבים אדברי רמ"א שמשמע מיניה שהוא מסכים להב"י במסקנתו דמוכח מיניה שסובר דאפילו אם הצבור לא יעברו זמן ק"ש אפ"ה יאמר בשכמל"ו כדי שיצא בזה והגר"א סובר דבכה"ג אינו כדאי לצאת בלא ברכות אבל אם הוא רואה שהצבור יעברו זמן ק"ש יותר טוב שיכוין לצאת כדי שלא ישאר בלא ק"ש וכמ"ש הב"ח והמ"א ושארי אחרונים או אפשר שסובר הגר"א דאפילו בזה יותר טוב שיקרא ק"ש בזמנה בברכותיה ויסמוך גאולה לתפלה ויתפלל ביחידי ממה שיקרא בלא ברכות ולהתפלל אח"כ עם הצבור וצ"ע. וגם צ"ע לכאורה במה שסיים הגר"א וגם לא יסמוך גאולה לתפלה הלא הוא סומך גאולה לתפלה אח"כ ואף שבק"ש כבר יצא לא מזיק כלל לענין זה כדאיתא לקמן בסימן ס"ו ס"י בהג"ה ובמ"א עי"ש וגם הגר"א מסכים שם להמג"א ואפשר שכונתו כך לפי מה שידוע לנו שדעתו הוא לומר ואומרים פעמים בכל יום ד' אלקינו ד' אחד והוא ממש כשיטת הרא"ה המובא בב"י ולזה כתב הגר"א על דברי הרמ"א שסובר כב"י ולי נראה שאין נכון בזה לצאת וכו' פירוש דאם יאמרו שמע ישראל וגו' ממ"נ שלא כדין יתעביד דאם יאמרו בלא ברכות בודאי אין נכון וגם אם ירצה לאומרם עתה בברכות לא יסמוך גאולה לתפלה כדי שיוכל אח"כ להתפלל בצבור לכך יותר טוב שידלג תיבת שמע ישראל. וכ"ז כתב הגר"א לפי מה שסובר הרמ"א דיוצא בזה אבל לפי מה שביארנו במ"ב דלא יכוין לצאת בזה אלא א"כ יראה שהצבור יעברו זמן ק"ש אפשר דהוא מודה ג"כ כמו שכתבנו בתחלת דברינו:​

 

[הצעיר שבחבורה]

ואפרש מעט

הטור בסי' מו כתב

ורבינו יהודה החסיד היה רגיל לומר אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והיה מכוין לצאת בו י"ח ק"ש משום שפעמים כשעושין קרובץ מתעכבים מק"ש עד אחר זמנה ואמר שהיה יוצא בזה כדאיתא בברכות שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד זו היא קריאת שמע של רבי יהודה הנשיא.

והובאו הדברים להלכה ברמ"א

ולכאו' מוכח מזה שעדיף להתפלל בציבור, מלקרוא ק"ש בזמנה עם ברכותיה.

וכ' המשנה ברורה (שם ס"ק לב)

אבל אם הוא ירא שהצבור יעברו גם זמן ברכות ק"ש אין לו להמתין עליהם כלל כי יפסיד על ידם הברכות וגם הזמן תפלה שהוא ג"כ לכתחלה רק עד ארבע שעות כדלקמן בסימן פ"ט אלא יקרא בזמנה בברכותיה ויתפלל ביחידי:

ומוכח דמשום זמן ק"ש לבד, עדיף שיקרא ק"ש בלא ברכותיה ויתפלל בציבור עם הברכות.
אמנם בדעת הגר"א הסתפק בזה בביאור הלכה, ונראה שמסקנתו היא שם לצדד שגם להגר"א דינא הכי.​

 

[הצעיר שבחבורה]

ולגבי ערבית

כתב השו"ע (סי' רלה סעיף א)

ואם הצבור מקדימים לקרות ק"ש מבעוד יום, יקרא עמהם קריאת שמע וברכותיה ויתפלל עמהם, וכשיגיע זמן, קורא קריאת שמע בלא ברכות

וכ' המשנה ברורה (ס"ק י)

וברכותיה ויתפלל עמהם - כדי[י] לסמוך גאולה לתפלה וגם להתפלל עם הצבור:

אמנם בס"ק יב כתב

ובאיזה מקומות יש מנהג שהותיקין אינן קוראין ק"ש עם הצבור אלא שותקין עד שמ"ע ומתפללין עמהם וממתינין אחר התפלה עד צה"כ וקורין ק"ש וברכותיה ואין חוששין לסמיכת גאולה לתפלה וגם מנהג זה נזכר בדברי הקדמונים עיין בב"י ועיין מה שכתבנו לעיל בסימן רל"ג ס"א במ"ב ואשרי המתפלל מעריב בזמנו בצבור ועיין מה שכתבנו בבה"ל בשם המעשה רב:

ובביאור הלכה (ד"ה ואם הציבור) כתב

ובמעשה רב אות ס"ה כתב דמוטב להתפלל ערבית בזמנה ביחיד אם א"א לו לאסוף עשרה בזמן ק"ש ואף בשבת דעתו שם שיתפלל בזמנה דוקא:

והנה גבי שחרית לא הזכיר דברי הגר"א הנ"ל, ואדרבה נטה דגם לדעת הגר"א עדיף להתפלל בציבור.
ואפשר לחלק דבשחרית היינו רק משום קריאת ק"ש בזמנה, ובזה די שיקרא ק"ש בלא הברכות בזמנם
אבל בערבית אף לגבי תפילת ערבית עדיף שיתפלל בזמנה, ולא מחמת הק"ש.​

 

[האיש השרוי בשמחה]

משנה ברורה סימן נח
ויש אנשים שמאחרים זמן ק"ש בשביל תפילה בצבור וג"ז שלא כדין הוא. ועכ"פ יזהרו לקרות שמע בזמנה קודם התפלה ולכוין לצאת בזה וכנ"ל בסוף סי' מ"ו במשנה ברורה עי"ש ואין לאחר הקריאה לבהכ"נ בשביל הזקנים המאחרים לבוא ויצטרכו להתפלל ביחידי כיון שעי"ז יעבור זמן ק"ש ואין אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך

 

[הצעיר שבחבורה]

משנה ברורה סימן נח
ויש אנשים שמאחרים זמן ק"ש בשביל תפילה בצבור וג"ז שלא כדין הוא. ועכ"פ יזהרו לקרות שמע בזמנה קודם התפלה ולכוין לצאת בזה וכנ"ל בסוף סי' מ"ו במשנה ברורה עי"ש ואין לאחר הקריאה לבהכ"נ בשביל הזקנים המאחרים לבוא ויצטרכו להתפלל ביחידי כיון שעי"ז יעבור זמן ק"ש ואין אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך

לחץ כדי לכווץ...

מה הנך לומד מכך?
שצריך לקרוא ק"ש בזמנה?
שאין לאחר התפילה?
איך זה נוגע לגוף השאלה הנידונה?

 

[חכימא]

יש ע"ז מכתב של הסטייפלר בקריינא דאיגרתא