חד מבתראי

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,625
תודות
6,958
נקודות
333
בדעת השו"ע והגר"א שבקדושה רק הש"ץ אומר 'נקדש'.
נסתפקתי:
א. מפני שזה חלק מהברכה שלו, או שהוא מוציא את כולם יד"ח? (נפק"מ מי שלא שמע את הש"ץ אומר, אם יגיד לבד)
ב. זה דווקא ב'נקדש' או גם ב'ובדברי קדשך' וכו'
 
מאותה סיבה שרק אחד אומר קדיש וזימון ולא כולם
מפני שהאמירה הזאת היא קריאה לציבור לומר יחד קדושה
והטעם שאומרים מפני שע"פ האר"י יש ענין להצטרף עם הש"ץ בהזמנה שלו
אך לכאו' היום שכל הציבור אומר יחד ואח"כ הש"ץ חוזר או רק מסיים קצת תמוה
 
א. מפני שזה חלק מהברכה שלו, או שהוא מוציא את כולם יד"ח? (נפק"מ מי שלא שמע את הש"ץ אומר, אם יגיד לבד)
מפני שזה נתקן בצורה של ענייה, ששליח ציבור אומר נקדישך (או נקדש) והם עונים קדוש קדוש
וז"ל הגר"א

אין הצבור כו'. כמו בקדיש שא"א עם הש"ץ אלא יש"ר מברך כמ"ש בפ"א:
ב. זה דווקא ב'נקדש' או גם ב'ובדברי קדשך' וכו'
מבואר בדברי המג"א

ואינו נק' קדושה אלא נעריצך וכו' לעומתם וכו' ובדברי וכו' אבל שאר הנוסח שמוסיפין בשבת אינו בכלל קדושה ע"כ.

וכן הביא המשנה ברורה.
 
כך כתבתי בשם מו"ר הרב ברנדייס
(שו"ע קכ"ה א') אין הציבור אומרים עם הש"צ 'נקדישך' ~ והיינו דוקא משפט זה שהוא קריאת הש"צ לציבור כ'ברכו' משא"כ שאר הנוסח, וכן המנהג הנכון כדכתב במ"ב (ס"ק ב'), דלא כמנהג בימינו לומר עם הש"צ.
כשאני מהקהל -אינני אומר נקדש, כדברי מו"ר, וכשאני ש"צ - איני ממתין שהקהל יסיימו אלא מיידית מתחיל בקול רם נקדש, לפחות לא לתת לזה לגיטימציה באופן שאיננו בולט.
 
כך כתבתי בשם מו"ר הרב ברנדייס
(שו"ע קכ"ה א') אין הציבור אומרים עם הש"צ 'נקדישך' ~ והיינו דוקא משפט זה שהוא קריאת הש"צ לציבור כ'ברכו' משא"כ שאר הנוסח, וכן המנהג הנכון כדכתב במ"ב (ס"ק ב'), דלא כמנהג בימינו לומר עם הש"צ.
כשאני מהקהל -אינני אומר נקדש, כדברי מו"ר, וכשאני ש"צ - איני ממתין שהקהל יסיימו אלא מיידית מתחיל בקול רם נקדש, לפחות לא לתת לזה לגיטימציה באופן שאיננו בולט.
האם ידוע לרב ברנדייס מה שכתב בנדון רעק"א?
 
רעק"א כותב במפורש שצריך לשמוע לאר"י שאמר לומר נקדש עם החזן
אין מה להקשות קושיות כאלו
הרב ברנדייס הגיע מקהילה מסודרת, עם מסורת מנהגים ברורה של עשרות שנים
טיעון כזה הוא לא בעל משקל בכה"ג
 
ודלא כמבואר במג"א ומשנ"ב שהובא לעיל?
לא הבנתי, הרי גם המשנ"ב הצדיק את השו"ע שאין לקהל לומר 'נקדש', ורק כתב שהמנהג בימיו לא כך
"המנהג הנכון כמו שכתב השו"ע כי עמו נמשכו האחרונים וכן נהג הגר"א ומ"מ המנהג בימינו שאומרים הקהל ג"כ נקדש".
רעק"א כותב במפורש שצריך לשמוע לאר"י שאמר לומר נקדש עם החזן
רעק"א כתב "אבל בכתבי האר"י כ' דיש לומר כל הקדושה עם הש"ץ מלה במלה עכ"ל ואיליו תשמעון"
אני לא מכיר איש שאומר את כל הקדושה עם הש"ץ מילה במילה!
 
רעק"א כתב "אבל בכתבי האר"י כ' דיש לומר כל הקדושה עם הש"ץ מלה במלה עכ"ל ואיליו תשמעון"
אני לא מכיר איש שאומר את כל הקדושה עם הש"ץ מילה במילה!
זה לא או הכל או כלום

ומפני מה כבודו סבור דאלים גובריה דרעק"א ע"פ השו"ע והגר"א?
לא אלים
אבל אם המנהג כמוהו לא צריך לשנות וכבר המ"ב מעיד על המנהג
 
אין מה להקשות קושיות כאלו
הרב ברנדייס הגיע מקהילה מסודרת, עם מסורת מנהגים ברורה של עשרות שנים
טיעון כזה הוא לא בעל משקל בכה"ג
אם הקהילה ממנה הוא הגיע היא הסיבה לפסקיו אז הם מחייבים אך ורק את הקהילה ממנה הוא הגיע לא?
 
לא הבנתי, הרי גם המשנ"ב הצדיק את השו"ע שאין לקהל לומר 'נקדש', ורק כתב שהמנהג בימיו לא כך
שים לב, לקטע מתוך דבריך שצוטט בהודעתי
והיינו דוקא משפט זה שהוא קריאת הש"צ לציבור כ'ברכו' משא"כ שאר הנוסח
וע"ז שאלתי, האם כוונת מר במש"כ "משא"כ שאר הנוסח" שלא כדברי המג"א והמשנ"ב שהובאו בהודעתי דלעיל
מבואר בדברי המג"א

ואינו נק' קדושה אלא נעריצך וכו' לעומתם וכו' ובדברי וכו' אבל שאר הנוסח שמוסיפין בשבת אינו בכלל קדושה ע"כ.

וכן הביא המשנה ברורה.
או שכוונתו למשהו אחר?
 
בכלל לא קשה
אבל אין טעם לשנות מהנהוג כשזה על פי הנ"ל
אני לא חושב שהוא יצא עם כזה 'פסק', אלא במסגרת כמעט י"ד השנים שלמדנו בחברותא, וצברתי כמעט 1500 נושאים שרשמתי ששוחחנו עליהם, גם את זה רשמתי, וכך אני נוהג על פי הכרעתו
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון