בבא קמא משמעת המילה ישלם

[צריך ביאור]

בגמרא ב"ק דף ז. ישנם ב' דעות האם משמעות המילה ישלם היא מדעתו או בע"כ ויל"ע מהי נקודת המחלוקת בזה?

 

[רצון]

האם תשלומין שייכים גם בע"כ, והיינו שתשלום בע"כ קרוי 'גביה' ומהלכו הוא שלא דנים את החיוב של הנידון להתקיים, אלא את הדין המחויב כלפיו מצד בי"ד, ועיי' לקמן כ"ו ישלם תשלומין מעליא, וברש"י ישלם לגמרי ובעינן מיטב. והיינו שלשלם ל'גמרי' דהיינו להיות לגמרי כפי דינו זה מתקיים בתשלומין. אבל בגביה אינו כן.
ועיי' עוד בב"מ ל"ה בכה"ג שגבו ממנו בי"ד קרקע בחובו שחשיב בל' הראשונים שם 'מכר שאינו גמור' ומשום שחסר בדעתו, והיינו מש"כ, שתשלום הוא דבר גמור, היינו שיש בו את קיום הדין של הגברא, ואילו בגביה לא מתקיים זה, אלא רק חיובו כיצד שהוא נידון בבי"ד.

 

[צריך ביאור]

האם תשלומין שייכים גם בע"כ, והיינו שתשלום בע"כ קרוי 'גביה' ומהלכו הוא שלא דנים את החיוב של הנידון להתקיים, אלא את הדין המחויב כלפיו מצד בי"ד, ועיי' לקמן כ"ו ישלם תשלומין מעליא, וברש"י ישלם לגמרי ובעינן מיטב. והיינו שלשלם ל'גמרי' דהיינו להיות לגמרי כפי דינו זה מתקיים בתשלומין. אבל בגביה אינו כן.
ועיי' עוד בב"מ ל"ה בכה"ג שגבו ממנו בי"ד קרקע בחובו שחשיב בל' הראשונים שם 'מכר שאינו גמור' ומשום שחסר בדעתו, והיינו מש"כ, שתשלום הוא דבר גמור, היינו שיש בו את קיום הדין של הגברא, ואילו בגביה לא מתקיים זה, אלא רק חיובו כיצד שהוא נידון בבי"ד.

לחץ כדי לכווץ...

למה לא שייך תשלומין בע"כ?

 

[רצון]

למה לא שייך תשלומין בע"כ?

לחץ כדי לכווץ...

זה לא נחשב 'תשלומין' אלא 'גביה'
וזה הבאתי מהגמ' בב"מ ל"ה.

 

[צריך ביאור]

האם תשלומין שייכים גם בע"כ, והיינו שתשלום בע"כ קרוי 'גביה' ומהלכו הוא שלא דנים את החיוב של הנידון להתקיים, אלא את הדין המחויב כלפיו מצד בי"ד, ועיי' לקמן כ"ו ישלם תשלומין מעליא, וברש"י ישלם לגמרי ובעינן מיטב. והיינו שלשלם ל'גמרי' דהיינו להיות לגמרי כפי דינו זה מתקיים בתשלומין. אבל בגביה אינו כן.
ועיי' עוד בב"מ ל"ה בכה"ג שגבו ממנו בי"ד קרקע בחובו שחשיב בל' הראשונים שם 'מכר שאינו גמור' ומשום שחסר בדעתו, והיינו מש"כ, שתשלום הוא דבר גמור, היינו שיש בו את קיום הדין של הגברא, ואילו בגביה לא מתקיים זה, אלא רק חיובו כיצד שהוא נידון בבי"ד.

לחץ כדי לכווץ...

למה בזמן שהוא משלם בע"כ זה לא נקרא שמתקיים דינו לגמרי אפשר לומר שהדין מתקיים לגמרי אלא שהוא מתקיים בצורה שכופים אותו לשלם כי הדין הוא התשלומין בפועל ומדעתו ובע"כ זה רק צורה לתשלום.

 

[רצון]

למה בזמן שהוא משלם בע"כ זה לא נקרא שמתקיים דינו לגמרי אפשר לומר שהדין מתקיים לגמרי אלא שהוא מתקיים בצורה שכופים אותו לשלם כי הדין הוא התשלומין בפועל ומדעתו ובע"כ זה רק צורה לתשלום.

לחץ כדי לכווץ...

אתה שואל מה ההסבר? או למה לומר כך?
הסיבה לומר כך היא משום דברי הגמ' בב"מ.
וההסבר בזה.
שכאשר גובים ממנו בע"כ לא נידון בממונו תשלום, שהרי הוא לא דן מצד כח בעלותו את הממון כתשלום, ומה שנידון הוא ע"י כח בי"ד, ובי"ד הרי לא דנים שהוא משלם, שזה לא דין של בי"ד אלא של הגברא, אלא הם דנים את מה שנידון בבי"ד, שמחויב זה לשלם לזה, שיתקיים בממונו, ולכן לא מתקיים דין הגברא, אלא מה שנידון בבי"ד.

 

[צריך ביאור]

אתה שואל מה ההסבר? או למה לומר כך?
הסיבה לומר כך היא משום דברי הגמ' בב"מ.
וההסבר בזה.
שכאשר גובים ממנו בע"כ לא נידון בממונו תשלום, שהרי הוא לא דן מצד כח בעלותו את הממון כתשלום, ומה שנידון הוא ע"י כח בי"ד, ובי"ד הרי לא דנים שהוא משלם, שזה לא דין של בי"ד אלא של הגברא, אלא הם דנים את מה שנידון בבי"ד, שמחויב זה לשלם לזה, שיתקיים בממונו, ולכן לא מתקיים דין הגברא, אלא מה שנידון בבי"ד.

לחץ כדי לכווץ...

למה בזמן שהוא משלם בע"כ זה לא נקרא שהוא משלם?

 

[רצון]

למה בזמן שהוא משלם בע"כ זה לא נקרא שהוא משלם?

לחץ כדי לכווץ...

משום שמצד חיובו הוא לא דן לשלם, ומה שיש כאן ממנו פריעת חוב בממונו הוא רק מכח גביית בי"ד, וכשבי"ד גובים א"א לדון את החיוב שלו, אלא את מה שאצל בי"ד נידון חיוב, וזה גדר אחר ממה שמחויב אצלו.

 

[צריך ביאור]

משום שמצד חיובו הוא לא דן לשלם, ומה שיש כאן ממנו פריעת חוב בממונו הוא רק מכח גביית בי"ד, וכשבי"ד גובים א"א לדון את החיוב שלו, אלא את מה שאצל בי"ד נידון חיוב, וזה גדר אחר ממה שמחויב אצלו.

לחץ כדי לכווץ...

החיוב שלו הוא להשלים את החיסרון שיש אצל חבירו ומה זה משנה האם זה קורה ע"י שהוא מעצמו משלם או שב"ד גובים ממנו?

 

[חפץ בחיים]

בגמרא ב"ק דף ז. ישנם ב' דעות האם משמעות המילה ישלם היא מדעתו או בע"כ ויל"ע מהי נקודת המחלוקת בזה?

לחץ כדי לכווץ...

למילה זו יש ב' משמעויות מבחינה דקדוקית, האחת היא הוראה לשלם והשניה היא סיפור דברים מה עתיד לקרות ועל כן נחלקו לאיזו מבן ב' משמעויות אלו כיוונו חז"ל.

 

[רצון]

החיוב שלו הוא להשלים את החיסרון שיש אצל חבירו ומה זה משנה האם זה קורה ע"י שהוא מעצמו משלם או שב"ד גובים ממנו?

לחץ כדי לכווץ...

ההסבר הוא כזה.
יש לו חיוב מצד דיניו, מצד הבעלות שלו, את החיוב הזה הוא לא מקיים.
לבי"ד יש אפשרות לגבות מנכסיו, אבל בי"ד לא דנים את החיוב שלו מצד דיניו, אלא מה שנידון מצד דיני בי"ד ולכך אמנם

החיוב שלו הוא להשלים את החיסרון שיש אצל חבירו

לחץ כדי לכווץ...

אבל יש כאן שני מקומות שונים שבהם נידון החיוב, אצל הגברא, ואצל בי"ד.

 

[צריך ביאור]

ההסבר הוא כזה.
יש לו חיוב מצד דיניו, מצד הבעלות שלו, את החיוב הזה הוא לא מקיים.
לבי"ד יש אפשרות לגבות מנכסיו, אבל בי"ד לא דנים את החיוב שלו מצד דיניו, אלא מה שנידון מצד דיני בי"ד ולכך אמנם

אבל יש כאן שני מקומות שונים שבהם נידון החיוב, אצל הגברא, ואצל בי"ד.

לחץ כדי לכווץ...

ב"ד לא דנים את מה שהבעלות שלו מחייבת?

 

[רצון]

ב"ד לא דנים את מה שהבעלות שלו מחייבת?

לחץ כדי לכווץ...

לא, את מה שנידון בבי"ד שהוא מחויב מצד תביעת הבע"ד.

 

[עוזי ומגני]

בגמרא ב"ק דף ז. ישנם ב' דעות האם משמעות המילה ישלם היא מדעתו או בע"כ ויל"ע מהי נקודת המחלוקת בזה?

לחץ כדי לכווץ...

אולי אותו נידון של תוס' בכתובות ריש המדיר ואיתא עוד פעמים בש"ס
אי כתוב במשנה יוציא [לגבי גט] הכוונה בע"כ או מדעתו

 

[צריך ביאור]

אולי אותו נידון של תוס' בכתובות ריש המדיר ואיתא עוד פעמים בש"ס
אי כתוב במשנה יוציא [לגבי גט] הכוונה בע"כ או מדעתו

לחץ כדי לכווץ...

שם זה לשון של המשנה ופה זה בלשון של התורה ויש להבין בשניהם מה הנידון

 

[צריך ביאור]

לא, את מה שנידון בבי"ד שהוא מחויב מצד תביעת הבע"ד.

לחץ כדי לכווץ...

מי אמר?

 

[רצון]

מי אמר?

לחץ כדי לכווץ...

ע"ז אמרתי שמוכח כן מהסוג' בב"מ ל"ה של שומא הדר, שחשיב גבית בי"ר 'מכר בע"כ' ול"ש מכר, וכאשר הוא משלם מדעתו הוי מכר מדעתו, והיינו שכאן הוי שמיה מכר וכאן לא הוי שמיה מכר, ובהכרח שגבית בי"ד אינה צרכיה לדון שמצד הבעלות שלו יש כאן תשלום שהרי"ז אין כאן, וסגי במה שדנה החיוב שלו מצד בי"ד.

ויש להוכיח כן ממקומות נוספים אם לא סגי בזה.

 

[מרכז]

למילה זו יש ב' משמעויות מבחינה דקדוקית, האחת היא הוראה לשלם והשניה היא סיפור דברים מה עתיד לקרות ועל כן נחלקו לאיזו מבן ב' משמעויות אלו כיוונו חז"ל.

לחץ כדי לכווץ...

זה פסוק בתורה, מה הקשר חז"ל? לא מסתבר שהתורה רק סיפרה מה יקרה, התורה מדברת בפרשה דינית מהו דינו של המזיק.

 

[צריך ביאור]

ע"ז אמרתי שמוכח כן מהסוג' בב"מ ל"ה של שומא הדר, שחשיב גבית בי"ר 'מכר בע"כ' ול"ש מכר, וכאשר הוא משלם מדעתו הוי מכר מדעתו, והיינו שכאן הוי שמיה מכר וכאן לא הוי שמיה מכר, ובהכרח שגבית בי"ד אינה צרכיה לדון שמצד הבעלות שלו יש כאן תשלום שהרי"ז אין כאן, וסגי במה שדנה החיוב שלו מצד בי"ד.

ויש להוכיח כן ממקומות נוספים אם לא סגי בזה.

לחץ כדי לכווץ...

מה זה החיוב שלו מצד ב"ד אם לא שהם דנים את הבעלות שלו?

 

[עץ החיים]

שמעתי לשאול על פירוש המילה ישלם, אם פירושה להשלים חיסרון, איך אומרים "משלם שכר" שלכאורה הם תרתי דסתרי?