האם תשלומין שייכים גם בע"כ, והיינו שתשלום בע"כ קרוי 'גביה' ומהלכו הוא שלא דנים את החיוב של הנידון להתקיים, אלא את הדין המחויב כלפיו מצד בי"ד, ועיי' לקמן כ"ו ישלם תשלומין מעליא, וברש"י ישלם לגמרי ובעינן מיטב. והיינו שלשלם ל'גמרי' דהיינו להיות לגמרי כפי דינו זה מתקיים בתשלומין. אבל בגביה אינו כן.
ועיי' עוד בב"מ ל"ה בכה"ג שגבו ממנו בי"ד קרקע בחובו שחשיב בל' הראשונים שם 'מכר שאינו גמור' ומשום שחסר בדעתו, והיינו מש"כ, שתשלום הוא דבר גמור, היינו שיש בו את קיום הדין של הגברא, ואילו בגביה לא מתקיים זה, אלא רק חיובו כיצד שהוא נידון בבי"ד.