קידושין שוטה שעושה עבירות האם נקרא רשע ?

[לב טוב]

יש לעיין האם שם רשע ניתן רק לאחד שחייב במצוות ועובר עליהן,
או גם לשוטה שעובר עבירות נקרא רשע אע''פ שהוא פטור מכל מקום הוא רשע כי סוף סוף הוא עושה מעשה רשע
ונפק''מ מי שקורא לשוטה רשע
אם זה ביזוי או לא ?

 

[חכימא]

למה שיקרא רשע אם הוא לא בר דעת
לא אחראי על מעשיו
להבדיל גם החוק מכיר בזה

 

[חד מבתראי]

כמדומני שכבר רבים דנו בנושא זה, בגיטין נה ע"א מוכח שאין ספייה בחרש.

 

[לב טוב]

למה שיקרא רשע אם הוא לא בר דעת
לא אחראי על מעשיו
להבדיל גם החוק מכיר בזה

לחץ כדי לכווץ...

אני מסתפק מה ביאור המילה רשע
האם פירושו עושה מעשי רשע ואז גם אינו בר דעת הרי סוף סוף עושה מעשה רשע
כי עצם הפעולה של הגניבה או הגזילה היא רשע בין אם אותו אדם חייב בזה או פטור

 

[לב טוב]

כמדומני שכבר רבים דנו בנושא זה, בגיטין נה ע"א מוכח שאין ספייה בחרש.

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח

 

[חכימא]

אני מסתפק מה ביאור המילה רשע
האם פירושו עושה מעשי רשע ואז גם אינו בר דעת הרי סוף סוף עושה מעשה רשע
כי עצם הפעולה של הגניבה או הגזילה היא רשע בין אם אותו אדם חייב בזה או פטור

לחץ כדי לכווץ...

מה פתאום אם הוא לא בפרשה אז זה גם לא מעשה רשע
כמו תינוק בן שנה שמדליק אור בשבת

 

[לב טוב]

מה פתאום אם הוא לא בפרשה אז זה גם לא מעשה רשע
כמו תינוק בן שנה שמדליק אור בשבת

לחץ כדי לכווץ...

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנו עמוד א
האי מאן דבשבתא יהי בשבתא ימות על דאחילו עלוהי יומא רבא דשבתא

 

[חכימא]

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנו עמוד א
האי מאן דבשבתא יהי בשבתא ימות על דאחילו עלוהי יומא רבא דשבתא

לחץ כדי לכווץ...

מה רואים מכאן
הרי מדובר שגדול חילל בעבורו שבת בלידה?

 

[לב טוב]

מה רואים מכאן
הרי מדובר שגדול חילל בעבורו שבת בלידה?

לחץ כדי לכווץ...

הרי יש כאן הותרה

 

[חכימא]

הרי יש כאן הותרה

לחץ כדי לכווץ...

ומה זה נוגע לשוטה

 

[לב טוב]

ומה זה נוגע לשוטה

לחץ כדי לכווץ...

שוטה גם מותר לו
ואמנם הוא לא בר חיובא כלל
אבל לעצם המעשה שניהם מותרים ומה שייך לשון חילול

 

[בחקתיך אשתעשע]

הרי יש כאן הותרה

לחץ כדי לכווץ...

כידוע יש בזה מחלוקת אם הותרה שבת אצל פיקו"נ או לא, ובשמנ"ב הכריע שבדאורייתא יש להחמיר כמ"ד דחויה ולא הותרה.

 

[לב טוב]

כידוע יש בזה מחלוקת אם הותרה שבת אצל פיקו"נ או לא, ובשמנ"ב הכריע שבדאורייתא יש להחמיר כמ"ד דחויה ולא הותרה.

לחץ כדי לכווץ...

אני אוחז בסוגיא ויש דעה כזו
אינני אוחז כעת בהלכה למעשה
מה גם שאחר העיון בסוגיא
יתכן ודברי המ''ב לא שייכים לנושא דידן

 

[בחקתיך אשתעשע]

יתכן ודברי המ''ב לא שייכים לנושא דידן

לחץ כדי לכווץ...

ולמה לא?

 

[תענוג]

לכמה פוסקים (או רוב פוסקים) שוטה לדבר אחר דינו כשוטה ולא מחמת ספק דאולי אין בו דעת, רק דמדיני תורה נידון כשוטה עכת"ד (עונג יו"ט בית יצחק שו"ת מהרי"א שו"ת משנת רבי אהרן סימן נג ועוד), ועד"ז שוטה כזה נראה ודאי דאפשר להקרא בשם רשע כאשר עובר על מצוה שכלי ואחשורוש קראוהו ז"ל טיפש ורשע (מגילה יב), גם מי שהוא שוטה בכל דבריו לא נעשה לו כהיתר להיות רשע בעניני מושכלות מידות טובות שגם בן נח חייב עלה דהרי עד שלא הגיע לשכרותו של לוט מתחייב על כל מעשיו (אולם על מצוה שאינה שכלי הרי פטור עליה).
ובסהדרין אמר לו נח לעורב רשע וכן קראו חז"ל לעכברי הני עכברי רשיעי נינהו, א"כ עד שיש להשוטה מעט דעת כמו עורב ועכבר אכתי יוכל להיקרא רשע, (ולפי המדע כמדומה דסוברין דבעלי חיים יש להם דעת כתינוק, וכמובן דמעורב דנח אין ראיה ברורה כי אין אתנו יודע עד מה והנסתרות לה' אלקינו, ודברינו בכ"ז לאסמכתא בעלמא).
אכן בשטות יש בזה צד לימוד זכות וזה מועיל לכל חוטא כי נכנס בו רוח שטות ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה.​

 

[חד מבתראי]

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנו עמוד א
האי מאן דבשבתא יהי בשבתא ימות על דאחילו עלוהי יומא רבא דשבתא

לחץ כדי לכווץ...

זה משום 'גנאי' לשבת, וכביכול 'פיצוי' לשבת,
אטו קסבר מר שהוא מחוייב למות בשבת?
לפעמים שייך גנאי גם אין איסור (לכן יתכן שלא ראוי להאכיל שוטה נבלות וטרפות גם אם מותר לו)

 

[הרב מרודוש]

בפמ"ג שכה' מסתפק האם יש לפני עוור בשוטה יעוי"ש

 

[תיבת גמא]

בלתק
כל מי שעובר עבירה הוא שוטה..רוח שטות:)

 

[תיבת גמא]

בלתק
כל מי שעובר עבירה הוא שוטה..רוח שטות:)

מה רואים מכאן
הרי מדובר שגדול חילל בעבורו שבת בלידה?

לחץ כדי לכווץ...

ומה עוון יש בזה ששוטה גרם לגדול לחלל ? (וע"כ ש....

 

[רבי]

בלתק
כל מי שעובר עבירה הוא שוטה..רוח שטות:)

ומה עוון יש בזה ששוטה גרם לגדול לחלל ? (וע"כ ש....

לחץ כדי לכווץ...

אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות.
אבל זה לא מתיר לו להכניס לעצמו רוח שטות.

והיסוד עמוק מאד, כי בד"כ אדם לא נכשל בעבירה שהוא בפוקוס.
עבירה היא מתוך אי שימת לב.
כלומר, שבן אדם מדליק את האור בשבת, כי הוא לא שם לב.
ואנחנו מצווים להיות תמיד בעמדה שאנחנו יודעים מה קורה איתנו.

הנסיון, הוא שלב אחרי זה שאנחנו יודעים מה קורה איתנו ואנחנו לא מצליחים לעצור.