כוונת השמות - חובה? (1 צופה)

[חד מבתראי]

איני יודע אם לטור היה סידור כזה, ומה יעשה אדם בלא סידור כזה, ואף זה לצערי לא תמיד עוזר.

 

[נחמן ל.]

וגם לפי הרמב"ם שא"א לחדש הלכה פסוקה שלא כתובה בתלמוד, כל עוד היא לא פשטה בכלל ע"י, מ"מ על מרן השו"ע חתמו למעלה מ-100 רבנים בתור מרא דארעא ישראל, ומי שנמצא בא"י "מחוייב" לציית לדברי השו"ע, ומכיוון שכך - א"א לאמר שזו רק הנהגה טובה, כל עוד מרן השו"ע לא כתב זאת במפורש, ומכיוון שכך - חייבים לכוון,

 

[תענוג]

לא אוהב חסידות נצטרך להביא את הגר"ח דמפרש ג"כ עד"ז ברמב"ם דכוונה אינו פירוש המילות רק ישוב הדעת כעומד לפני המלך.

ברמב"ם פ''ד מתפילה ה"א הל' ט''ו כתב כוונת הלב כיצד כל תפלה שאינה בכוונה אינה תפלה ואם התפלל בלא כוונה חוזר ומתפלל בכוונה מצא דעתו משובשת ולבו טרוד אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו, וכתב הגר"ח פירשו וז"ל שיכון שהוא עומד בתפלה לפני ד' כמבואר בדבריו ז"ל ומה היא הכוונה שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאלו עומד לפני השכינה ונראה דכוונה זו אינה מדין כוונה רק שהוא מעצם מעשה התפלה ואם אין לבו פנוי ואינו רואה את עצמו שעומד לפני ד' ומתפלל אין זה מעשה תפלה והרי הוא בכלל מתעסק כו' ורק היכא שמכוון ומכיר מעשיו ויודע שהוא עומד בתפלה אלא שאינו יודע פירוש הדברים שזה דין מסוים רק בתפלה לבד הוספת דין כוונה בזה הוא דאיירי הסוגיא דברכות ל"ד ע"א המתפלל צריך שיכוון לבו בכל הברכות ואם אינו יכול לכוון את לבו בכולם יכוון באחת מהן עכ"ל הגר"ח.
(ואין כוונתי כעת לפלפל אם דברי הקאמארנא והגר"ח מוסכמים להלכה, הבאתי דבריהם לראיה דכוונה יכול להתפרש על נקודת הדברים הלב של הדברים ולא על פירוש מילות).​

 

[חד מבתראי]

לא אוהב חסידות נצטרך להביא את הגר"ח דמפרש ג"כ עד"ז ברמב"ם דכוונה אינו פירוש המילות רק ישוב הדעת כעומד לפני המלך.

ברמב"ם פ''ד מתפילה ה"א הל' ט''ו כתב כוונת הלב כיצד כל תפלה שאינה בכוונה אינה תפלה ואם התפלל בלא כוונה חוזר ומתפלל בכוונה מצא דעתו משובשת ולבו טרוד אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו, וכתב הגר"ח פירשו וז"ל שיכון שהוא עומד בתפלה לפני ד' כמבואר בדבריו ז"ל ומה היא הכוונה שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאלו עומד לפני השכינה ונראה דכוונה זו אינה מדין כוונה רק שהוא מעצם מעשה התפלה ואם אין לבו פנוי ואינו רואה את עצמו שעומד לפני ד' ומתפלל אין זה מעשה תפלה והרי הוא בכלל מתעסק כו' ורק היכא שמכוון ומכיר מעשיו ויודע שהוא עומד בתפלה אלא שאינו יודע פירוש הדברים שזה דין מסוים רק בתפלה לבד הוספת דין כוונה בזה הוא דאיירי הסוגיא דברכות ל"ד ע"א המתפלל צריך שיכוון לבו בכל הברכות ואם אינו יכול לכוון את לבו בכולם יכוון באחת מהן עכ"ל הגר"ח.
(ואין כוונתי כעת לפלפל אם דברי הקאמארנא והגר"ח מוסכמים להלכה, הבאתי דבריהם לראיה דכוונה יכול להתפרש על נקודת הדברים הלב של הדברים ולא על פירוש מילות).​

לחץ כדי לכווץ...

כבודו משבש את דברי הגר"ח ומוציאם מהקשרם.
הגר"ח מבאר שישנם ב' סוגי כוונות, ואני לא חולק ע"ז.
אך ודאי שסתם כונה פירושה לחשוב מה אתה אומר.

 

[תענוג]

ודאי שסתם כונה פירושה לחשוב מה אתה אומר.
והשאלה הוא מה הוא גדר של מחשבה וכונה, לדקלם מילים, או כוונת הלב לתוכן הענין.
ואין סברא שרצה הב"י שנדקלם מילים שלו בשם, העיקר הוא תוכן הענין בכוונת הלב, וזה אפשר ברגע, וזה מש"כ.

 

[ן' מיגאש]

תקנות רבינו גרשום התקבלו אומנם בכלל ע"י, לא כן?
ומי אמר שכוונות שמות הי"ת לא התקבלו ג"כ בכלל ע"י? והן להלכה פסוקה?

לחץ כדי לכווץ...

בתימן וארצות ספרד לא נתקבל והיו נושאים כמה נשים עד הדורות האחרונים כמפורסם לכל.
ומי שאמר זה הזקנים של הדורות הקודמים שלא היו מכוונים כן (בקהילות תימן וחלק מארצות המזרח לפי ידיעתי) וגם בסידורים זה דבר שנתחדש מקרוב.

וגם לפי הרמב"ם שא"א לחדש הלכה פסוקה שלא כתובה בתלמוד, כל עוד היא לא פשטה בכלל ע"י, מ"מ על מרן השו"ע חתמו למעלה מ-100 רבנים בתור מרא דארעא ישראל, ומי שנמצא בא"י "מחוייב" לציית לדברי השו"ע, ומכיוון שכך - א"א לאמר שזו רק הנהגה טובה, כל עוד מרן השו"ע לא כתב זאת במפורש, ומכיוון שכך - חייבים לכוון,

לחץ כדי לכווץ...

קובץ של דברים לא נכונים פשוט. והסיבה שאיני מסביר אחת לאחת כיון שזה מעייף מאוד. דבשלמא תאמר איני יודע או לא ברור לי א"כ נראה שזה חורג מהמסגרת הזו וקובע מקום לעצמו, אם תרצה בשמחה רבה. אך נראה שאתה קובע קביעות שהם נגד הכתוב והמוחש כאחד ומצפה שאני אעבוד בתור פועל להסביר למה זה לא כמו שחשבת שזה.

 

[נחמן ל.]

קובץ של דברים לא נכונים פשוט.

לחץ כדי לכווץ...

שמה לא נכון?

 

[אש להבה]

לדעתי הפירוש בשו"ע הוא כך.
פשוט וברור הוא שהחיוב לכוין בפירוש המילות הוא חיוב גמור ואין על זה עוררין.
היות ולא כל אחד יודע את הפירוש המילולי המדויק של שמות הקודש, ובפרט שאם יבואו לכלל טעות הרי זה יכול לבוא לידי טעויות באמונה חלילה, צריך השו"ע לפרט בדקדוק איזה כח אלוקי בא כל שם לבטאות.
כמובן שככל שהכונה בפי' המילות בכללם אינה מעכבת אין שום סברא שתעכב דוקא בשמות הק', חוץ מקרי"ש וברכה ראשונה דשמו"ע שהכונה מעכבת בהם בכלל, ולכן גם הכונה בפי' השמות צריכה להיות מדויקת.
הגילוי דעת דהאשל אברהם כמובן איננו מכפר על חוסר הכוונה בפי' המילות, ולא בא אלא לאפוקי מטעויות בדקדוק הכוונה ח"ו בדברים דקים וחמורים אלו וכנ"ל.

 

[חד מבתראי]

לפרט בדקדוק איזה כח אלוקי בא כל שם לבטאות.

לחץ כדי לכווץ...

א. כל מילה בסלע!
ב. השו"ע לא מזכיר הכל. יש גם א-ל, י-ה, צבאו-ת, שד-י.

 

[נחמן ל.]

ראיתי עכשיו בפסקי תשובות שכותב שהסידור תפילה לדוד כותב על נוסח תנאי שיעשה בבוקר על כל היום שבכל פעם שמזכיר השמות הקדושים כוונתו לפי הכוונות הנ"ל וכו', = כוונת השמות בשו"ע היא ועוד אך - הלכה פסוקה ואין לערער עליה, אך מ"מ כיוון שישנם כאלה שקשה להם לכן בא סידור תפילה לדוד וכתב על הנוסח הזה, מעלה צילום. ומי שרוצה לדעת עוד בעניין הנוסח שיעיין עוד בפסקי תשובות, על סימן ה' בשו"ע,

 

[אחד מאנש]

מאחר שקיבלנו הוראות מרן, ולאכזים את הוראות הרמ"א, אין זו טענה.
יש לכבודו מקור לכך שדבר שהשו"ע אומר - הוא רק הנהגה טובה?

לחץ כדי לכווץ...

יש סימן שלם או"ח רלא שכל מעשיו יהיו לשם שמים ומאריך ומפרט
כמו כן אל יבוש מפני המלעיגים דסימן א' ועוד ועוד שהם הנהגות ישרות ומילי דחסידות
והטור מלא בכגון דא
שלכל מצוה מאריך ברוממות המצוה כגון במצות מילה ובמצות פריה ורביה ובהעמדת דיינים (חומ א)
ומכיון שהש"ע הוא מבוסס עליו יש בו גם הרבה ממילי דחסידותא