"קפצה רחל אימנו לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה: ריבונו של עולם! גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתרה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים. כשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואיי ליעקב, יעץ אבי להחליפני באחותי, והוקשה עלי הדבר עד מאד כי נודעה לי העצה. הודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי להחליפני. לאחר מכן ניחמתי בעצמי, וסבלתי את תאוותי וריחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה. לערב החליפו אחותי בשבילי ומסרתי לאחותי כל הסימנים שמסרתי לבעלי, כדי שיהא סבור שהיא רחל, וגמלתי חסד עמה ולא קינאתי בה ולא הוצאתיה לחרפה" (מדרש רבה – פתיחה לאיכה אות כ"ד בסופה).