לכאורה צ"ל בהמפקיד. אא"כ מרוב פלפול וגדרים דקים מצאו לזה מקום להתגדר גם באלו מציאות....
- מתחיל חוט נראה לפשוט
- תאריך התחלה
-
- תגים
- לימוד העיון עיון
נכון.תיקנתי
אני חושב כמעט באופן מוחלט שהרבה מהלימוד בישיבה הוא כדי להשתפשף ולתת שאיפות.
אבל!!! הוא לא מלמד איך לומדים.
בסברא אתה יכול לומר שטויות גמורות וכולם ימחאו לך כפים.
אבל בהלכה זה סיפור אחר, צריך אמת.
ומפה מגיע המשבר.
אבל!!! הוא לא מלמד איך לומדים.
בסברא אתה יכול לומר שטויות גמורות וכולם ימחאו לך כפים.
אבל בהלכה זה סיפור אחר, צריך אמת.
ומפה מגיע המשבר.
הרב שך שזעק עוד כמה זעקות..
לדוגמא כאלה שלומדים בשטחיות ועדיף שיקראו תהילים במקום..
איני יודע מה כאב יותר לרב שך האם ללמוד גמ' כמו תהילים או ללמוד יותר לאט..
תנוח דעתך עולם הישיבות ופוניבז' בפרט הצליחו להעמיד רבבות ת"ח דיינים ור"י שלמדו לאט ובעיון והגיעו לפסגה..
צריך להבין דבר אחד..
לימוד העיון אינו רק אמצעי להיות משופשף.
אלא מטרה בפ"ע.
דזה חלק מתורה לשמה וכל' של הנפה"ח להוסיף לקח ופלפול..
מלבד זאת מי שלומד בעיון כמו שצריך ולא רק גורס אחרונים..
אז גם כשיקרא תהילים הראש שלו יחשוב על קושיות תירוצים והגדרות..
וק"ו בעיניין הלכה שמוכח להדיא מי שראשו שטחי.. והדימוי מילתא שלו חלש ביותר..
ומי יודע ללמוד ולהגדיר כמו שצריך.
יש שני חלקים בתורה לימוד תורה וידיעת התורה..
גם אדם שכל ימיו בלקח ופלפול חשיב שלמד כל ימיו ושכרו רב מאוד כעוסק בתורה..
אמנם לכדי מעלה של ידיעת התורה לא זכה..
אך חלילה לזלזל בדבר הראשון..
מסתבר שמועה שלא היתה ולא נבראה..
ואולי היתה ועברה עיבודים ועריכות והוספות לבלי הכר..
- הודעות
- 783
- תודות
- 2,232
- נקודות
- 306
מסתבר שאתה מכיר את הקדמת הנצי"ב, שנכון שר' יהושוע בן חנניא היה אומר "דא היא כפתור ופרח" דהיינו שהגם שאי"ז מוכרח בכולו זה גישמאק, וכן במנורה [שורש התושבע"פ] שהיה כפתור ופרח שאינם נצרכים מגוף המנורה, אך זה מוסיף יופי והדר. אך ברור ופשוט דבעינן שיהא "מקשה אחת" למנורה.
מה האלטרנטיבה? שיגרסו סדרים?
הרי גם אתה מודה שש"א וש"ב ימשיכו כך, אתה מדבר על 4 השנים שאח"כ.
אם ילמדו יותר שטחי, כמה כבר יספיקו? ומה כבר ישאר מזה?
אם ילמדו בעיון, אולי לא יצאו עם הרבה ב'יד', אבל יצאו עם הרבה ב'ראש'.
(ועדין אני מדכים על הנקודה של הפלפולים התלושים, של חבורות שנכתבות בסדר הכנה.
לפני שהסוגי בהירה ונהירה על כל ראשוניה ומפרשיה, אסור לפתוח את הפה!
וגם אח"כ לא מומלץ...)
הרי גם אתה מודה שש"א וש"ב ימשיכו כך, אתה מדבר על 4 השנים שאח"כ.
אם ילמדו יותר שטחי, כמה כבר יספיקו? ומה כבר ישאר מזה?
אם ילמדו בעיון, אולי לא יצאו עם הרבה ב'יד', אבל יצאו עם הרבה ב'ראש'.
(ועדין אני מדכים על הנקודה של הפלפולים התלושים, של חבורות שנכתבות בסדר הכנה.
לפני שהסוגי בהירה ונהירה על כל ראשוניה ומפרשיה, אסור לפתוח את הפה!
וגם אח"כ לא מומלץ...)
מה השייכות שהיו עוד זעקות, ומה הנפק'"מ מה יותר כאב לרב שך { לדוגמא המלחמה כנגד שיטה מסוימת או הלימוד האיטי]
מה כוונתך להוכיח? שהרב שך לא ידע זאת, וסתם זעק והתריע??
לא הבנת.
כוונתי שנלחם נגד השטחיות לא פחות מאשר הקצב האיטי..
כך שמי שאינו מצליח להעמיק במהירות לא בטוח שהפתרון לימוד בשטחיות במהירות..
ד"א השם שבחרת ממש יפה ומקורי מאוד..
אילו הייתי יודע שחודש וחצי אח"כ, תצטרף עם כזה שם.....
- הודעות
- 3,425
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,758
- נקודות
- 695
האם תוכל ללמוד בעיון גדול יותר? - רעיון
פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.
forum-otzar-hatorah.co.il
- הודעות
- 943
- תודות
- 4,250
- נקודות
- 240
לא ולא.
מעניין באיזו ישיבה למדת....
מה האלטרנטיבה להתחיל ללמוד בישיבות אף טושו"ע ונוש"כ עד ההלכה הפסוקה? [הלואי], לענ"ד חצי מהבחורים ינטשו את הביהמ"ד או שילמדו רק את הפוסקים וישארו עם ראש עקום.
אלא שבכל אופן נראה שבחור רציני [ואצ"ל אברך רציני] שעוסק בתורה כדבעי ורוצה להבין באמת מה ה' אלוקיו שואל מעמו ומהם חוקיו ותורתו ראוי שבנוסף לראשונים והאחרונים על הסוגיא יעיין אף בפוסקים ויסיק שמעתתא אליבא דהלכתא [סיפוק עצום].
אלא שבכל אופן נראה שבחור רציני [ואצ"ל אברך רציני] שעוסק בתורה כדבעי ורוצה להבין באמת מה ה' אלוקיו שואל מעמו ומהם חוקיו ותורתו ראוי שבנוסף לראשונים והאחרונים על הסוגיא יעיין אף בפוסקים ויסיק שמעתתא אליבא דהלכתא [סיפוק עצום].
ומצו"ב דברי הדרישה יורה דעה סי' רמ"ו "ור״ת פירש שאנו סומכין כו׳ תלמוד בבלי בלול כו׳ יש בעלי בתים נוהגין ללמוד בכל יום גפ״ת ולא שאר פוסקים ומביאין ראיה מהא דאמרינן ס״פ בתרא דנדרים תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא אבל לי נראה כי לא זאת המרגוע ולא בזאת יתהלל המתהלל כ״א בזאת יתהלל השכל וידוע בספרי פוסקים דיני תורה כגון האלפסי והמרדכי ורא״ש ודומיהם דזהו שורש ועיקר לתורתינו ואינם יוצאים כלל בלימוד גמרא פירוש תוס׳ דהא דתנא דבי אליהו כו׳ כבר כתב רש״י שם כל השונה הלכות פירוש הלכות פסוקות ומ״ש ר״ת כאן תלמוד בבלי בלול כו׳ קאי אמ״ש רבינו לפני זה אלימוד ט׳ שעות ביום דכיון שיש לו פנאי גדול ילמוד בתלמוד אבל הנך בעלי בתים שאינם לומדים כי אם ג׳ או ד׳ שעות לא ילמדו בתלמוד לחוד כנ״ל" וכן הביאו דבריו הט"ז והש"ך שם.
אברך רציני אה"נ.
בחור נמצא בשלב של ללמוד איך ללמוד ועדיין אינו בשל להבין הפוסקים כדבעי..
המתכונת של הישיבה על צורת לימודה יסודה בהררי קודש מהגר"ח מוואלוזין..
ואין בידנו לשנות בלימודים אחרים אא"כ יוכח שדרך זו בטעות ר"ל.
[כך אמר הרב שך כמ"פ כשניסו להכניס נושאים אחרים כמו סדר הלכה ושמיה"ל וכדו'..]
ודאי שאין כונתי להכניס זאת כחלק מהסדרים אך בכנות האם אינך מרגיש חסר כשאתה עוסק בסוגיא מסויימת ויורד לעומקה ולשורשה אך בפועל אם ישאלוך מה עלה לך מסוגיא זו לפעמים תאמר גדר ברור ולפעמים חמשה גדרים ברורים ובמקרה הפחות טוב אוסף של דברי הראשונים והאחרונים בלא לכוון לאמת ולמעשה? אני מרגיש חסר בזה לדעתי אי"ז בבחינת "לשמור לעשות ולקיים". ואף בתור בחור ולכן נראה שבנוסף לסדרי הישיבה יאה ונאה לעבור על הפוסקים עכ"פ מלמעלה. [טור ב"י שו"ע ש"ך.
הלימוד בצורה הישיבתית הוא יכול להביא אותך הכי קרוב לסברא ישרה של @חד מבתראי.
אילולי הלימוד והשפשוף בישיבה אי אפשר בכלל להגיע לזה.
החלק האחרון הוא רק ע"י תפילה ודיבוק חברים.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אבא ביתך
- אבן בוחן
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור העולם
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אוריאל
- אוריה ק.
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איד
- איישר חילי
- איכא אנא
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- אל'יהו
- אלחנן וינברג
- אלחנן מ
- אליהו נחמן
- אמיתי
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אמרי שפר
- אני יודע
- אנש א'
- אנשיל
- אספן עתיקות
- אפרים
- ארז בלבנון
- אשר שלמה
- בודד על גג
- בין החכמים
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בניהו
- בעולם
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- גביהא בן פסיסא
- גברא זוטרא
- ד. ח.
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דקלים
- דרשן
- האיש השרוי בשמחה
- הבנש"ק
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זיז שדי
- חדושא
- חוצניק
- חיים ארוכים
- חיינו
- חם ליבי
- חן וחסד
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יהונתן איבגי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יורנו בדרך
- יחיאל דוד
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יקטן
- יראת ה'
- ירושלמי יונגרמאן
- יש קונה עולמו
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישראל משה
- ישרע'ס
- יתברך שמך בפי כל חי
- כה עשו חכמינו
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לב שומע
- לבי במזרח
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאן דכר שמיה
- מאריס01
- מביט
- מבקשי תורה
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מי ישורנו
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנוח
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה אמת ותורתו אמת
- משה נ
- משה שמואל
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- ספיר ויהלום
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עושה פלא
- עטרת אב
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פז אופיר
- פי אביעה
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- פרייליך
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רוני
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שוכן אהל
- שטייגעניסט
- שלום23
- שלומי
- שלמה דייטש
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שמש בגבעון
- תולדות
- תורת פיך
- תיבת גמא
- תיקו
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תנא קמא
- תשב"ר
- תשבץ
- תתאה גבר