דרך הלימוד של מרן החזו''א זללה''ה ותלמידיו | דרכי תלמוד וכללי הוראה דרך הלימוד של מרן החזו''א זללה''ה ותלמידיו | דרכי תלמוד וכללי הוראה
אני יתחיל עם משהו קצר, לענ''ד צריכין לעשות סדר בין כמה נקודות שונות במשנתו של מרן זללה''ה בעניין דרך הלימוד:

א. לימוד הסוגיות: החזו''א חינך את תלמידיו ללימוד סוגיות משלב ראשוני ראשוני דהיינו 'לו''ד' עד השלב הסופי של 'דינים העולים' וזה כולל גם ריכוז כל הסוגיות שדנות בנושא, ולסדר כל פרט ופרט על מכונה, וזה בניגוד לדרך הישיבות שלומדים על הדף וגם בעיקר הגמ' והראשונים וקצת אחרונים הנוגעים לפשט של הגמ', בחלק הזה דרך הלימוד של החזו''א בודאי של נתפשטה כ''כ בתוך עולם הישיבות, אבל בכוללים כן יש הרבה שלומדים בדרך הזה, לפחות למחצה לשליש ולרביע.

ב. הביקורת על הלימוד הישיבתי: לחזו''א היה ביקורת על סוג הסברות והחקירות של עולם הישיבות (ובא לידי ביטוי בגליונות על הגר''ח, ובעוד הרבה משפטים ובדיחות משמו שמסתובבים), שבענין זה גם אם לא הוא זה שהצליח, למעשה הסברות שנאמרים היום הם מהסוג הזה שגם אם החזו''א לא היה אומרים לפחות את הביקורת החזקה שלו כבר לא שייך (ולכאו' זה בזכותו של ה'ראש ישיבה של הדור האחרון' מרן רבי שמואל זצ''ל, שליטש את הסברות הישיבתיות בישרות מופלגת).

ג. סוג הסברות של החזו''א: לחזו''א יש סוג סברות שלא מוצאים כ''כ בספרים אחרים בני זמנינו, ובפרט הזה אמור להיות עיקר הדיון, מה בדיוק החידושים שלו, והייחודיות שלו, ועד כמה התלמידים שלו מחזיקים בדרכו או הולכים כ''א לפי תכונת נפשו, וכאן צריכין לדון בענין ה'נראה' הנפוץ בספרי חזו''א, וספרי תלמידיו השייכים לחוג חזו''א, כמו חדושים ובאורים, חדושי רבי גדליה, שארית יעקב, ועד כמה הם שונים מגבורת יהודה חדושי רבי דוב, וכו' וכו', מה שכולם לקחו בודאי מהחזו''א זה חלק של לימוד כל הסוגיא עד דינים העולים, ובדרך הישיבות הם בודאי לא הולכים, ומשם ואיליך זה נושא לדיון, ואשמח אם יתפתח בזה דיון על רמה.

ידידי היקר הרב @בד קודש נ''י אשמח מאוד אם תחכים אותנו בדברים שבטח שמעתי ע''ז מרבותיך הגדולים שליט''א, הזווית השונה בודאי יוסיף הרבה הרבה לדיון.
 
פעם אמר לי חזונישניק שאצלם חצי מהשאלות נפתרות מיד
כיון שתמיד אתה חושב איך אתה עושה את זה כאן ועכשיו
למשל הוא פעם שמע שיעור בפלפול שלם למה אשר יצר מברכים רק לאחר מעשה ולא לפני
לאחר השיעור הוא ניגש למג"ש ושאל אותו איך אפשר לברך לפני הרי אסור לו לברך?...

בזה קצת ישבתי את החרדה מ50%
כיון שאף אחד לא הצליח בתאוריה הכי רחוקה איך זה יתנהל למעשה....
בתאוריה זה נשמע אבל במציאות פחות...
 
אני יתחיל עם משהו קצר, לענ''ד צריכין לעשות סדר בין כמה נקודות שונות במשנתו של מרן זללה''ה בעניין דרך הלימוד:

א. לימוד הסוגיות: החזו''א חינך את תלמידיו ללימוד סוגיות משלב ראשוני ראשוני דהיינו 'לו''ד' עד השלב הסופי של 'דינים העולים' וזה כולל גם ריכוז כל הסוגיות שדנות בנושא, ולסדר כל פרט ופרט על מכונה, וזה בניגוד לדרך הישיבות שלומדים על הדף וגם בעיקר הגמ' והראשונים וקצת אחרונים הנוגעים לפשט של הגמ', בחלק הזה דרך הלימוד של החזו''א בודאי של נתפשטה כ''כ בתוך עולם הישיבות, אבל בכוללים כן יש הרבה שלומדים בדרך הזה, לפחות למחצה לשליש ולרביע.

ב. הביקורת על הלימוד הישיבתי: לחזו''א היה ביקורת על סוג הסברות והחקירות של עולם הישיבות (ובא לידי ביטוי בגליונות על הגר''ח, ובעוד הרבה משפטים ובדיחות משמו שמסתובבים), שבענין זה גם אם לא הוא זה שהצליח, למעשה הסברות שנאמרים היום הם מהסוג הזה שגם אם החזו''א לא היה אומרים לפחות את הביקורת החזקה שלו כבר לא שייך (ולכאו' זה בזכותו של ה'ראש ישיבה של הדור האחרון' מרן רבי שמואל זצ''ל, שליטש את הסברות הישיבתיות בישרות מופלגת).

ג. סוג הסברות של החזו''א: לחזו''א יש סוג סברות שלא מוצאים כ''כ בספרים אחרים בני זמנינו, ובפרט הזה אמור להיות עיקר הדיון, מה בדיוק החידושים שלו, והייחודיות שלו, ועד כמה התלמידים שלו מחזיקים בדרכו או הולכים כ''א לפי תכונת נפשו, וכאן צריכין לדון בענין ה'נראה' הנפוץ בספרי חזו''א, וספרי תלמידיו השייכים לחוג חזו''א, כמו חדושים ובאורים, חדושי רבי גדליה, שארית יעקב, ועד כמה הם שונים מגבורת יהודה חדושי רבי דוב, וכו' וכו', מה שכולם לקחו בודאי מהחזו''א זה חלק של לימוד כל הסוגיא עד דינים העולים, ובדרך הישיבות הם בודאי לא הולכים, ומשם ואיליך זה נושא לדיון, ואשמח אם יתפתח בזה דיון על רמה.

ידידי היקר הרב @בד קודש נ''י אשמח מאוד אם תחכים אותנו בדברים שבטח שמעתי ע''ז מרבותיך הגדולים שליט''א, הזווית השונה בודאי יוסיף הרבה הרבה לדיון.
ופה יש צורך להדגיש שנר' שהעיקר מה שלחם מרן זללה''ה להשריש אצל תלמידיו זה שתי הנקודות הראשונות, משא''כ בחלק השלישי שזה כבר משהו אישי ותלוי בכאו''א כפי תכונת נפשו, ומשו''כ בין תלמידי החזו''א למרות שכולם למדו סוגיות בצורה הנזכרת וגם בודאי לא למדו בדרך הישיבות ממש, הרי שסוג הסברות כבר שונים מאוד וניתן לומר שאפי' אין ביניהם מכנה משותף.
 
ידידי היקר הרב @בד קודש נ''י אשמח מאוד אם תחכים אותנו בדברים שבטח שמעתי ע''ז מרבותיך הגדולים שליט''א, הזווית השונה בודאי יוסיף הרבה הרבה לדיון.
לא שמעתי אף פעם בצורה מסודרת מה הייתה שיטת החזו"א בלימוד,
אבל שמעתי ממו"ר הגרב"ד שהחזו"א אמר לו שהוא לא רואה בעיה לומר על הרמב"ם אישתמיטתיה הלכה, מאחר ובאופן טבעי אין אפשרות לערוך ספר כמו היד החזקה וזה הגיע להרמב"ם באופן על טבעי, לכן אפשר לומר שנשכחה ממנו הלכה.

לא חושב שיש מישהו בעולם הישיבות והכוללים שלומד כך היום, כמובן חוץ ממה שהחזו"א עצמו אמר על הרמב"ם.
 
לא שמעתי אף פעם בצורה מסודרת מה הייתה שיטת החזו"א בלימוד,
אבל שמעתי ממו"ר הגרב"ד שהחזו"א אמר לו שהוא לא רואה בעיה לומר על הרמב"ם אישתמיטתיה הלכה, מאחר ובאופן טבעי אין אפשרות לערוך ספר כמו היד החזקה וזה הגיע להרמב"ם באופן על טבעי, לכן אפשר לומר שנשכחה ממנו הלכה.

לא חושב שיש מישהו בעולם הישיבות והכוללים שלומד כך היום, כמובן חוץ ממה שהחזו"א עצמו אמר על הרמב"ם.

לכאורה הפוך.
בטבעי, אפשר לשכוח,
בעל טבעי, למה שישכיחו ממנו?
יש ע"ז בספר חזו"א יו"ד [סי' ק"נ?]
 
איך לא ללמוד, כתב החזו"א עצמו (שביעית, י' ז')
"ואולי הוא גם בזמנינו ג"כ שמשנתן סדורה להן בקופיא, ואינם יודעין לעיין ולהבין ומתגאין נגד רבותינו היודעים בתורה באמת ואינם שומעים להם ואינם נכנעים להם"
 
אין בדבריו שזו 'עבודה על אנושית'
אלא להספיק הכל, זו עבודה על אנושית, כמו שנאמר אוצרותיהם אמלא, שזה נאמר לגבי חוסר בזמן.
והחזו"א נקט לי' להבהיר עד כמה הרמב"ם ניסה לקצר כדי להספיק.
 

קבצים מצורפים

נערך לאחרונה על ידי מנחה:
ומתגאין נגד רבותינו היודעים בתורה באמת ואינם שומעים להם ואינם נכנעים להם"
חוזר ומדגיש שלא שמעתי בצורה מסודרת מהי שיטת לימוד בחוג חזו"א,
אבל לא זה מה שהם אומרים?
שרבותינו האחרונים וראשי הישיבות אינם מחייבים אותנו?
 


 
סדרה דרך הלימוד של החזון איש ובית מדרשו מפיהם ומפי כתבם של גדולי תלמידיו 3 פרקים
 

קבצים מצורפים

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

א. זכור לי איזה חזו"א שגם אם היה שייך משיכה...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה