- מתחיל חוט ולא כלום
- תאריך התחלה
אני יתחיל עם משהו קצר, לענ''ד צריכין לעשות סדר בין כמה נקודות שונות במשנתו של מרן זללה''ה בעניין דרך הלימוד:
א. לימוד הסוגיות: החזו''א חינך את תלמידיו ללימוד סוגיות משלב ראשוני ראשוני דהיינו 'לו''ד' עד השלב הסופי של 'דינים העולים' וזה כולל גם ריכוז כל הסוגיות שדנות בנושא, ולסדר כל פרט ופרט על מכונה, וזה בניגוד לדרך הישיבות שלומדים על הדף וגם בעיקר הגמ' והראשונים וקצת אחרונים הנוגעים לפשט של הגמ', בחלק הזה דרך הלימוד של החזו''א בודאי של נתפשטה כ''כ בתוך עולם הישיבות, אבל בכוללים כן יש הרבה שלומדים בדרך הזה, לפחות למחצה לשליש ולרביע.
ב. הביקורת על הלימוד הישיבתי: לחזו''א היה ביקורת על סוג הסברות והחקירות של עולם הישיבות (ובא לידי ביטוי בגליונות על הגר''ח, ובעוד הרבה משפטים ובדיחות משמו שמסתובבים), שבענין זה גם אם לא הוא זה שהצליח, למעשה הסברות שנאמרים היום הם מהסוג הזה שגם אם החזו''א לא היה אומרים לפחות את הביקורת החזקה שלו כבר לא שייך (ולכאו' זה בזכותו של ה'ראש ישיבה של הדור האחרון' מרן רבי שמואל זצ''ל, שליטש את הסברות הישיבתיות בישרות מופלגת).
ג. סוג הסברות של החזו''א: לחזו''א יש סוג סברות שלא מוצאים כ''כ בספרים אחרים בני זמנינו, ובפרט הזה אמור להיות עיקר הדיון, מה בדיוק החידושים שלו, והייחודיות שלו, ועד כמה התלמידים שלו מחזיקים בדרכו או הולכים כ''א לפי תכונת נפשו, וכאן צריכין לדון בענין ה'נראה' הנפוץ בספרי חזו''א, וספרי תלמידיו השייכים לחוג חזו''א, כמו חדושים ובאורים, חדושי רבי גדליה, שארית יעקב, ועד כמה הם שונים מגבורת יהודה חדושי רבי דוב, וכו' וכו', מה שכולם לקחו בודאי מהחזו''א זה חלק של לימוד כל הסוגיא עד דינים העולים, ובדרך הישיבות הם בודאי לא הולכים, ומשם ואיליך זה נושא לדיון, ואשמח אם יתפתח בזה דיון על רמה.
ידידי היקר הרב @בד קודש נ''י אשמח מאוד אם תחכים אותנו בדברים שבטח שמעתי ע''ז מרבותיך הגדולים שליט''א, הזווית השונה בודאי יוסיף הרבה הרבה לדיון.
א. לימוד הסוגיות: החזו''א חינך את תלמידיו ללימוד סוגיות משלב ראשוני ראשוני דהיינו 'לו''ד' עד השלב הסופי של 'דינים העולים' וזה כולל גם ריכוז כל הסוגיות שדנות בנושא, ולסדר כל פרט ופרט על מכונה, וזה בניגוד לדרך הישיבות שלומדים על הדף וגם בעיקר הגמ' והראשונים וקצת אחרונים הנוגעים לפשט של הגמ', בחלק הזה דרך הלימוד של החזו''א בודאי של נתפשטה כ''כ בתוך עולם הישיבות, אבל בכוללים כן יש הרבה שלומדים בדרך הזה, לפחות למחצה לשליש ולרביע.
ב. הביקורת על הלימוד הישיבתי: לחזו''א היה ביקורת על סוג הסברות והחקירות של עולם הישיבות (ובא לידי ביטוי בגליונות על הגר''ח, ובעוד הרבה משפטים ובדיחות משמו שמסתובבים), שבענין זה גם אם לא הוא זה שהצליח, למעשה הסברות שנאמרים היום הם מהסוג הזה שגם אם החזו''א לא היה אומרים לפחות את הביקורת החזקה שלו כבר לא שייך (ולכאו' זה בזכותו של ה'ראש ישיבה של הדור האחרון' מרן רבי שמואל זצ''ל, שליטש את הסברות הישיבתיות בישרות מופלגת).
ג. סוג הסברות של החזו''א: לחזו''א יש סוג סברות שלא מוצאים כ''כ בספרים אחרים בני זמנינו, ובפרט הזה אמור להיות עיקר הדיון, מה בדיוק החידושים שלו, והייחודיות שלו, ועד כמה התלמידים שלו מחזיקים בדרכו או הולכים כ''א לפי תכונת נפשו, וכאן צריכין לדון בענין ה'נראה' הנפוץ בספרי חזו''א, וספרי תלמידיו השייכים לחוג חזו''א, כמו חדושים ובאורים, חדושי רבי גדליה, שארית יעקב, ועד כמה הם שונים מגבורת יהודה חדושי רבי דוב, וכו' וכו', מה שכולם לקחו בודאי מהחזו''א זה חלק של לימוד כל הסוגיא עד דינים העולים, ובדרך הישיבות הם בודאי לא הולכים, ומשם ואיליך זה נושא לדיון, ואשמח אם יתפתח בזה דיון על רמה.
ידידי היקר הרב @בד קודש נ''י אשמח מאוד אם תחכים אותנו בדברים שבטח שמעתי ע''ז מרבותיך הגדולים שליט''א, הזווית השונה בודאי יוסיף הרבה הרבה לדיון.
פעם אמר לי חזונישניק שאצלם חצי מהשאלות נפתרות מיד
כיון שתמיד אתה חושב איך אתה עושה את זה כאן ועכשיו
למשל הוא פעם שמע שיעור בפלפול שלם למה אשר יצר מברכים רק לאחר מעשה ולא לפני
לאחר השיעור הוא ניגש למג"ש ושאל אותו איך אפשר לברך לפני הרי אסור לו לברך?...
בזה קצת ישבתי את החרדה מ50%
כיון שאף אחד לא הצליח בתאוריה הכי רחוקה איך זה יתנהל למעשה....
בתאוריה זה נשמע אבל במציאות פחות...
כיון שתמיד אתה חושב איך אתה עושה את זה כאן ועכשיו
למשל הוא פעם שמע שיעור בפלפול שלם למה אשר יצר מברכים רק לאחר מעשה ולא לפני
לאחר השיעור הוא ניגש למג"ש ושאל אותו איך אפשר לברך לפני הרי אסור לו לברך?...
בזה קצת ישבתי את החרדה מ50%
כיון שאף אחד לא הצליח בתאוריה הכי רחוקה איך זה יתנהל למעשה....
בתאוריה זה נשמע אבל במציאות פחות...
- הודעות
- 11
- תודות
- 32
- נקודות
- 13
דוקא בדוגמא הזו כמדומה שבחו"ב כותב שדוקא שמו"ע אסור, ועוד פקפק בכמה דברים שהחמירו הפוסקים בזה
ופה יש צורך להדגיש שנר' שהעיקר מה שלחם מרן זללה''ה להשריש אצל תלמידיו זה שתי הנקודות הראשונות, משא''כ בחלק השלישי שזה כבר משהו אישי ותלוי בכאו''א כפי תכונת נפשו, ומשו''כ בין תלמידי החזו''א למרות שכולם למדו סוגיות בצורה הנזכרת וגם בודאי לא למדו בדרך הישיבות ממש, הרי שסוג הסברות כבר שונים מאוד וניתן לומר שאפי' אין ביניהם מכנה משותף.
לא שמעתי אף פעם בצורה מסודרת מה הייתה שיטת החזו"א בלימוד,
אבל שמעתי ממו"ר הגרב"ד שהחזו"א אמר לו שהוא לא רואה בעיה לומר על הרמב"ם אישתמיטתיה הלכה, מאחר ובאופן טבעי אין אפשרות לערוך ספר כמו היד החזקה וזה הגיע להרמב"ם באופן על טבעי, לכן אפשר לומר שנשכחה ממנו הלכה.
לא חושב שיש מישהו בעולם הישיבות והכוללים שלומד כך היום, כמובן חוץ ממה שהחזו"א עצמו אמר על הרמב"ם.
במעשה איש יש עדות מהגר"צ קלנשטיין לדרך לימודו של החזו"א,
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51554&st=&pgnum=266
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51554&st=&pgnum=266
- הודעות
- 11
- תודות
- 32
- נקודות
- 13
אין בדבריו שזו 'עבודה על אנושית'שם סקי"ד
אלא להספיק הכל, זו עבודה על אנושית, כמו שנאמר אוצרותיהם אמלא, שזה נאמר לגבי חוסר בזמן.
והחזו"א נקט לי' להבהיר עד כמה הרמב"ם ניסה לקצר כדי להספיק.
- הודעות
- 1,187
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 4,281
- נקודות
- 263
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
- הודעות
- 11
- תודות
- 32
- נקודות
- 13
אם כבר
חוזר ומדגיש שלא שמעתי בצורה מסודרת מהי שיטת לימוד בחוג חזו"א,
אבל לא זה מה שהם אומרים?
שרבותינו האחרונים וראשי הישיבות אינם מחייבים אותנו?
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- Benjamin
- MMH
- א אלף
- אב בינה
- אבא ביתך
- אבא1
- אבוה דיוסף
- אבי אב
- אבי כהנא
- אברך מנתיבות
- אדם אחד
- אהבת הבריות
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור
- אור זרוע לצדיק
- אורח חדש
- אוריאל
- אורים גדולים
- אידך גיסא
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש הגבעה
- איש חסיד היה
- איש ספר
- איש עברי
- איש פשוט מאוד
- איתי טנא
- איתי13
- אל'יהו
- אלחנן וינברג
- אליבא דהילכתא
- אליהו חזן
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי שפר
- אני ואפסי
- אני יודע
- אנשיל
- אספן עתיקות
- אריה חפץ
- ארצישראל
- אשר שלמה
- בדרך
- בודד עם כולם
- בחתירה
- בטל ומבוטל
- בינה לעתים
- בית לחם יהודה
- בליש
- במבי
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בני הלויים
- בנימין לוריא
- בפקודיך אשיחה
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- בתראה
- גברא זוטרא
- גוט
- גלרשטיין
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד בן ישי
- דוד גור אריה
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דוד מביתר
- דוד רוטנברג
- דוד שלזינגר
- דודו כהן
- דורש
- ה.ב.א
- האברך
- האיש השרוי בשמחה
- הבא ללמד
- הבנש"ק
- הושע
- החושב
- החפץ בחיים
- היא אוצרו
- הכהן
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- המהלל
- המעביר
- הנעלם שבמשה
- הצב''י
- הצבי והצדק
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרה"צ
- התורני
- והב בסופה
- וזכני לגדל
- וכתבתם
- ונחנו מה
- חב"דקערס
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חויישב
- חוצניק
- חושב שחושב
- חושי הארכי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיימקה
- חיינו
- חכם הרזים
- חם ליבי
- חנני
- חסיד אחד
- חקר הלכה
- חשוב שנית
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- יאיר החושב
- יאר
- יאשע בער
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודלה
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יודע נגן
- יונתן קט
- יונתןקבסה
- יוסף אוחנה
- יוסף אומץ
- יוסף זוהר
- יושב אהל
- יושב ודורש
- יושב_ודורש
- יישר כח
- ימה
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יצור
- יצחק א
- יצחק מירושלים
- יצחקוב
- יצחקוש
- יש לחקור
- יש תקוה
- ישורון בן מלך
- ישי הכהן
- ישמח לב
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל סגל
- ישראליק
- כהנא דמסייע
- כורסייא יקירא
- כללים
- כלפי לייא
- כמוצא שלל רב
- כמעיין המתגבר
- כנסת-ישראל
- כערער בערבה
- כרם
- לב חכם
- לבד ישכון
- לוי מצפון
- לומד ש''ס
- לי נראה
- ליחדא שמיה
- ליטאי כבד
- לייבלה
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- לעיתים רחוקות
- לענ"ד
- לעשות רצונך באהבה
- מביט
- מבקשי תורה
- מגדנות
- מדרכי מרדכי
- מה חובתו בעולמו
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מור וקציעה
- מזכירות
- מחובר
- מחזיק ברכה
- מחט
- מחשבה
- מידה טובה
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מכבד את הבריות
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממוצע
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנההרניק
- מנורה בדרום
- מנחם דגן
- מנשה*2
- מצפה לישועה
- מקבל את האמת
- משה אמת ותורתו אמת
- משה גולדמן
- משה נ
- משה שאוהב ללמוד
- משה שפירא
- משה6
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נוסקה
- נחל גרר
- נחמן ל.
- נפש שוקקה
- נפשי חמדה
- נצח תירם
- נתנאל לב
- סוד הסודות
- סיני
- סנה בוער
- ספרים
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עושה פלא
- עידו
- עלינו לשבח לאדון הכל
- עמיחי יעקב פרץ
- עמך
- ענף מעצי היער
- עץ החיים
- עץ חיים
- ערגה לאורך
- עשירית האיפה
- פותח שערים
- פינחס הדרומי
- פלפל הצדיק
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרוש
- פרטי
- פשוט כפשוטו
- פתח אליהו
- צריך ביאור
- קדושה
- קהלת בניהו
- קול שופר
- קטנטן
- קלקר
- קרישבסקי
- קרית מלך
- ראם
- רב בת״ת
- רימון
- רק רגע
- שואף לגדולות
- שוכן אהל
- שיל"ת
- שלום לאנגסאם
- שלמה ו.
- שמואל111
- שמחנו
- שמע
- שמעון הגלילי
- שמריהו בן יוסף
- שקדתי
- תוכן ענינים
- תורה תמימה
- תורהלכולם
- תורת חסד
- תורתו
- תיבת גמא
- תלמיד אחד
- תלמיד טועה
- תשבץ
- תתאה גבר