כוונתו דשמן שמרומם מבחוץ ומושך לעילא הוא כנגד חנוכה שיצאו כלל ישראל מגדרי הטבע במסירת נפש, ויין דנחשב יותר משומר בענביו הוא כנגד פורים שעשו תשובה ותיקנו מה שבתוכם. בהרחבה עמוד 18
וכן בפרקי דר"א (פרק ל"ה): וירד לו שמן מן השמים ויצק עליה [ומבארים ההכרח לומר כן כי אליפז לקח לו הכל, אמנם בפענח רזא כתב שהיה לו שמן בתוך מקלו]
וראה כאן