התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,743
תודות
17,287
נקודות
895
כתב בפרי חדש (או"ח סי' תרפב), שבאמירת על הנסים בחנוכה כשאומרים חשמונאים צריך לומר האל"ף בחיריק, כיון שחשמונאי לא היה שמו הפרטי של מתתיהו שהיה נקרא חשמונאַי כמו שמאַי וזכאַי, אלא כינוי משפחה הוא למתתיהו שהיה חשמונאִי.
 
שחשמונאי לא היה שמו הפרטי של מתתיהו שהיה נקרא חשמונאַי כמו שמאַי וזכאַי, אלא כינוי משפחה הוא למתתיהו שהיה חשמונאִי.
שזה היה גם שם המשפחה מוכח בהפזמון יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים.
אבל זה בודאי לא היה שם פרטי של מתתיהו -שהרי אומרים "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי" למה מכניסים המילים "בן יוחנן כה,ג" באמצע שמו?
-וכמדומני שגם לאביו של יוחנן כהן גדול חשמונאי קראו "שמעון החשמונאי" אז בע"כ שזה לא שם פרטי אלא שם המשפחה.
 
נערך לאחרונה:
כתב בפרי חדש (או"ח סי' תרפב), שבאמירת על הנסים בחנוכה כשאומרים חשמונאים צריך לומר האל"ף בחיריק, כיון שחשמונאי לא היה שמו הפרטי של מתתיהו שהיה נקרא חשמונאַי כמו שמאַי וזכאַי, אלא כינוי משפחה הוא למתתיהו שהיה חשמונאִי.
אך בספר בירך יצחק (פ' בהעלותך, דף פב ע"ד) הביאו וכתב שאין דבריו נכונים, שמצא בסדר עולם שליוחנן היו שני שמות יוחנן וחשמונאי, ואם כן הכוונה היא שמתתיהו היה בנו של יוחנן חשמונאי ששני שמות אלו היו לו, ולכן צריך לומר חשמונאַי בפתח כיון שהוא שם פרטי.
 
כתב בפרי חדש (או"ח סי' תרפב), שבאמירת על הנסים בחנוכה כשאומרים חשמונאים צריך לומר האל"ף בחיריק, כיון שחשמונאי לא היה שמו הפרטי של מתתיהו שהיה נקרא חשמונאַי כמו שמאַי וזכאַי, אלא כינוי משפחה הוא למתתיהו שהיה חשמונאִי.
הרד"ק כתב
רד"ק תהלים פרק סח פסוק לב
יאתיו חשמנים. הם הגדולים והסגנים, כמו שנקרא מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי, וכן בניו נקראו חשמונאים.

וכ"כ המצודת ציון שם

חשמנים - עניינו גדולים וחשובים וכן חשמנאי ובניו:
 
הרד"ק כתב
רד"ק תהלים פרק סח פסוק לב
יאתיו חשמנים. הם הגדולים והסגנים, כמו שנקרא מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי, וכן בניו נקראו חשמונאים.

וכ"כ המצודת ציון שם

חשמנים - עניינו גדולים וחשובים וכן חשמנאי ובניו:
הן הן הדברים.
 
מעניין מתי התחיל שם המשפחה הזה
הרי שמעון הצדיק סב סבם לא מוזכר בכינוי הזה כלל
שמעתי מהלך שתיבת חשמונאי\חשמון תחילתו קיצור מיוחנן שרגילים לקרותו יוחי וסופו קיצור מאותיות שמעון והיה נקרא כן בשמו ושם אביו
ועוד י"ל כי שני שמות אלו יוחנן ושמעון היה רגיל במשפחה ע"כ נקראו כן כי מצינו למתתיהו שני בנים יוחנן ושמעון ושם אביו יוחנן ושם אביו שמעון.
 
הברכי יוסף (או"ח סי' תרפב סק"א) הביא את ה'בירך יצחק'.
אך בחיבורו כסא רחמים (על מסכת סופרים פ"כ ה"ח בפי' תוספות) כתב החיד"א שהעיקר כדברי הפרי חדש שצריך לומר חשמונאִי בחיריק, הן משום שבסדר עולם לא נמצא כדברי הבירך יצחק ששני שמות היו ליוחנן [ובסדר עולם רבה (פ"ל) מוזכר רק מלכות בית חשמונאי].​
 
בבית יוסף (או"ח סי' תרפב ד"ה כל) כתב בשם ארחות חיים (הל' חנוכה אות ב) שיוחנן הוא חשמונאי כמו שאומר בספר יוסיפון, ויש אומרים חשמונאי על דרך (תהלים סח לב) יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים והוא דרך גדולה. ועוד, שתיבת חשמונאי אינה חוזרת על יוחנן אלא על מתתיהו, ושמו של מתתיהו ודאי לא היה חשמונאי אלא היה זה כינוי המשפחה שלו, ולכן ודאי צריך לנקדו בחיריק.
 
במאמר המבוא אודות מלכות יון ותקופת שילטונה הבאתי ג' שיטות בענין "מי הוא חשמונאי"?
וכך כתבתי שם:

אך לפלא הוא, שבמקורות המצויים בידינו לא נתבאר בפירוש מי היתה משפחת 'בית חשמונאי', מי הם ראשי המשפחה, מי מהם מלך על ישראל, ועל שום מה נקראה משפחתם בשם זה. אמנם משמע בגמרא (קידושין ע:) ש'חשמונאי' היה מלך ישראל, ומשפחתו נקראה על שמו.
להלן נסקור את שמות בני משפחה נכבדה זו הידועים לנו, מתוך ג' מקורות קדומים בהם פורט מעט אודותם:
  1. במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס א-נט) הובא שיוחנן כהן גדול היה בנו של מתתיה, והיו לו ארבעה אחים שנלחמו עמו, יהודה שמעון יונתן ואלעזר, וכן נאמר שם שיהודה היה הבכור, והוא היה הגיבור מביניהם. ובסוף המגילה (שם ס' ואילך) הוזכרו 'חשמונאי' ובניו, ונאמר שבני חשמונאי קיבלו את המלוכה. ומשמע קצת שהכוונה היא לבניו של מתתיה, ו'חשמונאי' היה כינויו של מתתיה, וכן כתבו כמה מהראשונים (אבן עזרא זכריה ט ט, רמב"ן בראשית מט י, רד"ק תהלים סח לב).
  2. במדרש 'והזהיר' לרב חפץ אלוף (הובא במדרש 'מה רבו' פיסקא ד, וב'שאילתות' כת"י סי' כז) הובא, שהיו י"ב צדיקים בלבד שיצאו נגד הצבא היווני העצום, והם 'חשמונאי' סגן הכהנים ושבעת בניו, שאחד מהם הוא אלעזר, יחד עם מחותנו 'יוחנן' כהן גדול ושלושת בניו. ובגירסאות אחרות של המדרש נאמר 'מתתיהו' כהן גדול במקום 'יוחנן' כהן גדול. ולפי זה היה 'חשמונאי' סגן הכהנים, והיה מחותנו של מתתיהו, או של יוחנן בנו.
  3. בספר 'סדר עולם זוטא' הוזכר שבדור הראשון חי 'מתתיהו' בן יוחנן בן שמעון, ובדור הבא נזכר שמו של 'שמעון' (בן יוחנן) בן מתתיה, ובדור הבא מלך 'יוחנן' בן שמעון בן מתתיה בן 'חשמונאי', ואחריו מלך 'ינאי' בן יוחנן כהן גדול. ומכלל דבריו אלו משמע ש'חשמונאי' היה כינויו של יוחנן הראשון, אביו של מתתיה, וכן כתב רבינו דוד אבודרהם (פי"ט).
 
מעניין מתי התחיל שם המשפחה הזה
הרי שמעון הצדיק סב סבם לא מוזכר בכינוי הזה כלל
לפי שיטה 2 שהבאתי בהודעה הקודמת [והיא מבוססת ביותר מתוך מדרשים קדומים] ניתן להסיק שכינוי זה ניתן רק לצאצאיו של אלעזר בן חשמונאי, שהיה חתנו של מתתיה, וצ"ע.
 
לפי שיטה 2 שהבאתי בהודעה הקודמת [והיא מבוססת ביותר מתוך מדרשים קדומים] ניתן להסיק שכינוי זה ניתן רק לצאצאיו של אלעזר בן חשמונאי, שהיה חתנו של מתתיה, וצ"ע.
ומה עם ד' הפר"ח:
כתב בפרי חדש (או"ח סי' תרפב), שבאמירת על הנסים בחנוכה כשאומרים חשמונאים צריך לומר האל"ף בחיריק, כיון שחשמונאי לא היה שמו הפרטי של מתתיהו שהיה נקרא חשמונאַי כמו שמאַי וזכאַי, אלא כינוי משפחה הוא למתתיהו שהיה חשמונאִי.
 
עי' בשו"ת יביע אומר (ח"י או"ח סי' נה) שדן בתוך דבריו בענין זה, וז"ל:

בנוסח על הנסים של חנוכה שאומרים בימי מתתיה בן יוחנן כ"ג חשמונאי ובניו, האם האלף בחיריק ונרגשת במבטא, או האלף נחה. הנה הפרי חדש כתב שהאלף בחיריק. והגאון ר' יצחק ברכה בספר בירך יצחק כתב עליו: ואין צורך בכך, כי בסדר עולם [זוטא] איתא שהיו לו שני שמות יוחנן וחשמונאי. עכ"ל. כלומר ששם חשמונאי אינו כינוי אלא שם בפני עצמו, ולכן האלף נחה. וכדבריו מוכח במגילה (יא א): וְלֹא גְעַלְתִּים בִּימֵי חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו וּמַתִּתְיָה כֹּהֵן גָּדוֹל. ובעין יעקב שם איתא: שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם מַתִּתְיָה בֶּן יוֹחָנָן כּ"ג וְחַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו. וכן הוא בספר המנהיג (הל' חנוכה סי' קמז). ומוכח שחשמונאי הוא שם עצם. וכן כתב בהליכות עולם (שער א פ"ג): יוחנן כ"ג היה בימי חשמונאי ובניו. ובמדרש לחנוכה (ילניק, ח"א עמוד קלה) איתא, א"ל יוֹחָנָן כ"ג לְחַשְׁמוֹנַאי, אֲנִי וּשְׁלֹשֶׁת בָּנַי, אַתָּה וְשִׁבְעַת בָּנֶיךָ, אָנוּ שְׁנֵים עָשָׂר כְּנֶגֶד י"ב שְׁבָטִים. והובא גם בסידור רבי שלמה מגרמייזא (עמוד קצז הערה ח). ובשלמי צבור (דף שכג ע"ד) כתב: בנוסח על הנסים יש גורסים חשמונאי הנון בפתח, והאלף נחה, והסידורים בשם רש"י כתוב "וחשמונאי" בתוספת ו', כי חשמונאי היה גיסו של יוחנן כ"ג. וכן הוא ברוב הסידורים. ע"כ. ובספר מאורי אור (בן נון, דף קמט סע"ב) כתב, במגילה (יא א) מוכח ששנים הם, חשמונאי ומתתיה, ולפ"ז צ"ל בתפלה וחשמונאי ובניו. ומכיון שמכל זה מוכח דחשמונאי הוא שם נפרד, ולא כינוי ליוחנן, צ"ל אלף נחה, והנון בפתח.

ע"כ לשונו של הר"ר עובדיה יוסף ז"ל.
 
בסידור תפלת ישרים שי"ל בליוורנו עם הגהות החיד"א נדפס חשמונאִי בחיריק. וכן כתב בשו"ת רב פעלים (ח"ד או"ח סי' לא) שצריך לומר חשמונאי בחיריק, והביא מדברי הבתי כנסיות (סי' תרפ"ב) שהביא דברי הפרי חדש והבירך יצחק, וכתב אף הוא שגם אם יוחנן נקרא גם בשם חשמונאי מכל מקום על כרחך הזכרת תיבת חשמונאי בעל הניסים אין הכוונה בה אלא לכינוי המשפחה של מתתיהו, שאם כדברי הבירך יצחק שמלת חשמונאי להורות היא באה שכך היה שמו של יוחנן, כך היה להם לומר בימי יוחנן חשמונאי כהן גדול, אלא ודאי כיון שמלת חשמונאי הניחו לבסוף מוכרח לומר שמלת חשמונאי היא באה להודיע לנו כי בא ממשפחה של חשמונאי. ואף אם ליוחנן היו שני שמות, אנשי כנה"ג שסדרו סדר זה לא רצו להזכיר שני השמות אלא רק השם הראשון, וחשמונאי שסדרו אחר כך הוא להודיע לבני האדם כי בא ממשפחת בית חשמונאי. ועוד הוכיח כן ברב פעלים מדברי הרח"ו בספר הגלגולים (דף מ ע"א) שכתב על נשמת חזקיהו מלך יהודה שאחר כך נתגלגל במתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי, וכן עוד שם (דף מ ע"ב) כתב ואלו הם מן כת התנאים מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי וכו', הרי שאף רח"ו קורא למתתיהו בכינוי המשפחה חשמונאי, וודאי גם נוסח על הנסים נסדר כך.​
 
מסוגיית הגמ' במסכת מגילה (דף יא, ב) כתבו האחרונים להוכיח כדברי הבירך יצחק שצריך לומר חשמונאַי בפת"ח, שהנה בגמרא הובאה ברייתא על הפסוק (ויקרא כו מד) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, לֹא מְאַסְתִּים בימי כשדים שהעמדתי להם דניאל חנניה מישאל ועזריה, וְלֹא גְעַלְתִּים בימי יוונים שהעמדתי להם שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו ומתתיהו כהן גדול וכו'. הרי מבואר שחשמונאי היה שם אדם מאלו שקמו לישועת ישראל בימי חשמונאים שעמדו הוא ובניו ומתתיהו כהן גדול, וכן הקשה על הפרי חדש בעל השבת של מי בספר יעקב לחק (קשיא סיפא אות מז, דף ז ע"א). וכן כתב בסידור עץ חיים למנהגי תימן (ח"א דף קסא ע"ב) שכן הנוסח השגור בפי כל בני תימן לומר הנון בפתח והאלף נחה, ושכן הוא בתכאליל.​
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון