משמעות דרבנן כלפי דאורייתא (1 צופה)

[חכם הרזים]

ישנו ענין המעומעם יחסית עכ"פ לעניו"ד בגישה להלכות שתקנו לנו חז"ל מהו היחס שלהם כתורה, ידועה הפלוג' במצוות דרבנן אם יש בהם קיום דלא תסור, וכוח ביד חכמים לתקן לעקור להוסיף ולהגביל עניינו ברור אבל מהו התוכן בהם כגופי תורה, דבפשוטו כשרבנן באו אחרי התורה והגבילו או הוסיפו גדרים וסייגים כפיה"נ להם ויש שתיקנו חדשים אשר רק העמידו להם סמך מדאורייתא או תקנום כעין דאורייתא כהלכ' עירובין חנוכה ועוד, אבל על פניו פשוט לכל בר בי רב להתייחס לעניינים אלו כתורה בעצמה, ויש מקום לשאול האם הלומד הלכות שבת שווה כמקים מצוות ת"ת ללומד הלכות חנוכה או עירובין,
וגדו' מזו המשפט הנאמר על מנהגים שונים אשר הונהגו בכלל ישראל משך הדורות 'מנהג ישראל תורה', איזה תוכן 'תורני' יש כלפיו.
אשמח לשמוע בזה דעת חו''ר הפורום דפה.

 

[דוד בן ישי]

כמדומה יש בזה דברי תורה מרשכבה"ג מרן הגר"ד לנדו שליט"א
וכמדומה שנתפרסם ב'אהלים',
וכמדומה שנקט דהוי רק תלמוד תורה דרבנן.

 

[חכם הרזים]

וכמדומה שנתפרסם ב'אהלים',

לחץ כדי לכווץ...

יש לך את זה אולי
ומה נאמר על הלומד עניני כפרות וכדו' שהם רק מנהג

 

[רצון]

כידוע מותר ללמד דינים דרבנן בשכר.
ובאשל אברהם דן האם אפשר ללמוד דינים דרבנן לפני ברכות התורה, וסו"ד שם שכל הדינים כולם ואף הסייגים חשיבי תלמוד תורה עיי"ש.

 

[חכם הרזים]

שמעתי נוסח בענין שאף הדרבנן חשיב תורה כי אורייתא היינו כל מה שעל ידו מתבטא הגילוי האלוקי והרצון הנעלה מאתו ית' וזהו תורה ואף דרבנן כ"מ שאומרים נחשב בתוך גבול ענין זה ואשר ע"כ יש להם את אותו תוכן לענייניהם, (ואי"ז שייך לגדר כוחם וגדרי לא תסור) ואף על עניני מנהג אולי מיישב.
אולם להכלילו במצוות ת"ת דאורייתא צ"ע דאף אם נכלל אבל לכאו' המצווה נאמרה על הכתוב בספר התורה ותול"מ והיכן הדברים מגיעים

 

[רצון]

שמעתי נוסח בענין שאף הדרבנן חשיב תורה כי אורייתא היינו כל מה שעל ידו מתבטא הגילוי האלוקי והרצון הנעלה מאתו ית' וזהו תורה ואף דרבנן כ"מ שאומרים נחשב בתוך גבול ענין זה ואשר ע"כ יש להם את אותו תוכן לענייניהם, (ואי"ז שייך לגדר כוחם וגדרי לא תסור) ואף על עניני מנהג אולי מיישב.

לחץ כדי לכווץ...

וכעי"ז באשל אברהם שם, יעוין.

 

[חכם הרזים]

כעי"ז באשל אברהם שם,

לחץ כדי לכווץ...

איפה ואם יש לך תצרף שכויח

 

[נדיב לב]

שמעתי נוסח בענין שאף הדרבנן חשיב תורה כי אורייתא היינו כל מה שעל ידו מתבטא הגילוי האלוקי והרצון הנעלה מאתו ית' וזהו תורה ואף דרבנן כ"מ שאומרים נחשב בתוך גבול ענין זה ואשר ע"כ יש להם את אותו תוכן לענייניהם, (ואי"ז שייך לגדר כוחם וגדרי לא תסור) ואף על עניני מנהג אולי מיישב.

לחץ כדי לכווץ...

ראה מש"כ ר' אלחנן בקובץ שיעורים קונטרס דברי סופרים סימן א' אות כא, כב, לב.

 

[חכם הרזים]

ראה מש"כ ר' אלחנן בקובץ שיעורים קונטרס דברי סופרים סימן א' אות כא, כב, לב.

לחץ כדי לכווץ...

הביא שם באות כא וכב כעי"ז (והוא מיי' בכוח חכמים ואנן במשמעות הענין),
ולמשכ"ש אות לב' בשם הגר"ח דלדעת הרמב"ן דאין במהות איסורי דרבנן כשבות דשבת ושניות לעריות הדאורייתא איסור שבת וביאה אלא ציווי כללי, יל"ע דא"כ אף במצוותם לכאו' אין בלימוד דיני חכמים מתיקונם אותה דרגא דמצוות ת"ת כהלומד ענייני שבת עצמם דמדאורייתא, ויל"ע בזה ויל"ע גם גבי מצוות דהלל"מ כלפי"ז

 

[דוד בן ישי]

כמדומה יש בזה דברי תורה מרשכבה"ג מרן הגר"ד לנדו שליט"א
וכמדומה שנתפרסם ב'אהלים',
וכמדומה שנקט דהוי רק תלמוד תורה דרבנן.

לחץ כדי לכווץ...

יש לך את זה אולי
ומה נאמר על הלומד עניני כפרות וכדו' שהם רק מנהג

לחץ כדי לכווץ...

כידוע מותר ללמד דינים דרבנן בשכר.
ובאשל אברהם דן האם אפשר ללמוד דינים דרבנן לפני ברכות התורה, וסו"ד שם שכל הדינים כולם ואף הסייגים חשיבי תלמוד תורה עיי"ש.

לחץ כדי לכווץ...

הגרד"ל (במעמד ריתחא דאורייתא בשכונת רמות ניסן פ"ה ולא הובא באהלים)
רק הביא דברי הרמ"א יו"ד רמו דמותר ללמד דינים דרבנן בשכר,
והוסיף ודן כשמסרן הכתוב לחכמים אם אפשר בשכר,