דאורייתא

  1. ה

    הלכות שבת קידוש על היין

    אצטט את דברי המשנה ברורה בענין (רעא סק"ב) כתב הרמב"ם פכ"ט מהלכות שבת מ"ע מן התורה לקדש את יום השבת בדברים שנאמר זכור את יום השבת לקדשו כלומר זכרהו זכירת שבת וקידוש וכו' ומדברי סופרים שתהא זכירה זו על כוס של יין וכ"כ התוספות [בסוכה דף ל"ח ובנזיר דף ד'] דעל היין הוא רק מדרבנן וכתב המ"א דלפ"ז...
  2. י

    מראה מקומות ספק דאורייתא בממון

    ספק מתנות כהונה ולויה: ע' חולין קל"ד. וע' תוס' ב"ב פ"א: וברש"ש שם, ובשעה"מ הל' מעשר (ט, ב ד"ה ודע). וע' שער"י ש"ז. ולענין פדיון הבן - ע' שער"י ה טז, וע' קוב"ש ב"ב רנד. ומצאנו כמה מקומות שאמרינן הממע"ה: גבי ספק בכור – בבכורות מח. ובב"מ ו: (וברמב"ם בכורות יא, יט).[1] וע"ע יבמות צט: שמי שהוא ספק...
  3. י

    מראה מקומות ספיקא דאורייתא לחומרא

    אם מדאו' או מדרבנן: דעת הרמב"ם (אסורי ביאה יח יז, אבות הטומאות טז א, כלאים י כז) והראב"ד (כלאים י כז) והרמב"ן (הובא בר"ן קידושין טו: מדפי הרי"ף ד"ה גרסי') דאינו אלא מדרבנן. ודעת הר"ן (קידושין טו: מדפי הרי"ף ד"ה גרסינן, ובשו"ת סי' נא.) והרשב"א (קידושין עג: ובתורת הבית בית ד שער ג דף קב) דהוי...
  4. י

    אומדן דעת בחז"ל - האם הוא סברא דאורייתא

    כידוע, כל התלמוד מלא באומדנות שתלויות בדעת בנ"א, אין אדם פורע תוך זמנו, טב למיתב טן דו, חזקה אין אדם מעיז, וכו' וכו' ויש לחקור, האם חז"ל משערים דעת בני אדם בדורם לפי הנראה לעינים, או שמא, חז"ל מגדירים את הדעת לפי הראוי מצד טבע הנפש. הצד הראשון היה נראה יותר פשוט בעיני מסברא. אך ראיתי מקור...
  5. ג

    פסח, חודש ניסן בעניין ספיקות בגמ' שנוגעים לדאורייתא או בעניינים שעיקרן דאורייתא, האם מחמירים גם בדרבנן

    בפסחים (מה:) הסתפקה הגמ' באופנים מסויימים של שתי חצאי זיתים של בצק האם מצטרפים לעניין ביעור חמץ. וכתב הרא"ש שם פ"ג (סי' ב') בשם בעל העיטור שמבטל ואין צריך לבער, שכיון שביטל הוי דרבנן ואזלינן לקולא. וחזינן שאפילו שהספק נולד בדאורייתא, סגי בביטול, ונפסק בשו"ע ובמשנ"ב. ויש לעיין מדברי הרא"ש שם פ"ד...
  6. ח

    המעמד האדיר ריתחא דאורייתא עם אריות התורה מבית אהלי התורה

    קישורים לשידורים חיים: מסובין בבני ברק - מעמד הקבלת פני רבו ומלחמתה של תורה בראשות רשכבה"ג מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א מעמד הקבלת פני מעמד הקבלת פני רבו ברגל - למול פני רשכבה"ג רבינו הגדול מרן הגאון רבי דוב לנדו שליט"א מעמד הקבלת פני רבו ברגל - למול פני רשכבה"ג רבינו הגדול מרן הגאון רבי דוב...
  7. א

    פסח, חודש ניסן מדוע מכירת חמץ אינה הערמה במילי דאורייתא

    דעת כמה גדולי עולם שאסור לעשות 'הערמה' במילתא דאורייתא, וא"כ קשה, היאך נוהגים למכור את החמץ כדי שלא לעבור על 'בל יראה ובל ימצא'? הרי לכאורה הווי 'הערמה' במילתא דאורייתא! והנה הגאון בעל ה'תבואות שור', כתב לגבי בעלי הבהמות, שחיפשו עצה להאכילן חמץ בפסח, והיו מוכרים את כל העדר לנכרי בפסח, כדי שהוא...
  8. י

    סרטונים גדו"י רב"ד דיסקין ר"י ארחות תורה ברתחא דאורייתא עם מתקרב

    הגאון הגדול רב"ד דיסקין ר"י ארחות תורה ברתחא דאורייתא עם מתקרב במדרשיית לב לאחים בכפר סבא
  9. א

    חידה בתלמוד וחז"ל איסור דאורייתא שמותר לתלמידי חכמים

    מפורש בגמ', אמנם תוס' שם מסייג. יתכן שיש עוד תשובות, אבל לפיתרון יחשב רק מה שהתכוונתי אליו.
  10. ה

    שלש ברכות דאורייתא

    וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים וגו' וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר (שמות כה, כג-כד) השלחן רומז על השלחן שאדם אוכל עליו את סעודתו, על זאת רמז הכתוב וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב, שיש לצפות את שלחן האכילה בברכת-המזון שיש בה שלש ברכות מן התורה, והן ראשי תיבות 'זהב': א. 'ז'ן –הברכה הראשונה, הזן את הכל...
  11. קידוש

    קידוש

    האם קידוש על יין מדאורייתא או מדרבנן??? נר חנוכה וקידוש היום מה קודם??? האם חייב בקידוש כשאין לו יין ופת??? מדוע מזכירים זכירת יציאת מצרים בקידוש??? האם חייבים קידוש במקום סעודה??? כיצד ינהג נזיר בקידוש??? האם חייב בקידוש ביום כפור שחל בשבת??? האם קידוש היום מהתורה??? מדוע נקרא קידושא רבה??? האם...
  12. א

    כללי ציפית לישועה זו מצוה דאורייתא!

    צפית לישועה זו מצוה דאורייתא! ישנה ידיעה נשגבה כי ענין הצפיה לישועה זוהי מצוה דאורייתא, וכך כותב הסמ"ק (מצוה א') - אמרו חכמים (שבת לא) ששואלין לאדם לאחר מיתה בשעת דינו צפית לישועה. והיכן כתיב מצוה זו. אלא ש"מ בזה תלוי, שכשם שיש לנו להאמין שהוציאנו ממצרים דכתיב אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וגומר...
  13. ד

    חידה בתלמוד וחז"ל למהר בדאורייתא יותר מדרבנן

    היכו מצינו בראשונים דיש למהר בדאורייתא טפי מדרבנן.
  14. י

    מראה מקומות כל דתקון כעין דאורייתא

    אשמח למראי מקומות דוגמאות שלא אומרים כעין דאורייתא תקון (כנראה בפרטים לא אמרינן), ולדוגמא באו"ח סי' קסא דעת הרשב"א, על צואה שתחת הציפורן שלא חוצצת בנט"י, לעומת מקוה. וע"ע סי' קפה סעיף ב לגבי לשוה"ק שבברכת הנהנין שהיא דרבנן אף שלא מבין יוצא יד"ח, ויש חלקו. וראה לב"ח בסי' תעב לגבי ארבע כוסות...
  15. ח

    משמעות דרבנן כלפי דאורייתא

    ישנו ענין המעומעם יחסית עכ"פ לעניו"ד בגישה להלכות שתקנו לנו חז"ל מהו היחס שלהם כתורה, ידועה הפלוג' במצוות דרבנן אם יש בהם קיום דלא תסור, וכוח ביד חכמים לתקן לעקור להוסיף ולהגביל עניינו ברור אבל מהו התוכן בהם כגופי תורה, דבפשוטו כשרבנן באו אחרי התורה והגבילו או הוסיפו גדרים וסייגים כפיה"נ להם ויש...
  16. ג

    חנוכה האם פרסומי ניסא דוחה דאורייתא

    הרמ"א (סי' תרפז ס"ב) [המקור מהר"ן] כתב [לגבי קריאת מגילה] שפירסומי ניסא קודם לדאורייתא רק בזמן, אבל אם אין אפשרות לקיים את שניהם דאורייתא קודם. והט"ז (סק"ב) ועוד אחרונים חולקים. והט"ז כתב שהטעם הוא משום שזה דברי קבלה, שנאמר ע"י הנביאים, ולפי"ז בנר חנוכה לא ידחה, וכן לעניין לחם משנה מבואר בט"ז...
  17. ה

    וישב תמיהה עצומה על יוסף, וכי יעברו על איסור דאורייתא ?!

    "הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה", וילה"ק דהא הויא 'אבן משכית', וכי חלם שיעברו איסור, וביותר דמבואר במדרש דנתקיים חלום זה, והוא צ"ע.
  18. ג

    כי תצא בעניין אי צער בעלי חיים דאורייתא

    בב"מ (לב, ב) הובא בגמ' נידון אי צער בעל חיים דאורייתא. ושמעתי להקשות מדוע לא הוכיחו משילוח הקן, שטעם הציווי על כך הוא בגלל צער בעלי חיים, ועי' רמב"ם במורה נבוכים (ח"ג פרק מח) ורמב"ן (כב, ו) שנחלקו בטעם מצוות שילוח הקן אם הוא משום צער בעלי חיים, והחת"ס בתשובה (או"ח סי' ק) הביא מהזוהר שטעם המצווה...
  19. ב

    קובץ חידות ספיקא דאורייתא לקולא - מתי?

    נושא מסוים שהוא דאורייתא, שבאם מתעורר בו ספק, הפסק יהיה לקולא - מי יודע? מה הנושא? ומה הטעם?
  20. ג

    פנחס בדין דבר שהוא תדיר מדאורייתא ולא מדרבנן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה (כח כג) מכאן למדו חכמים בזבחים פט. שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. והנה בנימוקי יוסף הלכות תפילין (יב. מדפי הרי"ף) כתב שעטיפת ציצית קודמת להנחת תפילין, משום שהיא תדירה יותר, כיון שציצית נוהגת גם בשבתות וימים טובים משא"כ תפילין...
חזור
חלק עליון