ישנו ענין המעומעם יחסית עכ"פ לעניו"ד בגישה להלכות שתקנו לנו חז"ל מהו היחס שלהם כתורה, ידועה הפלוג' במצוות דרבנן אם יש בהם קיום דלא תסור, וכוח ביד חכמים לתקן לעקור להוסיף ולהגביל עניינו ברור אבל מהו התוכן בהם כגופי תורה, דבפשוטו כשרבנן באו אחרי התורה והגבילו או הוסיפו גדרים וסייגים כפיה"נ להם ויש שתיקנו חדשים אשר רק העמידו להם סמך מדאורייתא או תקנום כעין דאורייתא כהלכ' עירובין חנוכה ועוד, אבל על פניו פשוט לכל בר בי רב להתייחס לעניינים אלו כתורה בעצמה, ויש מקום לשאול האם הלומד הלכות שבת שווה כמקים מצוות ת"ת ללומד הלכות חנוכה או עירובין,
וגדו' מזו המשפט הנאמר על מנהגים שונים אשר הונהגו בכלל ישראל משך הדורות 'מנהג ישראל תורה', איזה תוכן 'תורני' יש כלפיו.
אשמח לשמוע בזה דעת חו''ר הפורום דפה.
וגדו' מזו המשפט הנאמר על מנהגים שונים אשר הונהגו בכלל ישראל משך הדורות 'מנהג ישראל תורה', איזה תוכן 'תורני' יש כלפיו.
אשמח לשמוע בזה דעת חו''ר הפורום דפה.