• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
פִּתָרוֹן
בהג' הגרב"פ סי' תרע"א מבו' דאכסנאי שהדליק בביהכנ"ס יצא יד"ח ואי"צ להדליק במקום אכסנייתו, דמצד חובת ביתו יצא במה שמדליקים עליו בביתו, ומצד חובת גברא שפיר מהני מה שהדליק בביהכנ"ס, וצ"ע דהלא אם מדליקים עליו בביתו אי"צ להדליק כלל, ויל"ע היטב בל' השעה"צ סי' תרע"א.
הדליק בבית כנסת ויצא ידי חובה? למחרת הדליק ולא יצא ידי חובה?
מדובר בא' שבלילה הא' היה אורח והשתתף בפרוטה עם בעה"ב, ולמחרת חזר לביתו ולא יוצא בהדלקת ביהכנ"ס.
או אפשרות נוספת:
שהיה אורח ובלילה א' היה במקום שנוהגים כשיטות הראשונים שיוצאים יד"ח בהדלקת ביהכנ"ס, ומאידך בלילה הב' היה במקום שנוהגים כשיטת הריב"ש וכפי שנפסק להלכה שאין יוצאים יד"ח.
ויש עוד פתרונות מעין אלו, כדאי לפרט או לרמז קמעא בכדי להכווין למה כוונתו דמר.
 
מדובר בא' שבלילה הא' היה אורח והשתתף בפרוטה עם בעה"ב, ולמחרת חזר לביתו ולא יוצא בהדלקת ביהכנ"ס.
לא כ"כ הבנתי את תשובת מר. אם השתתף בפרוטה עם בעה"ב כבר יד"ח.
שהיה אורח ובלילה א' היה במקום שנוהגים כשיטות הראשונים שיוצאים יד"ח בהדלקת ביהכנ"ס, ומאידך בלילה הב' היה במקום שנוהגים כשיטת הריב"ש וכפי שנפסק להלכה שאין יוצאים יד"ח.
ויש עוד פתרונות מעין אלו, כדאי לפרט או לרמז קמעא בכדי להכווין למה כוונתו דמר.
כשיטת הראשונים שלא יד"ח בהדלקה.
 
היכא שהשתתף לאחר ההדלקה בביהכנ"ס. וכן ביום הב' יכול להיות אף נמי בבית בעה"ב, רק הדליק לפני הביהכנ"ס
כבר יד"ח בהשתתפות. אני מדבר באופן שאדם מדליק בביהכנ"ס ולא הדליק במק"א ובכל זאת יד"ח.
 
הלכה ברורה היא שאין אדם יוצא בנרות של בית הכנסת (רמ"א תרעא,ז בשם הריב"ש),
וכבר נתבאר כאן שהכוונה כדעת הריב"ש.
ואם כן אחד מהשנים, או הכוונה שיש אופן שביום הראשון היה פטור (מי שאין לו בית, לכאו'), ויצא ידי חובת ברכת הרואה בבית הכנסת. וביום השני נתחייב (כבר יש לו בית).

או שהכונה לברכה,
דנפסק במשנה ברורה שמי שברך שהחינו בבית הכנסת אינו חוזר ומברך בביתו,
נמצא דביום הראשון יצא ידי ברכה אחת (שהחיינו) בביהכ"נ, ואילו ביום השני לא יצא כלום בבית הכנסתץ
 
ויצא ידי חובת ברכת הרואה בבית הכנסת.
יצא יד"ח בהדלקה.
דנפסק במשנה ברורה שמי שברך שהחינו בבית הכנסת אינו חוזר ומברך בביתו,
החידה על כל הברכות ובכל הימים.

אמנם לא פתרו, אבל החברים כאן בכיוון הנכון.
 
בהג' הגרב"פ סי' תרע"א מבו' דאכסנאי שהדליק בביהכנ"ס יצא יד"ח ואי"צ להדליק במקום אכסנייתו, דמצד חובת ביתו יצא במה שמדליקים עליו בביתו, ומצד חובת גברא שפיר מהני מה שהדליק בביהכנ"ס, וצ"ע דהלא אם מדליקים עליו בביתו אי"צ להדליק כלל, ויל"ע היטב בל' השעה"צ סי' תרע"א.
 
פִּתָרוֹן
בהג' הגרב"פ סי' תרע"א מבו' דאכסנאי שהדליק בביהכנ"ס יצא יד"ח ואי"צ להדליק במקום אכסנייתו, דמצד חובת ביתו יצא במה שמדליקים עליו בביתו, ומצד חובת גברא שפיר מהני מה שהדליק בביהכנ"ס,
נפלא. זו התשובה. (מסתבר שדלגתי בטעות על התראה שהתקבלה בזמנו. ואגב, ייש"כ למנהל הרב @אבן בוחן שבזכותו נעשה כאן צדק עם פותרי החידות).
בהגהות הגאון ר' ברוך פרנקל על השו"ע (סימן תרע"א סעיף ז') ומובא בשער הציון (שם ס"ק נ"ב).
וצ"ע דהלא אם מדליקים עליו בביתו אי"צ להדליק כלל, ויל"ע היטב בל' השעה"צ סי' תרע"א.
ייתכן לומר ביסוד דבריו דשני חיובים חלים בנ"ח, מצד חובת הבית והן מצד חובת הגברא.
ומכל מקום עיקר החיוב הוא חובת הבית, ועל כן ככל והדליקו עליו בבית, לא חייבוהו חז"ל. אבל לא נפקע ממנו לגמרי חובת הגברא, ואדרבה יש מקום להדר גם אם אינו מחוייב. ואם כך יתבאר קצת מדוע המ"ב ציינו בשעה"צ, למרות שלדבריו בסימן תרע"ז סק"ב כשמדליקים בביתו יד"ח ואי"צ להשתתף במעות עם בעה"ב. למעשה אין ספק שזה חידוש גדול.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון