- הודעות
- 155
- תודות
- 410
- נקודות
- 56
לא מצליח להבין אנשים שמדליקים היום בתוך הבית שלא בשעת הסכנה או כשמתגוררים בין הגויים. זה ספק ברכה לבטלה על מה הם מסתמכים?!
- מתחיל חוט מנסה להבין
- תאריך התחלה
-
- תגים
- חנוכה נרות חנוכה פרסומי ניסא
- הודעות
- 572
- תודות
- 1,505
- נקודות
- 142
אתה בחברה טובה.
גם האור זרוע לא ידע הטעם:
האו"ז שאל על הלכתחילה, אבל אם זה ברכה לבטלה הוא לא דיבר וזה לא פשוט:
יש סתירות בדין זה. בגמרא (שבת כב:) נאמר 'הדליקה בפנים והוציאה לא עשה ולא כלום'. וכן פסק השו"ע (סי' תרעה סעי' א). ותלוי בדברי הב"ח והמג"א (שם) ושו"ת רעק"א (תניינא סי' קכה). אולם בספר העיטור (הלכות חנוכה) כתב שכיון שבשעת הסכנה נהגו להניחה בפנים, יוצא בזה ידי חובתו גם בזמנינו, עיי"ש. ועי' ריטב"א (שבת כא: ד"ה דאי לא אדליק מדליק) וז"ל: 'דאי לא אדליק מדליק בחוץ עד ההיא שעתא, אבל בתר הכין אינו מדליק אלא בפנים, דלדידהו נמי ודאי משום דלא מצי למעבד היכירא לרשות הרבים לא נפטר מלעשות היכירא לו ולבני ביתו, דהא לקמן אמרינן דבשעת הסכנה מדליקה על שולחנו ודיו'. עכ"ל. ועי' רשב"א (שם ד"ה אמר ר' ירמיה) לגבי נר ביתו ונרות חנוכה. וראה גליון אזמרה לשמך (גליון 117).
[מקור: https://sheilot.com/il/answers/jewi...-order-of-lighting-hanukkah-candles/view/174/ ]
ועיין מה שכתב על כל זה באריכות הג"ר אשר וייס שליט"א:
מקום הדלקת נר חנוכה בזמן הזה
- הודעות
- 3,442
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,885
- נקודות
- 695
ערוך השולחן אורח חיים סימן תרעא סעיף כד
והנה עתה אין אנו מדליקין בחוץ ואף שאין סכנה אצלינו מ"מ כמעט הוא מהנמנעות מפני שבכל המדינות שלנו ימי חנוכה הם ימי סגריר גשם ושלג ורוחות חזקים וא"א להניחם בחוץ אם לא להסגירם בזכוכית וכולי האי לא אטרחוהו רבנן ועוד דבזה לא יהיה היכר למצוה כל כך וגם לא בכל המקומות יניחו לעשות כך ולכן כולנו מדליקין בבית ולכן כיון שההיכר הוא רק לבני הבית ואין היכר לבני רה"ר כלל אין לחוש כל כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח ומ"מ המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם ואין לשנות או שמדליקין בתוך הפתח על המשקוף השמאלי אמנם אם רבים הם בני הבית וכל אחד רוצה לקיים המצוה בפ"ע א"א להדליק בטפח הסמוך לפתח שיתערבו הנרות ולא יהיה היכר כלל כמה ימים בחנוכה ולכן טוב יותר שכל אחד יברך במקום מיוחד על החלונות וכיוצא בו ומ"מ לא ידליקו במקום שמדליקין כל השנה כמו על השלחן וכיוצא בו כי אז לא יהיה היכר כלל ואף שההיכר הוא רק לבני הבית מ"מ ג"כ צריך קצת היכר וכן המנהג להדליק נר חנוכה שלא במקום שמעמידין נרות כל השנה ויותר טוב מן הכל דאם יש לו חלון הפתוח לרה"ר יעמידם אצל החלון ויראו גם בני רה"ר דרך החלון ואיכא פרסומי ניסא [מג"א סק"ח] וכן אני נוהג:
ובמש"כ הערוה"ש דלא אטרחוהו רבנן להסגירם בזכוכית, יל"ע מהגמ' שבת כא: תנו רבנן נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ וכו'. והקשה בשו"ת שאילת יעבץ חלק א' סימן קמט הובא בגליוני הש"ס שבת כא: ובשערי תשובה סימן תרעג ס"ק יג', כיצד לא כבתה הרוח את הנרות, וכתב דעל כרחך צ"ל דמותר להדליק בפנס שיש לו דפנות של זכוכית עיין שם.
אמנם בריטב"א שם כ' בשם רבו באופן שיש רוח בחוץ וא"א להדליק נ"ח, ידליק על שולחנו בביתו דומיא דשעת הסכנה.
והנה עתה אין אנו מדליקין בחוץ ואף שאין סכנה אצלינו מ"מ כמעט הוא מהנמנעות מפני שבכל המדינות שלנו ימי חנוכה הם ימי סגריר גשם ושלג ורוחות חזקים וא"א להניחם בחוץ אם לא להסגירם בזכוכית וכולי האי לא אטרחוהו רבנן ועוד דבזה לא יהיה היכר למצוה כל כך וגם לא בכל המקומות יניחו לעשות כך ולכן כולנו מדליקין בבית ולכן כיון שההיכר הוא רק לבני הבית ואין היכר לבני רה"ר כלל אין לחוש כל כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח ומ"מ המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם ואין לשנות או שמדליקין בתוך הפתח על המשקוף השמאלי אמנם אם רבים הם בני הבית וכל אחד רוצה לקיים המצוה בפ"ע א"א להדליק בטפח הסמוך לפתח שיתערבו הנרות ולא יהיה היכר כלל כמה ימים בחנוכה ולכן טוב יותר שכל אחד יברך במקום מיוחד על החלונות וכיוצא בו ומ"מ לא ידליקו במקום שמדליקין כל השנה כמו על השלחן וכיוצא בו כי אז לא יהיה היכר כלל ואף שההיכר הוא רק לבני הבית מ"מ ג"כ צריך קצת היכר וכן המנהג להדליק נר חנוכה שלא במקום שמעמידין נרות כל השנה ויותר טוב מן הכל דאם יש לו חלון הפתוח לרה"ר יעמידם אצל החלון ויראו גם בני רה"ר דרך החלון ואיכא פרסומי ניסא [מג"א סק"ח] וכן אני נוהג:
ובמש"כ הערוה"ש דלא אטרחוהו רבנן להסגירם בזכוכית, יל"ע מהגמ' שבת כא: תנו רבנן נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ וכו'. והקשה בשו"ת שאילת יעבץ חלק א' סימן קמט הובא בגליוני הש"ס שבת כא: ובשערי תשובה סימן תרעג ס"ק יג', כיצד לא כבתה הרוח את הנרות, וכתב דעל כרחך צ"ל דמותר להדליק בפנס שיש לו דפנות של זכוכית עיין שם.
אמנם בריטב"א שם כ' בשם רבו באופן שיש רוח בחוץ וא"א להדליק נ"ח, ידליק על שולחנו בביתו דומיא דשעת הסכנה.
- הודעות
- 3,442
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,885
- נקודות
- 695
שו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן סו
בענין הדלקת נר חנוכה בתוך הבית ע"ד הערתו מה ההיתר כעת לא להדליק בחוץ דלכאורה אין שום סכנה.
הנה כבר עמד בזה האור זרוע ה' חנוכה (אות שכ"ג), ולא מצא מענה, וז"ל והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין מדליקין בחצירות עכ"ל, והנה ש"מ מדבריו דהמנהג בזמן הזה להדליק בפנים אינו משום סכנה של עכשיו, וראיתי מביאים מהעיטור (עשרת הדברות הלכות חנוכה) כתב וז"ל ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו ואחר שנהגו על הסכנה נהגו ומי שיכול להניחה מבחוץ מניחו בחוץ ואם לאו על פתחו עכ"ל, ובספר פתח הדביר בהערותיו לעיטור שם (סק"ד) כתב וז"ל ור"ל אף שאין סכנה, מ"מ נהגו להניחו על השלחן, והעיטור רצה ליישב בזה את התמיה של האו"ז על מנהגנו שאין אנו מדליקין בחצירות אף על פי שאין סכנה, היינו אחר שנהגו כן נשארו במנהגם עכ"ד.
והנה צ"ע דברי המג"א (סי' תרע"א סק"ח), שכתב דאם יש לו חלון הסמוך לרה"ר =לרשות הרבים= יניחנו בחלון דבזה ליכא חשש סכנה אם לא במקום דשכיח היזקא עכ"ל, דמשמע מדבריו דהא דמדליקין בפנים הוי משום סכנה של עכשיו, ובחלון ליכא סכנה עכשיו, ועי' שם ביד אפרים, אבל קשה דאם ליכא סכנה המבואר בש"ס בחלון, למה הוי סכנה אם מדליקין על פתח הבית מבחוץ, או עכ"פ מבפנים והפתח פתוח שיהי' היכר לעוברים, וכמו שהי' המנהג בזמן הטור, ונשתנה המנהג אח"כ להדליק בפנים ממש, וכמבואר ברמ"א וטו"ז ומג"א (סוס"י תרע"א), דהסכנה המבואר בש"ס, היינו שאינו רשאי לקיים המצוה, כמבואר בש"ע שם (סעי' ה'), או משום יום איד שלהם, כמבואר שם בטו"ז (סק"ג), ובזה אין לחלק בין חלון לאצל הפתח כדמוכח בש"ע שם, ואין לומר הכוונה על סכנת היזקא, דלא מיבעיא לפמ"ש ביד אפרים שם, דתיבת בז"ה הוי ר"ת בזמן הזה, הרי קאי על הסכנה המבואר בש"ס דליכא בזמן הזה, אלא אפילו אם נאמר כפשוטו דל"ה ר"ת, אלא הכוונה בזה היינו בחלון, עכ"ח אין הכוונה לחלק בין הבית לחלון משום היזקות דליקה וכיב"ז, דהרי גם בחלון אם שכיח היזקא אין מדליקין, כמו שמסיק המג"א בעצמו, ואולי כוון לכ"ז היד אפרים שם עיין שם ודו"ק.
והנה ראיתי בספר נמוקי אורח חיים (סי' תרע"א) שתמה ג"כ על זה מדוע לא יקיימו עתה המצוה כתיקונה להדליק נ"ח =נר חנוכה= בפתח מבחוץ כיון שאין סכנה, אמנם בתוך דבריו מצינו קצת תרופה לתמיה זו, משום שהרוח מצוי וביותר בימות החורף בחוץ, וקרוב לודאי שתכבה בתוך זמן מצותו, והוי כמו שלא נתן שמן כדי שתדלק כשיעורו, עי' בש"ע /או"ח/ (סי' תרע"ה סעי' ב'), אבל תימא שלא הזכירו הפוסקים בנ"ח דמצותו מבחוץ מחשש זה, וא"ת שצריך להדליק מבחוץ בפנס של זכוכית, הו"ל להפוסקים להזכיר מזה, וגם יש להסתפק כיון שנתקן לראותן, אם ע"י זכוכית הוי ראי' בזה עכת"ד, וחידוש שלא הביא מתשו' שאילת יעב"ץ (ח"א סי' קמ"ט), והביאו בשערי תשובה (סוס"י תרע"ג), דמטעם הנ"ל דכדי שיהא שמור מהרוח כתב דקרוב לומר כמעט חובה לתקן כלי כזה לנ"ח, ובודאי עשו כן בזמן הש"ס שהיו מדליקין מבחוץ, וגם בפנים שכמה פעמים גורמין לו כיבוי הי' נכון לעשות כלי כזה, אם אפשר להמציא בקלות, אף שלא ראיתי לרבנן קשישי דעבדי הכי עכת"ד, ובשע"ת שם אחרי שהביא את השאילת יעב"ץ הנ"ל, כתב דלא ראה מי שנוהג כן, הנה אף שגם השאילת יעב"ץ הזכיר דלא ראה מי שנוהג כן, ואפ"ה כתב כנ"ל, מ"מ שפיר הביא השע"ת ממנהג העולם, דהרי השאילת יעב"ץ כתב שם, דאין לומר דעל כרחך לא ס"ל כותי', דאין זה ראי', דכיון שאנו מדליקין בפנים ויכול לדלוק בטוב אם נזהרין מלקרב אליו ולעבור דרך עליו במהירות ומרוצה לגרום כיבוי, וגם טורח רב יש בדבר והוצאה מרובה להמציא כלי חדש כזה, לכן לא חשו לטרוח אחריו כל כך, אמנם אם נוכל לו בקלות, יראה שנכון לעשות כן מהיות טוב, וסיים ואי"ה ואוכל להמציאו בטוב אראה לעשותו כך בלי נדר עכ"ל, ובזה ס"ל להשע"ת דעדיין יש להוכיח דלא ס"ל כוותי' אף מהיות טוב, דהיתכן לא יהי' מי שיחוש אף למהיות טוב, אף בטירחא מרובה, או לא ימלט למי שהוא שהי' יכול להמציא לו בקלות כזו.
אמנם בכל זה אין ראי' דיש איזה פקפוק להדליק בפנס של זכוכית, די"ל דמשום שמדליקין בפנים אין צורך לזה כ"כ כמ"ש בשאילת יבע"ץ /יעב"ץ/ כנ"ל, וא"כ שוב קשה אמאי לא מדליקין בחוץ באין סכנה ובפנס, וראיתי בערוך השלחן (סי' תרע"א סעי' כ"ד) שכתב, וז"ל והנה עתה אין אנו מדליקין בחוץ ואף שאין סכנה אצלינו, מ"מ כמעט הוא מהנמנעות מפני שבכל המדינות שלנו ימי חנוכה הם ימי סגריר גס ושלג ורוחות חזקים וא"א להניחם בחוץ אם לא להסגירם בזכוכית וכולי האי לא אטרחוהו רבנן, ועוד דבזה לא יהי' היכר למצוה כל כך, וגם לא בכל המקומות יניחו לעשות כך, ולכן כולנו מדליקין בבית עכ"ל, והנה גם לדבריו הוי רק טעם לפטור מהחיוב בחוץ, אבל עדיין י"ל דהיכא דאפשר יש מצוה בחוץ, זולת מש"כ דלא יהי' היכר למצוה כ"כ כנ"ל, ולא ידעתי אמאי ל"ה היכר. אמנם לא ראינו לצדיקי הדור בחו"ל דינהגו כן, וגם בא"י הנוהגים להדליק מבחוץ הם רק מיעוטא כלפי הנוהגים להדליק בפנים, וביותר נוהגים להדליק בפנים החסידים ההולכים בדרכם של התלמידי בעש"ט ז"ל ותלמידי תלמידיהם הע"י.
ונתראיתי לדעת בתשו' אמרי נועם (ח"ב סי' כ"ט) שהקשה לו השואל על מנהגנו להדליק בפנים אף בדליכא סכנה, והשיב לו בזה"ל הנה באמת יפה תמה, אך אנכי מצאתי מקור לזה במס' מגילת תענית שם וז"ל מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ וכו' ואם מתירא מן הלצים מניחה על פתח ביתו מבפנים ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו, ועי' בתוס' חדשים שם, והנה עכשיו בזה"ז ל"ה שעת הסכנה חלילה רק מיקרי שרבו הליצים מדליקין בפנים אצל הפתח וכו' עכ"ל, וכל זה מתאים עם הרמז שיש בדבר הזה כמבואר בסה"ק בני יששכר (כסלו טבת מאמר ג') בשם ס' עוללת אפרים, דהנה אמרו רז"ל (בברכות) אם ראית דור שהתורה חביבה עלי' פזר שנאמר יש מפזר וכו' ואם ראית דור וכו' כנס שנאמר עת לעשות לד' הפרו תורתיך, לפיכך דורות הראשונים שהיתה התורה חביבה בעיניהם היו מניחים נ"ח הרומז לתורה אור מבחוץ ע"ד יפוצו מעיינותיך חוצה, אבל הדורות הללו שנתמעטה התורה ולומדי' וכו' וחכמי הדור אין להם כח להשיב איש מדרכו הרעה ואדרבה אם לא יחניף לו וכו' אין לו תקומה מפני הקמים עליו ויקימו עליו עדי שקר וכו' המשכילים בעת ההוא ימשכו ידיהם מלהאיר בתורתם בראש כל חוצות מניח נר חנוכה בביתו ודיו להשיב מעון אנשי ביתו לבד עכ"ל העוללות אפרים, והבני יששכר הוסיף בטעמא לשבח לפרש לשון הש"ס בזה דבשעת הסכנה מניח על שלחנו ודיו עיין שם, והרי כל זה נכלל במפני הלצים שאיתא במג"ת כנ"ל, וכדכתיב (משלי ט - ח) אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך, ועי' (יבמות ס"ה ע"ב וערכין ט"ז ע"ב).
סו"ד מכל הנ"ל מצינו טעמים מספיקים ונכונים להנוהגים להדליק בפנים, ונזכה בקרוב להתגלות האור הגנוז בביאת גוא"צ בבי"א. והנני דוש"ת, יצחק יעקב ווייס.
בענין הדלקת נר חנוכה בתוך הבית ע"ד הערתו מה ההיתר כעת לא להדליק בחוץ דלכאורה אין שום סכנה.
הנה כבר עמד בזה האור זרוע ה' חנוכה (אות שכ"ג), ולא מצא מענה, וז"ל והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין מדליקין בחצירות עכ"ל, והנה ש"מ מדבריו דהמנהג בזמן הזה להדליק בפנים אינו משום סכנה של עכשיו, וראיתי מביאים מהעיטור (עשרת הדברות הלכות חנוכה) כתב וז"ל ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו ואחר שנהגו על הסכנה נהגו ומי שיכול להניחה מבחוץ מניחו בחוץ ואם לאו על פתחו עכ"ל, ובספר פתח הדביר בהערותיו לעיטור שם (סק"ד) כתב וז"ל ור"ל אף שאין סכנה, מ"מ נהגו להניחו על השלחן, והעיטור רצה ליישב בזה את התמיה של האו"ז על מנהגנו שאין אנו מדליקין בחצירות אף על פי שאין סכנה, היינו אחר שנהגו כן נשארו במנהגם עכ"ד.
והנה צ"ע דברי המג"א (סי' תרע"א סק"ח), שכתב דאם יש לו חלון הסמוך לרה"ר =לרשות הרבים= יניחנו בחלון דבזה ליכא חשש סכנה אם לא במקום דשכיח היזקא עכ"ל, דמשמע מדבריו דהא דמדליקין בפנים הוי משום סכנה של עכשיו, ובחלון ליכא סכנה עכשיו, ועי' שם ביד אפרים, אבל קשה דאם ליכא סכנה המבואר בש"ס בחלון, למה הוי סכנה אם מדליקין על פתח הבית מבחוץ, או עכ"פ מבפנים והפתח פתוח שיהי' היכר לעוברים, וכמו שהי' המנהג בזמן הטור, ונשתנה המנהג אח"כ להדליק בפנים ממש, וכמבואר ברמ"א וטו"ז ומג"א (סוס"י תרע"א), דהסכנה המבואר בש"ס, היינו שאינו רשאי לקיים המצוה, כמבואר בש"ע שם (סעי' ה'), או משום יום איד שלהם, כמבואר שם בטו"ז (סק"ג), ובזה אין לחלק בין חלון לאצל הפתח כדמוכח בש"ע שם, ואין לומר הכוונה על סכנת היזקא, דלא מיבעיא לפמ"ש ביד אפרים שם, דתיבת בז"ה הוי ר"ת בזמן הזה, הרי קאי על הסכנה המבואר בש"ס דליכא בזמן הזה, אלא אפילו אם נאמר כפשוטו דל"ה ר"ת, אלא הכוונה בזה היינו בחלון, עכ"ח אין הכוונה לחלק בין הבית לחלון משום היזקות דליקה וכיב"ז, דהרי גם בחלון אם שכיח היזקא אין מדליקין, כמו שמסיק המג"א בעצמו, ואולי כוון לכ"ז היד אפרים שם עיין שם ודו"ק.
והנה ראיתי בספר נמוקי אורח חיים (סי' תרע"א) שתמה ג"כ על זה מדוע לא יקיימו עתה המצוה כתיקונה להדליק נ"ח =נר חנוכה= בפתח מבחוץ כיון שאין סכנה, אמנם בתוך דבריו מצינו קצת תרופה לתמיה זו, משום שהרוח מצוי וביותר בימות החורף בחוץ, וקרוב לודאי שתכבה בתוך זמן מצותו, והוי כמו שלא נתן שמן כדי שתדלק כשיעורו, עי' בש"ע /או"ח/ (סי' תרע"ה סעי' ב'), אבל תימא שלא הזכירו הפוסקים בנ"ח דמצותו מבחוץ מחשש זה, וא"ת שצריך להדליק מבחוץ בפנס של זכוכית, הו"ל להפוסקים להזכיר מזה, וגם יש להסתפק כיון שנתקן לראותן, אם ע"י זכוכית הוי ראי' בזה עכת"ד, וחידוש שלא הביא מתשו' שאילת יעב"ץ (ח"א סי' קמ"ט), והביאו בשערי תשובה (סוס"י תרע"ג), דמטעם הנ"ל דכדי שיהא שמור מהרוח כתב דקרוב לומר כמעט חובה לתקן כלי כזה לנ"ח, ובודאי עשו כן בזמן הש"ס שהיו מדליקין מבחוץ, וגם בפנים שכמה פעמים גורמין לו כיבוי הי' נכון לעשות כלי כזה, אם אפשר להמציא בקלות, אף שלא ראיתי לרבנן קשישי דעבדי הכי עכת"ד, ובשע"ת שם אחרי שהביא את השאילת יעב"ץ הנ"ל, כתב דלא ראה מי שנוהג כן, הנה אף שגם השאילת יעב"ץ הזכיר דלא ראה מי שנוהג כן, ואפ"ה כתב כנ"ל, מ"מ שפיר הביא השע"ת ממנהג העולם, דהרי השאילת יעב"ץ כתב שם, דאין לומר דעל כרחך לא ס"ל כותי', דאין זה ראי', דכיון שאנו מדליקין בפנים ויכול לדלוק בטוב אם נזהרין מלקרב אליו ולעבור דרך עליו במהירות ומרוצה לגרום כיבוי, וגם טורח רב יש בדבר והוצאה מרובה להמציא כלי חדש כזה, לכן לא חשו לטרוח אחריו כל כך, אמנם אם נוכל לו בקלות, יראה שנכון לעשות כן מהיות טוב, וסיים ואי"ה ואוכל להמציאו בטוב אראה לעשותו כך בלי נדר עכ"ל, ובזה ס"ל להשע"ת דעדיין יש להוכיח דלא ס"ל כוותי' אף מהיות טוב, דהיתכן לא יהי' מי שיחוש אף למהיות טוב, אף בטירחא מרובה, או לא ימלט למי שהוא שהי' יכול להמציא לו בקלות כזו.
אמנם בכל זה אין ראי' דיש איזה פקפוק להדליק בפנס של זכוכית, די"ל דמשום שמדליקין בפנים אין צורך לזה כ"כ כמ"ש בשאילת יבע"ץ /יעב"ץ/ כנ"ל, וא"כ שוב קשה אמאי לא מדליקין בחוץ באין סכנה ובפנס, וראיתי בערוך השלחן (סי' תרע"א סעי' כ"ד) שכתב, וז"ל והנה עתה אין אנו מדליקין בחוץ ואף שאין סכנה אצלינו, מ"מ כמעט הוא מהנמנעות מפני שבכל המדינות שלנו ימי חנוכה הם ימי סגריר גס ושלג ורוחות חזקים וא"א להניחם בחוץ אם לא להסגירם בזכוכית וכולי האי לא אטרחוהו רבנן, ועוד דבזה לא יהי' היכר למצוה כל כך, וגם לא בכל המקומות יניחו לעשות כך, ולכן כולנו מדליקין בבית עכ"ל, והנה גם לדבריו הוי רק טעם לפטור מהחיוב בחוץ, אבל עדיין י"ל דהיכא דאפשר יש מצוה בחוץ, זולת מש"כ דלא יהי' היכר למצוה כ"כ כנ"ל, ולא ידעתי אמאי ל"ה היכר. אמנם לא ראינו לצדיקי הדור בחו"ל דינהגו כן, וגם בא"י הנוהגים להדליק מבחוץ הם רק מיעוטא כלפי הנוהגים להדליק בפנים, וביותר נוהגים להדליק בפנים החסידים ההולכים בדרכם של התלמידי בעש"ט ז"ל ותלמידי תלמידיהם הע"י.
ונתראיתי לדעת בתשו' אמרי נועם (ח"ב סי' כ"ט) שהקשה לו השואל על מנהגנו להדליק בפנים אף בדליכא סכנה, והשיב לו בזה"ל הנה באמת יפה תמה, אך אנכי מצאתי מקור לזה במס' מגילת תענית שם וז"ל מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ וכו' ואם מתירא מן הלצים מניחה על פתח ביתו מבפנים ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו, ועי' בתוס' חדשים שם, והנה עכשיו בזה"ז ל"ה שעת הסכנה חלילה רק מיקרי שרבו הליצים מדליקין בפנים אצל הפתח וכו' עכ"ל, וכל זה מתאים עם הרמז שיש בדבר הזה כמבואר בסה"ק בני יששכר (כסלו טבת מאמר ג') בשם ס' עוללת אפרים, דהנה אמרו רז"ל (בברכות) אם ראית דור שהתורה חביבה עלי' פזר שנאמר יש מפזר וכו' ואם ראית דור וכו' כנס שנאמר עת לעשות לד' הפרו תורתיך, לפיכך דורות הראשונים שהיתה התורה חביבה בעיניהם היו מניחים נ"ח הרומז לתורה אור מבחוץ ע"ד יפוצו מעיינותיך חוצה, אבל הדורות הללו שנתמעטה התורה ולומדי' וכו' וחכמי הדור אין להם כח להשיב איש מדרכו הרעה ואדרבה אם לא יחניף לו וכו' אין לו תקומה מפני הקמים עליו ויקימו עליו עדי שקר וכו' המשכילים בעת ההוא ימשכו ידיהם מלהאיר בתורתם בראש כל חוצות מניח נר חנוכה בביתו ודיו להשיב מעון אנשי ביתו לבד עכ"ל העוללות אפרים, והבני יששכר הוסיף בטעמא לשבח לפרש לשון הש"ס בזה דבשעת הסכנה מניח על שלחנו ודיו עיין שם, והרי כל זה נכלל במפני הלצים שאיתא במג"ת כנ"ל, וכדכתיב (משלי ט - ח) אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך, ועי' (יבמות ס"ה ע"ב וערכין ט"ז ע"ב).
סו"ד מכל הנ"ל מצינו טעמים מספיקים ונכונים להנוהגים להדליק בפנים, ונזכה בקרוב להתגלות האור הגנוז בביאת גוא"צ בבי"א. והנני דוש"ת, יצחק יעקב ווייס.
- הודעות
- 3,442
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,885
- נקודות
- 695
שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן פד
ב"ה, ה' פ' ויצא תשמ"ז לפ"ק. כבוד ידידי האברך השלם בתו"י הה"ג ר' מיכאל דוב מענצער לאי"ט.
אחדשה"ט וש"ת באה"ר.
כבודו העירני דמ"ט דהיום אין זהירים להדליק נ"ח בפתח הבית כמבואר בש"ס שבת כ"א ע"ב ובשו"ע סי' תרע"א דדוקא בשעת הסכנה, איברא לשון הרמ"א שם ס"ז ומיהו בזה"ז שכולנו מדליקין מבפנים - והיינו אפילו שלא בשעת הסכנה, דבשעת הסכנה גם השו"ע יודה, והעיר מדברי האור - זרוע שכבר בימיו נתקשה מ"ט לא נזהרים בזה והביא גם ממה שנתעורר בזה הגה"ק בעל מנחת אלעזר בס' נמוקי או"ח ולא מצא מענה.
ובאמת בזמן הרמ"א שעדיין היו תקופות פעם של סכנה ופעם שבאו אל המנוחה אפשר להבין קצת שלא שינו דרכי ההלכה מפעם לפעם, אבל בזמן שיש שלום ע"ד הש"ס ר"ה י"ח ע"ב, ובעיירות שכולם יהודים וכן בהשיכונים שלהם, באמת צריך טעם למה הרוב עדיין מחזיק במנהג הרמ"א להדליק מבפנים, איברא שמדליקין בחלון כאשר אנו נוהגים אין עליהם תמיה כיון שהרוב דרים כהיום בעליה ובבתים רב קומות שא"א לכולם לקיים דין פתח - ויש היכר יותר בחלון, ואפי' כשהחלון למעלה מכ' כאשר בארתי זה בעניי בתשובת שבט הלוי.
אבל להדליק מבפנים ממש כלשון הפשוט של הרמ"א צריך ביאור באמת, ואולי י"ל למש"כ בתשובת הריב"ש סי' קי"א כ' וז"ל, המנהג הזה להדליק בבית הכנסת מנהג ותיקין הוא משום פרסומי ניסא כיון שאין אנחנו יכולים לקיים המצוה כתקנה כל אחד בביתו שהיא להניחה על פתח ביתו מבחוץ וכו' וכיון שעתה שיד האומות תקפה עלינו ואין אנו יכולים לקיים המצוה כתקנה, ומדליק כ"א בפתח בית מבפנים ואין כאן פרסומי ניסא כי אם לבני ביתו לבד לזה הנהיגו להדליק בביהכנ"ס לקיים פרסומי ניסא וכו', ועיין במה שבארתי בזה באורך בשבט הלוי ח"ד סי' ס"ה, ולעניננו יראה דישנם ב' פרסומי ניסא פרסומי ניסא לעצמו ולבני ביתו דנר איש וביתו דמתקיים בכל אופן, ודין שני פרסומי ניסא לרבים דמתקיים ע"י שמניח על פתח הבית ועל פתח החצר, וכיון שהיו זמנים שלא יכלו לקיים צד זה של המצוה נתקנו להדליק בבתי כנסיות לפרסם גם הנס ברבים כמש"כ הריב"ש כנ"ל, ותקנה זו קיימת שוב אין להרעיש על מה שלא מניחים בפתח הבית כיון דפרסום הנס ברבים עכ"פ מתקיים בחלקה הגדול ע"י ההדלקה בבתי כנסיות וכו', כנלענ"ד עכ"פ דרך למוד זכות.
מש"כ לעשות הפתילות מצמר גפן דוקא אני לא שמעתי בזה דבר, ומש"כ בענין זמן ההדלקה בזה"ז פשיטא דהמצוה להקדים כעין שורש תקנתם בתחלה.
והריני דוש"ת באהבה מצפה לרחמי ה'
ב"ה, ה' פ' ויצא תשמ"ז לפ"ק. כבוד ידידי האברך השלם בתו"י הה"ג ר' מיכאל דוב מענצער לאי"ט.
אחדשה"ט וש"ת באה"ר.
כבודו העירני דמ"ט דהיום אין זהירים להדליק נ"ח בפתח הבית כמבואר בש"ס שבת כ"א ע"ב ובשו"ע סי' תרע"א דדוקא בשעת הסכנה, איברא לשון הרמ"א שם ס"ז ומיהו בזה"ז שכולנו מדליקין מבפנים - והיינו אפילו שלא בשעת הסכנה, דבשעת הסכנה גם השו"ע יודה, והעיר מדברי האור - זרוע שכבר בימיו נתקשה מ"ט לא נזהרים בזה והביא גם ממה שנתעורר בזה הגה"ק בעל מנחת אלעזר בס' נמוקי או"ח ולא מצא מענה.
ובאמת בזמן הרמ"א שעדיין היו תקופות פעם של סכנה ופעם שבאו אל המנוחה אפשר להבין קצת שלא שינו דרכי ההלכה מפעם לפעם, אבל בזמן שיש שלום ע"ד הש"ס ר"ה י"ח ע"ב, ובעיירות שכולם יהודים וכן בהשיכונים שלהם, באמת צריך טעם למה הרוב עדיין מחזיק במנהג הרמ"א להדליק מבפנים, איברא שמדליקין בחלון כאשר אנו נוהגים אין עליהם תמיה כיון שהרוב דרים כהיום בעליה ובבתים רב קומות שא"א לכולם לקיים דין פתח - ויש היכר יותר בחלון, ואפי' כשהחלון למעלה מכ' כאשר בארתי זה בעניי בתשובת שבט הלוי.
אבל להדליק מבפנים ממש כלשון הפשוט של הרמ"א צריך ביאור באמת, ואולי י"ל למש"כ בתשובת הריב"ש סי' קי"א כ' וז"ל, המנהג הזה להדליק בבית הכנסת מנהג ותיקין הוא משום פרסומי ניסא כיון שאין אנחנו יכולים לקיים המצוה כתקנה כל אחד בביתו שהיא להניחה על פתח ביתו מבחוץ וכו' וכיון שעתה שיד האומות תקפה עלינו ואין אנו יכולים לקיים המצוה כתקנה, ומדליק כ"א בפתח בית מבפנים ואין כאן פרסומי ניסא כי אם לבני ביתו לבד לזה הנהיגו להדליק בביהכנ"ס לקיים פרסומי ניסא וכו', ועיין במה שבארתי בזה באורך בשבט הלוי ח"ד סי' ס"ה, ולעניננו יראה דישנם ב' פרסומי ניסא פרסומי ניסא לעצמו ולבני ביתו דנר איש וביתו דמתקיים בכל אופן, ודין שני פרסומי ניסא לרבים דמתקיים ע"י שמניח על פתח הבית ועל פתח החצר, וכיון שהיו זמנים שלא יכלו לקיים צד זה של המצוה נתקנו להדליק בבתי כנסיות לפרסם גם הנס ברבים כמש"כ הריב"ש כנ"ל, ותקנה זו קיימת שוב אין להרעיש על מה שלא מניחים בפתח הבית כיון דפרסום הנס ברבים עכ"פ מתקיים בחלקה הגדול ע"י ההדלקה בבתי כנסיות וכו', כנלענ"ד עכ"פ דרך למוד זכות.
מש"כ לעשות הפתילות מצמר גפן דוקא אני לא שמעתי בזה דבר, ומש"כ בענין זמן ההדלקה בזה"ז פשיטא דהמצוה להקדים כעין שורש תקנתם בתחלה.
והריני דוש"ת באהבה מצפה לרחמי ה'
- הודעות
- 3,442
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,885
- נקודות
- 695
פסקי תשובות אורח חיים סימן תרעא אות ג
ג. טעם שרבים נוהגים גם בזמננו להדליק נרות חנוכה בבית בפנים
סעי' ה', שו"ע: נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשוה"ר מבחוץ וכו' ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה מניחו על שלחנו ודיו. ולפי"ז בדורות האחרונים שת"ל אין חשש סכנה בהדלקת הנרות מבחוץ יש9 להדליק נרות חנוכה על פתח ביתו מבחוץ כעיקר התקנה או עכ"פ על10 חלון ביתו הפונה לרשוה"ר, אולם רבים וטובים וביניהם גדולי עולם נהגו גם בזמננו להדליק נרות חנוכה בבית בפנים בדלת נגד המזוזה, ומצינו11 הרבה טעמים נכונים ומספיקים להצדיק מנהג זה אף שבימינו אין כלל חשש סכנה להדליק בחוץ.
אולם אף לנוהגים להדליק בבית בפנים נגד המזוזה, נכון12 אם אפשר, להניח הנרות במקום13 שיש אפשרות לראותו לעוברים ושבים דרך חלונות הבית או דלת מרפסת שאפשר לראות דרכה.
פסקי תשובות הערות סימן תרעא הערות
9. שו"ת אז נדברו ח"י סי' כ"ו שמדחה דברי הפוסקים דלהלן.
10. שו"ת אג"מ ח"ד סי' קכ"ה דכן נוהגין בחו"ל להדליק על החלון הפונה לרשוה"ר, וע"ע להלן אות ה', (ובקובץ מבקשי תורה שהמדליקים בחלון יניחו המנורה בצד ימין של החלון שהוא חשוב יותר).
11. כ"כ בשו"ת מנח"י ח"ו סי' ס"ו ומביא דברי העיטור שבהדיא משמע בדבריו שהניחו המנהג להדליק בפנים אף שבטלה הסכנה (לשון העיטור בי' הדברות הל' חנוכה "ובשעת הסכנה מניחו על שלחנו ודיו, ואחר שנהגו על הסכנה נהגו"), ובשם אור זרוע הל' חנוכה אות שכ"ג "האידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין מדליקין בחצירות" מוכח שגם בזמנו היה המנהג כן, ועיי"ש במנח"י שהטעם עפ"י נגלה אפ"ל כי 'מפני הסכנה' לאו דווקא אלא ה"ה מפני רוחות וקור וכמ"ש בערוה"ש סעי' כ"ד (וכ"ה בהדיא בריטב"א הנדמ"ח עמ"ס שבת כ"א ע"ב), ובדרכי משה סק"ט מביא מרבינו ירוחם "ויש נוהגים להדליקה בפנים משום דשכיחי גנבים", ובשו"ת אמרי נועם ח"ב סי' כ"ב מביא ממגילת תענית "ואם מתירא מפני הלצים מניחה על פתח ביתו מבפנים ובשעת הסכנה מניחו על שלחנו" וכו', משמע שיש טעם משום 'לצים' חוץ מענין הסכנה, ומוסבר עפ"י דברי הבני יששכר מאמר ב' אות מ"ו ומאמר ג' אות ל"ט בשם ס' עוללות אפרים "בדורות הראשונים שהיתה התורה חביבה עליהם, ובשעה שהתורה חביבה - פזר, היו מניחים נ"ח הרומז לאור תורה מבחוץ ע"ד יפוצו מעינותיך חוצה, אבל הדורות הללו שנתמעטה תורה ולומדיה וחכמי הדור אין להם כח להשיב איש מדרכו הרעה וכו' והמשכילים בעת ההיא ימשכו ידיהם מלהאיר בתורתם בראש כל חוצות ומניחו בביתו ודיו להשיב מעוון אנשי ביתו לבד", וע"ע להצדיק מנהג זה בליקוטי מהרי"ח ["ראיתי לגאונים וקדושים שאף שהיה להם חלון לרשוה"ר מ"מ הדליקו בטפח הסמוך לפתח"], נימוקי או"ח סי' זה (ועיי"ש שכותב שלזקינו בעל בני יששכר זי"ע היה מוכן עששית מזכוכית שאם יבוא משיח צדקנו בב"א יהיה לו מוכן תיכף להדליק בחוץ), מקראי קודש סי' ט"ז, שו"ת דבר יהושע להגרי"מ אהרנברג זצ"ל ח"א סי' מ', מועדים וזמנים ח"ב סי' ק"מ, ועוד יש להוסיף ראיה מתקיעת שופר שבתחילה היו תוקעים בתחילת היום ומחמת הגזירה קבעוהו לאחר שחרית ושוב לא נשתנה מנהג זה אף דליכא סכנה משום דחיישינן שמא יחזור הדבר לקלקולו (גמ' ר"ה ל"ב ע"ב ותוס' שם, הובא במ"ב סי' תקפ"ח סק"ב).
12. בבני יששכר מאמר ד' אות ס"ה בשם מוהר"פ מקאריץ זי"ע לפתוח החלונות בחנוכה ומוסיף "וגם עפ"י הדין אין לסתום החלונות בשעת ההדלקה כיון שעפ"י הדין הוא להדליק בחוץ משום פרסומי ניסא, ובטלו זה עבור הסכנה, ומדליקים בפנים, עכ"פ מה דאפשר למיעבד לפרסומי ניסא עבדינן", וכן היה מורה אא"ז זצ"ל שכן יש לנהוג כשיש אפשרות להדליק בבית בפנים נגד המזוזה בפתח הפונה למרפסת שיראוהו עוברים ושבים.
13. אבל אין להניחו, מטעם זה, בחלון הפונה לרשוה"ר, כי הענין הוא להדליק נ"ח בדווקא בפתח נגד מזוזה, וכן הוא בליקוטי מהרי"ח שראה לגאונים וצדיקים שאף שדרו בעליה לעולם הדליקו בפתח ולא בחלון, ובסידור רבי אשר בשם האר"י ז"ל שעפ"י הכוונות לעולם יש להדליק בפתח נגד המזוזה. ומי שאין לו דלת בתוך הבית במקום שרואים הנרות ברחוב יעדיף להדליק בדלת של חדר האוכל כי למדליקים בפנים מקום אכילה עיקר, אבל אם מנהג בני הבית מיד בגמר האכילה ללכת לחדר אחר ושם ישיבתם ועיסוקם במשך שעות הערב מצוה יותר להדליק שם דיש יותר פירסום לבני הבית - שו"ת מנח"י ח"ז סי' מ"ה, וע"ע מועו"ז ח"ח בהוספות לח"ו סי' פ"ח. ודע, כי חלון זכוכית שאינו שקוף ורואים הנרות אך לא בבירור אלא כעין אבוקה, הוי שפיר פרסומי ניסא כי כל בר דעת מבין ויודע שכך נראים אור הנרות בחלון שאינו שקוף - קובץ מבקשי תורה בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א.
ג. טעם שרבים נוהגים גם בזמננו להדליק נרות חנוכה בבית בפנים
סעי' ה', שו"ע: נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשוה"ר מבחוץ וכו' ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה מניחו על שלחנו ודיו. ולפי"ז בדורות האחרונים שת"ל אין חשש סכנה בהדלקת הנרות מבחוץ יש9 להדליק נרות חנוכה על פתח ביתו מבחוץ כעיקר התקנה או עכ"פ על10 חלון ביתו הפונה לרשוה"ר, אולם רבים וטובים וביניהם גדולי עולם נהגו גם בזמננו להדליק נרות חנוכה בבית בפנים בדלת נגד המזוזה, ומצינו11 הרבה טעמים נכונים ומספיקים להצדיק מנהג זה אף שבימינו אין כלל חשש סכנה להדליק בחוץ.
אולם אף לנוהגים להדליק בבית בפנים נגד המזוזה, נכון12 אם אפשר, להניח הנרות במקום13 שיש אפשרות לראותו לעוברים ושבים דרך חלונות הבית או דלת מרפסת שאפשר לראות דרכה.
פסקי תשובות הערות סימן תרעא הערות
9. שו"ת אז נדברו ח"י סי' כ"ו שמדחה דברי הפוסקים דלהלן.
10. שו"ת אג"מ ח"ד סי' קכ"ה דכן נוהגין בחו"ל להדליק על החלון הפונה לרשוה"ר, וע"ע להלן אות ה', (ובקובץ מבקשי תורה שהמדליקים בחלון יניחו המנורה בצד ימין של החלון שהוא חשוב יותר).
11. כ"כ בשו"ת מנח"י ח"ו סי' ס"ו ומביא דברי העיטור שבהדיא משמע בדבריו שהניחו המנהג להדליק בפנים אף שבטלה הסכנה (לשון העיטור בי' הדברות הל' חנוכה "ובשעת הסכנה מניחו על שלחנו ודיו, ואחר שנהגו על הסכנה נהגו"), ובשם אור זרוע הל' חנוכה אות שכ"ג "האידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין מדליקין בחצירות" מוכח שגם בזמנו היה המנהג כן, ועיי"ש במנח"י שהטעם עפ"י נגלה אפ"ל כי 'מפני הסכנה' לאו דווקא אלא ה"ה מפני רוחות וקור וכמ"ש בערוה"ש סעי' כ"ד (וכ"ה בהדיא בריטב"א הנדמ"ח עמ"ס שבת כ"א ע"ב), ובדרכי משה סק"ט מביא מרבינו ירוחם "ויש נוהגים להדליקה בפנים משום דשכיחי גנבים", ובשו"ת אמרי נועם ח"ב סי' כ"ב מביא ממגילת תענית "ואם מתירא מפני הלצים מניחה על פתח ביתו מבפנים ובשעת הסכנה מניחו על שלחנו" וכו', משמע שיש טעם משום 'לצים' חוץ מענין הסכנה, ומוסבר עפ"י דברי הבני יששכר מאמר ב' אות מ"ו ומאמר ג' אות ל"ט בשם ס' עוללות אפרים "בדורות הראשונים שהיתה התורה חביבה עליהם, ובשעה שהתורה חביבה - פזר, היו מניחים נ"ח הרומז לאור תורה מבחוץ ע"ד יפוצו מעינותיך חוצה, אבל הדורות הללו שנתמעטה תורה ולומדיה וחכמי הדור אין להם כח להשיב איש מדרכו הרעה וכו' והמשכילים בעת ההיא ימשכו ידיהם מלהאיר בתורתם בראש כל חוצות ומניחו בביתו ודיו להשיב מעוון אנשי ביתו לבד", וע"ע להצדיק מנהג זה בליקוטי מהרי"ח ["ראיתי לגאונים וקדושים שאף שהיה להם חלון לרשוה"ר מ"מ הדליקו בטפח הסמוך לפתח"], נימוקי או"ח סי' זה (ועיי"ש שכותב שלזקינו בעל בני יששכר זי"ע היה מוכן עששית מזכוכית שאם יבוא משיח צדקנו בב"א יהיה לו מוכן תיכף להדליק בחוץ), מקראי קודש סי' ט"ז, שו"ת דבר יהושע להגרי"מ אהרנברג זצ"ל ח"א סי' מ', מועדים וזמנים ח"ב סי' ק"מ, ועוד יש להוסיף ראיה מתקיעת שופר שבתחילה היו תוקעים בתחילת היום ומחמת הגזירה קבעוהו לאחר שחרית ושוב לא נשתנה מנהג זה אף דליכא סכנה משום דחיישינן שמא יחזור הדבר לקלקולו (גמ' ר"ה ל"ב ע"ב ותוס' שם, הובא במ"ב סי' תקפ"ח סק"ב).
12. בבני יששכר מאמר ד' אות ס"ה בשם מוהר"פ מקאריץ זי"ע לפתוח החלונות בחנוכה ומוסיף "וגם עפ"י הדין אין לסתום החלונות בשעת ההדלקה כיון שעפ"י הדין הוא להדליק בחוץ משום פרסומי ניסא, ובטלו זה עבור הסכנה, ומדליקים בפנים, עכ"פ מה דאפשר למיעבד לפרסומי ניסא עבדינן", וכן היה מורה אא"ז זצ"ל שכן יש לנהוג כשיש אפשרות להדליק בבית בפנים נגד המזוזה בפתח הפונה למרפסת שיראוהו עוברים ושבים.
13. אבל אין להניחו, מטעם זה, בחלון הפונה לרשוה"ר, כי הענין הוא להדליק נ"ח בדווקא בפתח נגד מזוזה, וכן הוא בליקוטי מהרי"ח שראה לגאונים וצדיקים שאף שדרו בעליה לעולם הדליקו בפתח ולא בחלון, ובסידור רבי אשר בשם האר"י ז"ל שעפ"י הכוונות לעולם יש להדליק בפתח נגד המזוזה. ומי שאין לו דלת בתוך הבית במקום שרואים הנרות ברחוב יעדיף להדליק בדלת של חדר האוכל כי למדליקים בפנים מקום אכילה עיקר, אבל אם מנהג בני הבית מיד בגמר האכילה ללכת לחדר אחר ושם ישיבתם ועיסוקם במשך שעות הערב מצוה יותר להדליק שם דיש יותר פירסום לבני הבית - שו"ת מנח"י ח"ז סי' מ"ה, וע"ע מועו"ז ח"ח בהוספות לח"ו סי' פ"ח. ודע, כי חלון זכוכית שאינו שקוף ורואים הנרות אך לא בבירור אלא כעין אבוקה, הוי שפיר פרסומי ניסא כי כל בר דעת מבין ויודע שכך נראים אור הנרות בחלון שאינו שקוף - קובץ מבקשי תורה בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א.
מתוך מנחת אשר:
ובשאלה זו נחלקו שני גדולי הדור, בשו"ת דבר יהושע להגאון רבי יהושע מנחם אהרנברג (ח"א סימן מ') האריך ליישב מנהג החסידים שמדליקים בתוך הבית אף בזמן הזה דליגא סכנה, ולא נתקררה דעתו עד שפסק דצריך להדליק דוקא בפנים והמדליק על פתח הבית מבחוץ לא יצא חובתו, ויצא לחדש שחכמים עקרו וביטלו את התקנה הראשונה שידליקו מבחוץ ותחתיה תיקנו להדליק דוקא בתוך ביתו.
ובקובץ תשובות להגרי"ש אלישיב (ח"א סימן ס"ז) מצינו תשובה שכתב להגרי"מ ארנברג ובו הוא תמה על מסקנא זו, עי"ש. ובדבר יהושע (ח"ב סימן ק"א – ק"ג) עמד על דעתו והאריך ליישב את ההשגות על דבריו. וידועה שיטת הגרי"ש דהמדליק בזמן הזה בפנים לא יצא ידי חובתו.
ולענ"ד שניהם הדגישו את הסאה, זה במעט וזה בהרבה, ולענ"ד אף שודאי מצוה להדליק על פתח ביתו מבחוץ, אף המדליק בפנים יצא ידי חובתו, והבאתי לזה מקורות הרבה מן הראשונים כמבואר שם.
ובשאלה זו נחלקו שני גדולי הדור, בשו"ת דבר יהושע להגאון רבי יהושע מנחם אהרנברג (ח"א סימן מ') האריך ליישב מנהג החסידים שמדליקים בתוך הבית אף בזמן הזה דליגא סכנה, ולא נתקררה דעתו עד שפסק דצריך להדליק דוקא בפנים והמדליק על פתח הבית מבחוץ לא יצא חובתו, ויצא לחדש שחכמים עקרו וביטלו את התקנה הראשונה שידליקו מבחוץ ותחתיה תיקנו להדליק דוקא בתוך ביתו.
ובקובץ תשובות להגרי"ש אלישיב (ח"א סימן ס"ז) מצינו תשובה שכתב להגרי"מ ארנברג ובו הוא תמה על מסקנא זו, עי"ש. ובדבר יהושע (ח"ב סימן ק"א – ק"ג) עמד על דעתו והאריך ליישב את ההשגות על דבריו. וידועה שיטת הגרי"ש דהמדליק בזמן הזה בפנים לא יצא ידי חובתו.
ולענ"ד שניהם הדגישו את הסאה, זה במעט וזה בהרבה, ולענ"ד אף שודאי מצוה להדליק על פתח ביתו מבחוץ, אף המדליק בפנים יצא ידי חובתו, והבאתי לזה מקורות הרבה מן הראשונים כמבואר שם.
- הודעות
- 155
- תודות
- 410
- נקודות
- 56
בשו"ע לא פסק כמוהואתה בחברה טובה.
גם האור זרוע לא ידע הטעם:
האו"ז שאל על הלכתחילה, אבל אם זה ברכה לבטלה הוא לא דיבר וזה לא פשוט:
יש סתירות בדין זה. בגמרא (שבת כב:) נאמר 'הדליקה בפנים והוציאה לא עשה ולא כלום'. וכן פסק השו"ע (סי' תרעה סעי' א). ותלוי בדברי הב"ח והמג"א (שם) ושו"ת רעק"א (תניינא סי' קכה). אולם בספר העיטור (הלכות חנוכה) כתב שכיון שבשעת הסכנה נהגו להניחה בפנים, יוצא בזה ידי חובתו גם בזמנינו, עיי"ש. ועי' ריטב"א (שבת כא: ד"ה דאי לא אדליק מדליק) וז"ל: 'דאי לא אדליק מדליק בחוץ עד ההיא שעתא, אבל בתר הכין אינו מדליק אלא בפנים, דלדידהו נמי ודאי משום דלא מצי למעבד היכירא לרשות הרבים לא נפטר מלעשות היכירא לו ולבני ביתו, דהא לקמן אמרינן דבשעת הסכנה מדליקה על שולחנו ודיו'. עכ"ל. ועי' רשב"א (שם ד"ה אמר ר' ירמיה) לגבי נר ביתו ונרות חנוכה. וראה גליון אזמרה לשמך (גליון 117).
[מקור: https://sheilot.com/il/answers/jewi...-order-of-lighting-hanukkah-candles/view/174/ ]
ועיין מה שכתב על כל זה באריכות הג"ר אשר וייס שליט"א:
מקום הדלקת נר חנוכה בזמן הזה
- הודעות
- 572
- תודות
- 1,505
- נקודות
- 142
התייחסתי למה שהאו"ז אומר שהוא לא יודע למה אין מדליקין בחצירות, לא לאיפה צריך בפועל להדליק.
וע"ז כתבתי שמה שכתבת בהודעתך הראשונה באשכול שאתה
אתה בחברה טובה כי גם האור זרוע לא ידע למה מדליקין בתוך הבית.
[וגם בשו"ע לא כתוב שהאור זרוע כן ידע הטעם].
הלכה פסוקה היא, שבשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו.
אך פסק הגר"י בויאר זצ"ל, שדין זה הוא תקנה מיוחדת לשעת הסכנה כפי שמצאנו בכ"מ, אבל עיקר התקנה הייתה פירסומא ניסא לבני רה"ר, ומקום הדלקה הוא רק בפתח ביתו או במקום הפונה לרה"ר.
ולפי"ז:
א. אותם המדליקים על שולחנם אף שלא בשעת הסכנה לא יצאו אפי' בדיעבד, וברכתם ברכה לבטלה.
ב. אותם הגרים למעלה מכ', אין רפואה למכתם אחר שאין בהדלקתם פרסום לבני רה"ר.
(אמנם אם יש לו 'רבים' בקומה, חשיב פרסום הנס להם שאי"צ גדרי רה"ר).
ושו"ר שכ"פ הגרי"ז.
אך פסק הגר"י בויאר זצ"ל, שדין זה הוא תקנה מיוחדת לשעת הסכנה כפי שמצאנו בכ"מ, אבל עיקר התקנה הייתה פירסומא ניסא לבני רה"ר, ומקום הדלקה הוא רק בפתח ביתו או במקום הפונה לרה"ר.
ולפי"ז:
א. אותם המדליקים על שולחנם אף שלא בשעת הסכנה לא יצאו אפי' בדיעבד, וברכתם ברכה לבטלה.
ב. אותם הגרים למעלה מכ', אין רפואה למכתם אחר שאין בהדלקתם פרסום לבני רה"ר.
(אמנם אם יש לו 'רבים' בקומה, חשיב פרסום הנס להם שאי"צ גדרי רה"ר).
ושו"ר שכ"פ הגרי"ז.
- הודעות
- 2,418
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,454
- נקודות
- 525
כמה הם רבים, שנים?
ומה הדין בנשים וקטנים?
חכמת מנוח די בג', הגרי"ב אמר שבעי' עשרה ונסתפק עם הוא המדליק בכלל,
כמדומה שלא מהני.
- הודעות
- 2,418
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,454
- נקודות
- 525
מה מקורו? סברא?
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבקש
- אבריימי
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- אי"ש צעיר
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי13
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אליהו נחמן
- אלעזרי
- אם היו
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- אפרים זינגר
- ארז בלבנון
- אריק
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברנש
- גבעוניסט
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גמח
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דורש
- דיסקיט
- האיש השרוי בשמחה
- הבאר
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- הולפסונער
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הישיביש
- הכהן
- הכרמי
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- הפורט התשיעי
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- הרב שלמה מבית שמש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- וישמחו בי חברי
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חדושא
- חוקר תורני
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי ח
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יוסף ברנדויין
- יוסף גליקמן
- יוסף חיים פנחס
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- יש לחקור
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כותב
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- מאירלה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נעם
- נפקא מינא
- נפשי חמדה
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עבדא דקב"ה
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- עץ החיים
- פותח שערים
- פפא
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קהלת בניהו
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רב פאל
- רבי דוד
- רימון
- רכזניק
- רפאל ממודיעין
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שעיה מעשרות
- שקדן וחוקר
- תולדות
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
עשי"ת, יום כיפורים
איך מועיל תשובה, הלא כשאדם חוטא הרי הוא כאומר אחטא ואשוב?