אברך מישיבת מיר

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,603
פוסט השבוע
1
תודות
12,516
נקודות
560
תוכן מומלץ
1
איתא בגמ' במגילה (י"ג ע"ב) ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא, ופריך וכי אחי אביה הוא, והלא בן אחות אביה הוא, אלא אמר לה מינסבא לי, אמרה ליה אין, מיהו אבא רמאה הוא, ולא יכלת ליה, אמר לה אחיו אנא ברמאות, ע"כ.

וצריך להבין איך הותר לרחל לבזות את אביה לומר שהוא רמאי, ואפילו אם יש צורך בזה, האם הותר לרחל לבזות את אביה?
 
איתא בגמ' במגילה (י"ג ע"ב) ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא, ופריך וכי אחי אביה הוא, והלא בן אחות אביה הוא, אלא אמר לה מינסבא לי, אמרה ליה אין, מיהו אבא רמאה הוא, ולא יכלת ליה, אמר לה אחיו אנא ברמאות, ע"כ.

וצריך להבין איך הותר לרחל לבזות את אביה לומר שהוא רמאי, ואפילו אם יש צורך בזה, האם הותר לרחל לבזות את אביה?
לשיטת התוס' ביבמות כב. בד"ה כשעשה וכו', ולריטב"א בספ"ב דמכות (יב.), ולרש"י בסנהדרין שם, ועוד דס"ל דמותר לבזות אב רשע
 
איתא בגמ' במגילה (י"ג ע"ב) ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא, ופריך וכי אחי אביה הוא, והלא בן אחות אביה הוא, אלא אמר לה מינסבא לי, אמרה ליה אין, מיהו אבא רמאה הוא, ולא יכלת ליה, אמר לה אחיו אנא ברמאות, ע"כ.

וצריך להבין איך הותר לרחל לבזות את אביה לומר שהוא רמאי, ואפילו אם יש צורך בזה, האם הותר לרחל לבזות את אביה?
עיין תורה תמימה מה שכתב בזה
 
איתא בגמ' במגילה (י"ג ע"ב) ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא, ופריך וכי אחי אביה הוא, והלא בן אחות אביה הוא, אלא אמר לה מינסבא לי, אמרה ליה אין, מיהו אבא רמאה הוא, ולא יכלת ליה, אמר לה אחיו אנא ברמאות, ע"כ.
אי משום הא לא איריא, כיון שיתכן שיעקב יסרב לשידוך זה משום כך, עי' בח"ח (ציור ז).
וכמו כן, יתכן שכל בני עירו ידעו מכך (כמו שידעו בחתונת יעקב שלבן רימהו והכניס את לאה, כמבואר במדרש), והוא בגדר לשה"ר באפי תלתא.

אכן קשה מהפס' (לא טו) "הלא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו, ויאכל גם אכול את כספנו".
 
כוונתי לגוי, עי' בסוגיא ביבמות צז:, ומפורש ברש"י (בראשית כ יב).
מקופיא בסוגיא ביבמות הנושא הוא לאחר שהתגיירו, ומצד שכקטן שנולד דמי. אבל לא בדקתי בעיון [ואני מסתמך גם על הזכרון].
מרש"י שם צ"ע.
נ.ב. על דרך צחות אפש"ל שהרי רבקה אמרה ליעקב שיקח מבנות לבן אחיה, וא"כ על כרחך שרחל ולאה מתייחסות ללבן והוא אביהן...
 
לכאורה אין בזה בזוי כשמדברים על דבר שכולם יודעים, ואין מתבזה בזה.
אתה צודק אבל לא מטעמך.
מבואר בגמרא ובראשונים שהאיסור לבזות אב הוא דוקא אם האב 'עושה מעשה עמך' ואינו רשע,
כך שלבן הרשע ודאי שאין איסור לבזותו.
ויתרה מזאת כתבו תוס' ועוד ראשונים שם, שגם אם האב עשה תשובה והוא בגדר עושה מעשה עמך, אין איסור לבזותו בדבר שהוא עצמו לא מקפיד על בזיונו, ולכן אם האב הלוה בריבית, גם אם עשה תשובה, אם לא החזיר את הריבית, אע"פ שאין לו חיוב להחזיר, אין הבנים חייבים להשיב מפני כבודו כי בדבר שהוא עצמו לא חס על בזיונו גם הם אינם מחויבים.
וא"כ כשאדם עושה דבר בפרהסיא, אין חייבים לשמור על בזיונו בזה הן מצד היותו רשע, וגם אם אין זה דבר רשע מותר כי זה מפורסם והוא לא חס על כבודו.
 

האם מותר לבזות את אביו על מנת שלא ינזק ממנו אחר?
אם צריך להפריש אביו מאיסור מסתבר שמותר גם לבזותו.
והא דאמרינן בקידושין לב. הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה אל יאמר לו אבא עברת על דברי תורה אלא אומר לו אבא כך כתוב בתורה כך כתוב בתורה צעורי קא מצער ליה אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך. היינו שלכתחילה צריך לומר באופן שלא יצערנו, אבל אם זה הברירה היחידה מותר.
 

אם צריך להפריש אביו מאיסור מסתבר שמותר גם לבזותו.
והא דאמרינן בקידושין לב. הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה אל יאמר לו אבא עברת על דברי תורה אלא אומר לו אבא כך כתוב בתורה כך כתוב בתורה צעורי קא מצער ליה אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך. היינו שלכתחילה צריך לומר באופן שלא יצערנו, אבל אם זה הברירה היחידה מותר.
אבל כאן אין מפרישו מאיסור, אלא רק מדריך את יעקב איך לנהוג בו ולהתרחק ממנו.
 

אבל כאן אין מפרישו מאיסור, אלא רק מדריך את יעקב איך לנהוג בו ולהתרחק ממנו.
קודם כל זה גם אופן של לאפרושי מאיסורא, לדאוג שלא יקרה נזק על ידו.
אבל רק נתתי דוגמא, מסתבר שכיון שלבן עצמו מצווה שלא לרמות ליכא בזה דיני כיבוד אב למנוע את רמאותו.
 
כמדומה שנחלקו הראשונים בזה אם מותר גם לבזותו בכה"ג.
אשמח מאוד אם יש לך מקורות בענין.
ממה שאני יודע שבמצוות כיבוד אב נחלקו הראשונים האם יש בכה"ג [לדעת רוב הראשונים יש מצוות כיבוד גם באב רשע, וכמו שמוכח מהגמרא שלא יאמר לו עברת על דברי תורה, וכן מעוד גמרות, אבל היראים ואולי עוד ראשונים כתבו שאין מצווה].
משא"כ איסור ביזוי שהוא איסור נפרד והוא בכלל ארור מקלה אביו ואמו, הוא לא נאמר באב רשע.
 
אשמח מאוד אם יש לך מקורות בענין.
ממה שאני יודע שבמצוות כיבוד אב נחלקו הראשונים האם יש בכה"ג [לדעת רוב הראשונים יש מצוות כיבוד גם באב רשע, וכמו שמוכח מהגמרא שלא יאמר לו עברת על דברי תורה, וכן מעוד גמרות, אבל היראים ואולי עוד ראשונים כתבו שאין מצווה].
משא"כ איסור ביזוי שהוא איסור נפרד והוא בכלל ארור מקלה אביו ואמו, הוא לא נאמר באב רשע.
לכאורה הסברא היא להיפך.
אני יבדוק בעז"ה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓