חנוכה עבודת היום בזאת חנוכה - ליטאית (7 צופים)

[נראה לפשוט]

אחד הימים הרציניים שהליטאים לא מוצאים את עצמם, זה יום זאת חנוכה,
הדבר נזכר בזוה"ק ובכתבי האר"י וכו' [כך זכור לי, לא מתחייב,]
ומאידך מה עבודת היום???
בר"ה ויוה"כ לא מצינו מי שמשקיע מידי הרבה בתוה"ק,
אבל בהו"ר כן,
ובחנוכה יש ויש,
אז מה בזאת חנוכה???
מה היה אומר ר' משה שפירא על זאת חנוכה?
וכל כיו"ב בזה, בעה"י ידון באשכול שלפניכם.

 

[תיבת גמא]

אחד הימים הרציניים שהליטאים לא מוצאים את עצמם, זה יום זאת חנוכה,
הדבר נזכר בזוה"ק ובכתבי האר"י וכו' [כך זכור לי, לא מתחייב,]
ומאידך מה עבודת היום???
בר"ה ויוה"כ לא מצינו מי שמשקיע מידי הרבה בתוה"ק,
אבל בהו"ר כן,
ובחנוכה יש ויש,
אז מה בזאת חנוכה???
מה היה אומר ר' משה שפירא על זאת חנוכה?
וכל כיו"ב בזה, בעה"י ידון באשכול שלפניכם.

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות כמו סיום מסכת. הוא סיום ושלימות לימי החנוכה, או תאמר נס מושלם

 

[היא אוצרו]

הדבר נזכר בזוה"ק ובכתבי האר"י וכו' [כך זכור לי, לא מתחייב,]

לחץ כדי לכווץ...

זה אינו, אל תתאמץ.
כשהמקור לדבר הוא מאוד מאוחר, גם העבודה שלו מוגבלת מאוד...

 

[התורה]

עצם היום וקריאתו כ'זאת חנוכה' קיים כבר בדבר רבותינו, כדוגמת הדרכי משה (או"ח תרפ"ד):
"בשבת שנייה שהיא זאת חנוכה וכו'".
והיינו על שם הקריאה באותו היום.

 

[התורה]

בפשטות כמו סיום מסכת. הוא סיום ושלימות לימי החנוכה, או תאמר נס מושלם​

לחץ כדי לכווץ...

יש נוהגים ביום זה להרבות קצת בסעודה ובשירות ותשבחות, ומקורו על פי דברי המדרש (שה"ש א ט) "שעושין סעודה לגמרה של תורה" (עיין רמ"א סי' תרס"ט ומשנה ברורה סק"ו), והוא הדין לגמרה של מצוה.​

 

[התורה]

ובעיקר סגולת היום:
ה'בני יששכר' (כסלו מאמר ב') כותב: "בחנוכה יש מקום לעורר פקודת עקרים ועקרות כעין ראש השנה, הנה לדעתי עיקר העניין עיקר הסגולה ביום האחרון הנקרא בפי כל 'זאת חנוכה'".
כמו כן יום זה הוא עת רצון לקבלת תפילותינו לפרנסה בכבוד. וכ"ה לבעל 'אמרי נועם' מדזיקוב (חנוכה ח"א): "ידוע מה שהצדיקים אומרים אשר עת מוכשר להמשיך פרנסה טובה לישראל הוא 'זאת חנוכה', וכמו כן בשמיני עצרת שהוא שמיני של חג, מברכים הגשם הרומז על גשמיות ופרנסה, כי 'זאת חנוכה' (שהוא גם יום שמיני) הוא במלכות".​

 

[חיים ארוכים]

ובעיקר סגולת היום:
ה'בני יששכר' (כסלו מאמר ב') כותב: "בחנוכה יש מקום לעורר פקודת עקרים ועקרות כעין ראש השנה, הנה לדעתי עיקר העניין עיקר הסגולה ביום האחרון הנקרא בפי כל 'זאת חנוכה'".
כמו כן יום זה הוא עת רצון לקבלת תפילותינו לפרנסה בכבוד. וכ"ה לבעל 'אמרי נועם' מדזיקוב (חנוכה ח"א): "ידוע מה שהצדיקים אומרים אשר עת מוכשר להמשיך פרנסה טובה לישראל הוא 'זאת חנוכה', וכמו כן בשמיני עצרת שהוא שמיני של חג, מברכים הגשם הרומז על גשמיות ופרנסה, כי 'זאת חנוכה' (שהוא גם יום שמיני) הוא במלכות".​

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שהבני יששכר היה הראשון שהפליג במעלת יום זה

 

[חיים ארוכים]

אומרים בשם ר' חיים שמואלביץ (בבדיחותא): שיום זה נקרא זאת חנוכה, זאת לאפוקי שאר ימים משום שביום זה כבר אין ביטול תורה של ההדלקה.

 

[אוֹצֶר המפתחות]

מאי חנוכה? - דתנו רבנן

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

מקור לגמר חתימה בזאת חנוכה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

טעמים ומנהגים ביום וסעודת 'זאת חנוכה'

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[הרב מרודוש]

אצל החסידים תמיד ההתחלה והסוף זה עת רצון
ובתור ליטאי אני חושב
שכל דבר שנפגשים איתו הרבה זמן לא מתרגשים כל הזמן אלא בהתחלה ובסוף...

 

[תיבת גמא]

יש נוהגים ביום זה להרבות קצת בסעודה ובשירות ותשבחות, ומקורו על פי דברי המדרש (שה"ש א ט) "שעושין סעודה לגמרה של תורה" (עיין רמ"א סי' תרס"ט ומשנה ברורה סק"ו), והוא הדין לגמרה של מצוה.​

לחץ כדי לכווץ...

אגב, אם להשוות לחנוכת המשכן, אז לא היה משהו מיוחד היום האחרון לנשיאים

 

[מנורה בדרום]

הדבר נזכר בזוה"ק ובכתבי האר"י וכו'

לחץ כדי לכווץ...

האר"י הק' אומר [לא ראיתי בפנים] שכל יום בחנוכה הוא כנגד שבח אחר שאומרים בברכת יוצר אור שאומרים "פועל גבורות, עושה חדשות, בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות, בורא רפואות, אדון הנפלאות". והיינו שהיום השמיני שהוא כנגד "אדון הנפלאות" הוא יום שמסוגל לנפלאות גדולות.

 

[בן תורה]

עיין

'זאת חנוכה' - במשנת הגר"א!!!

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[התורה]

אגב, אם להשוות לחנוכת המשכן, אז לא היה משהו מיוחד היום האחרון לנשיאים

לחץ כדי לכווץ...

מי יימר אולי ככל מצוה שעושים סעודה לגומרה.

 

[דרך המלך]

מי יימר אולי ככל מצוה שעושים סעודה לגומרה.

לחץ כדי לכווץ...

איזה מצווה? הדלקת נרות חנוכה?
הרי המושג "זאת חנוכה" הוא ללא קשר להדלקת הנרות,
רק מצד חניכת בית המקדש בזמן נס חנוכה. ובזה אין לנו מצווה היום.

 

[בצלצלי שמע]

אחד הימים הרציניים שהליטאים לא מוצאים את עצמם, זה יום זאת חנוכה,

לחץ כדי לכווץ...

 

[התורה]

איזה מצווה? הדלקת נרות חנוכה?
הרי המושג "זאת חנוכה" הוא ללא קשר להדלקת הנרות,
רק מצד חניכת בית המקדש בזמן נס חנוכה. ובזה אין לנו מצווה היום.

לחץ כדי לכווץ...

א' מן הדרכים:

יש נוהגים ביום זה להרבות קצת בסעודה ובשירות ותשבחות, ומקורו על פי דברי המדרש (שה"ש א ט) "שעושין סעודה לגמרה של תורה" (עיין רמ"א סי' תרס"ט ומשנה ברורה סק"ו), והוא הדין לגמרה של מצוה.​

לחץ כדי לכווץ...