הפתרון:
שו"ע או"ח ר"ה א':
וכן כל פרות וקטניות שטובים חיים ומבושלים, מברך עליהם לאחר בשולם כברכתם הראויה להם קודם שיבשל
בה"ל שם:
שטובים חיים ומבושלים - כתב הח"א דוקא אם דרך בני אותו מקום לאכלן כך חיין אבל אם אין דרך בני אותו מקום לאכול כך חיין אע"פ שהן טובים לאכול אף שלא ע"י הדחק יברך שהכל דאינו חשוב לקרותו פרי.
וכ' בדרשו (3) בשם הגרשז"א זצ"ל שמי שבא ממקום שדרך לאכלם חיים (ולכן מברכים עליהם את ברכתם הראויה) למקום שאין דרכם בכך (ולכן מברכים שהכל), ודעתו לחזור למקומו, מברך את ברכתם הראויה.
נמצא לפי"ז בפירות וקטניות כנ"ל, שאם במקום שאין דרך לאכלם חיים יושב אדם מבני המקום ביחד עם אורח שבא ממקום שדרך לאכלם חיים (ודעתו לחזור למקומו) בן המקום מברך 'שהכל' והאורח מברך את ברכתם הראויה (העץ או אדמה)!
וכה"ג יש ציור נוסף בדברים שטובים מבושלים יותר מחיים במקום שדרך לאכלם חיים ע"ש בשו"ע בהמשך הסעיף ובמשנ"ב (ג') ושעה"צ (ג').