• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
הודעה חבר 16 נבחר כפתרון הטוב ביותר.

עוד אפשר אליבא דר"י [הובא בטור רי] דסבי"ל ברכת נפשות אינה צריכה שיעור, ולכן טוען שאם אכל ממין שבעה פחות מכשיעור מברך נפשות. אף שכולם חולקים עליו כיון שלא ייתכן שינוי ברכה בשל חסרון השיעור, כ"כ הרא"ש [שם] ומפורש כן ברמב"ם (הי"ב מפרק ג' דברכות עיי"ש). [אבל זה בברכה אחרונה בלבד שייך]
 
נערך לאחרונה:
היכ"ת שניים יושבים יחדיו ואוכלים אותו מאכל מאותה צלחת וכל אחד מברך ברכה שונה?

לאחד חלק אחד ממה שהוא אוכל הוא העיקר ולשני החלק האחר הוא העיקר.

לדוגמא מי שאוכל חתיכת פת שעליו דג מלוח, למי שמעניין אותו רק הדג מלוח ואוכל הפת רק כדי שהדג לא יהיה מדי חריף מברך על הכל שהכל, כי הפת טפל לדג, ולמי שמעוניין בפת מברך על שניהם ביחד המוציא.
וה"נ אם יש בצלחת תערובות של שני דברים שברכתן שונות, ולאחר מהאוכלים אחד מהמינים הוא העיקר, ולשני המין השני הוא העיקר, כל אחד מברך את הברכה של החלק שלדידיה הוא העיקר.
(ברכות פרק ו משנה ז)
 
שנים שותים יין האחד בעל הבית ורעהו לא. האחד יברך הגפן ורעהו יברך הטוב והמטיב
היכ"ת שניים יושבים יחדיו ואוכלים אותו מאכל מאותה צלחת וכל אחד מברך ברכה שונה?
יש לציין מקור.
התינח, שתיה בכלל אכילה.
ויש בכלל צלחת כוס?
 
כהן ואשתו או עבדו שאוכלים תרומה

הכהן מברך "אשר קידשנו בקדושתו של אהרן וציונו על אכילת תרומה"

האישה והעבד לפי חלק מהדעות לא מברכים כלל
ולפי חלק מהדעות האשה מברכת: "אשר קידש את בעלי בקדושתו של אהרן וצוונו על אכילת תרומה"
והעבד מברך "אשר קידש את אדוני בקדושתו של אהרן וצוונו על אכילת תרומה"
 
האישה והעבד לפי חלק מהדעות לא מברכים כלל
ולפי חלק מהדעות האשה מברכת: "אשר קידש את בעלי בקדושתו של אהרן וצוונו על אכילת תרומה"
והעבד מברך "אשר קידש את אדוני בקדושתו של אהרן וצוונו על אכילת תרומה"
אשמח אם תוכל לפרט, כאן, או שמא רצוי יותר, באשכול ייעודי
 
לשיטת הסוברים שברכת המצה בשאר ימות השנה בורא מיני מזונות (וכך מנהג הרבה מבני ע"מ), משכחת ליה באם אחד הוציא את היום טוב וחבירו מוסיף עליו, או שזה בן חו"ל ויו"ט שני של גלויות אצלו וזה בן ארץ ישראל. האחד יברך מזונות וחבירו שעדיין פסח אצלו יברך המוציא לחם מן הארץ.
 
הפתרון:

שו"ע או"ח ר"ה א':

וכן כל פרות וקטניות שטובים חיים ומבושלים, מברך עליהם לאחר בשולם כברכתם הראויה להם קודם שיבשל


בה"ל שם:


שטובים חיים ומבושלים - כתב הח"א דוקא אם דרך בני אותו מקום לאכלן כך חיין אבל אם אין דרך בני אותו מקום לאכול כך חיין אע"פ שהן טובים לאכול אף שלא ע"י הדחק יברך שהכל דאינו חשוב לקרותו פרי.



וכ' בדרשו (3) בשם הגרשז"א זצ"ל שמי שבא ממקום שדרך לאכלם חיים (ולכן מברכים עליהם את ברכתם הראויה) למקום שאין דרכם בכך (ולכן מברכים שהכל), ודעתו לחזור למקומו, מברך את ברכתם הראויה.



נמצא לפי"ז בפירות וקטניות כנ"ל, שאם במקום שאין דרך לאכלם חיים יושב אדם מבני המקום ביחד עם אורח שבא ממקום שדרך לאכלם חיים (ודעתו לחזור למקומו) בן המקום מברך 'שהכל' והאורח מברך את ברכתם הראויה (העץ או אדמה)!



וכה"ג יש ציור נוסף בדברים שטובים מבושלים יותר מחיים במקום שדרך לאכלם חיים ע"ש בשו"ע בהמשך הסעיף ובמשנ"ב (ג') ושעה"צ (ג').
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון