- הודעות
- 4,744
- תודות
- 17,293
- נקודות
- 895
אל כבוד התלמידי חכמים, המופלגים בתורה וביראה, יושבי על מדין ומאירים נתיבות ההלכה. רציתי להציע לפני מעכת"ר הערה אחת המתנוצצת במוחי זה זמן רב, ואשמח לשמוע דעת תורתכם בעניין.
בבואנו להגות בדברי מרן הבית יוסף בשולחנו הטהור (אורח חיים סימן ד' סעיף כ'), שם כתב מרן וזו לשונו: "הרוחץ פניו ולא נגבם יפה, פניו מתבקעות או עולה בהן שחין, ורפואתו לרחוץ הרבה במי סילקא".
והנה, בבואי להגות בדברי קודשו של מרן הבית יוסף, אשר יסד את ספרו להיות לנו לעיניים בכל הליכות החיים ולהורות את המעשה אשר יעשון - עמדתי משתומם: מה ראה מרן לקבוע סעיף שלם שאין בו שום פסק הלכה, לא אסור ולא מותר, לא פטור ולא חייב? והרי כל הסעיף אינו אלא עצה רפואית בעלמא, המיוסדת על דברי הגמרא במסכת שבת (קלג:).
אף שידענו ש'חמירא סכנתא מאיסורא', מכל מקום דרכו של מרן בספרו הקדוש היא לברר את גוף הדין, ולא מצינו שיביא רפואות ותרופות שאינן נוגעות לעצם ההלכה (כגון מה שמצינו בסימן שכ"ח בדיני חולה, ועוד כהאי גוונא). ואם כן, מהו הטעם שראה לנכון לקבוע יתד ופינה לעצה זו בתוך סדר הנהגת הבוקר של כל יהודי ? וכי ספר רפואות הוא השולחן ערוך ?
אשמח מאד אם יואילו תלמידי החכמים שבפורום דנן להאיר את עיניי בביאור העניין, האם יש בזה עומק הלכתי טמון, או שמא הנהגה זו היא גוף ההלכה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" בסדר היום.
בבואנו להגות בדברי מרן הבית יוסף בשולחנו הטהור (אורח חיים סימן ד' סעיף כ'), שם כתב מרן וזו לשונו: "הרוחץ פניו ולא נגבם יפה, פניו מתבקעות או עולה בהן שחין, ורפואתו לרחוץ הרבה במי סילקא".
והנה, בבואי להגות בדברי קודשו של מרן הבית יוסף, אשר יסד את ספרו להיות לנו לעיניים בכל הליכות החיים ולהורות את המעשה אשר יעשון - עמדתי משתומם: מה ראה מרן לקבוע סעיף שלם שאין בו שום פסק הלכה, לא אסור ולא מותר, לא פטור ולא חייב? והרי כל הסעיף אינו אלא עצה רפואית בעלמא, המיוסדת על דברי הגמרא במסכת שבת (קלג:).
אף שידענו ש'חמירא סכנתא מאיסורא', מכל מקום דרכו של מרן בספרו הקדוש היא לברר את גוף הדין, ולא מצינו שיביא רפואות ותרופות שאינן נוגעות לעצם ההלכה (כגון מה שמצינו בסימן שכ"ח בדיני חולה, ועוד כהאי גוונא). ואם כן, מהו הטעם שראה לנכון לקבוע יתד ופינה לעצה זו בתוך סדר הנהגת הבוקר של כל יהודי ? וכי ספר רפואות הוא השולחן ערוך ?
אשמח מאד אם יואילו תלמידי החכמים שבפורום דנן להאיר את עיניי בביאור העניין, האם יש בזה עומק הלכתי טמון, או שמא הנהגה זו היא גוף ההלכה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" בסדר היום.
