התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,744
תודות
17,293
נקודות
895
אל כבוד התלמידי חכמים, המופלגים בתורה וביראה, יושבי על מדין ומאירים נתיבות ההלכה. רציתי להציע לפני מעכת"ר הערה אחת המתנוצצת במוחי זה זמן רב, ואשמח לשמוע דעת תורתכם בעניין.
בבואנו להגות בדברי מרן הבית יוסף בשולחנו הטהור (אורח חיים סימן ד' סעיף כ'), שם כתב מרן וזו לשונו: "הרוחץ פניו ולא נגבם יפה, פניו מתבקעות או עולה בהן שחין, ורפואתו לרחוץ הרבה במי סילקא".
והנה, בבואי להגות בדברי קודשו של מרן הבית יוסף, אשר יסד את ספרו להיות לנו לעיניים בכל הליכות החיים ולהורות את המעשה אשר יעשון - עמדתי משתומם: מה ראה מרן לקבוע סעיף שלם שאין בו שום פסק הלכה, לא אסור ולא מותר, לא פטור ולא חייב? והרי כל הסעיף אינו אלא עצה רפואית בעלמא, המיוסדת על דברי הגמרא במסכת שבת (קלג:).
אף שידענו ש'חמירא סכנתא מאיסורא', מכל מקום דרכו של מרן בספרו הקדוש היא לברר את גוף הדין, ולא מצינו שיביא רפואות ותרופות שאינן נוגעות לעצם ההלכה (כגון מה שמצינו בסימן שכ"ח בדיני חולה, ועוד כהאי גוונא). ואם כן, מהו הטעם שראה לנכון לקבוע יתד ופינה לעצה זו בתוך סדר הנהגת הבוקר של כל יהודי ? וכי ספר רפואות הוא השולחן ערוך ?
אשמח מאד אם יואילו תלמידי החכמים שבפורום דנן להאיר את עיניי בביאור העניין, האם יש בזה עומק הלכתי טמון, או שמא הנהגה זו היא גוף ההלכה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" בסדר היום.​
 
והנה, בבואי להגות בדברי קודשו של מרן הבית יוסף, אשר יסד את ספרו להיות לנו לעיניים בכל הליכות החיים ולהורות את המעשה אשר יעשון - עמדתי משתומם: מה ראה מרן לקבוע סעיף שלם שאין בו שום פסק הלכה, לא אסור ולא מותר, לא פטור ולא חייב? והרי כל הסעיף אינו אלא עצה רפואית בעלמא, המיוסדת על דברי הגמרא במסכת שבת (קלג:).
אכן הספר הוא הליכות החיים, וכשמוו כן הוא 'אורח חיים'
ואורח חיים הוא גם דבר שאין בו אסור או מותר
 
אולי יש בזה נפק"מ להלכות צרעת, רש"י בשבת (קל"ד.) מבאר וז"ל: "חספניתא - פניו מתבקעות ואני אומר שהוא מין שחין שקורין אינייר"א (לעזי רש"י - אוביידר"א: מין צרעת, שבה הפנים מתבקעות ומלבינה את העור) והוא (בגרב) ובחרס שכתוב בתורה (דברים כח) וחספניתא תרגום של חרס".
ולפי"ז יתכן שיש בזה התיר להוריד את הצרעת ע"י מי הסילקא.
(בדרך אפשר)
 
ולפי"ז יתכן שיש בזה התיר להוריד את הצרעת ע"י מי הסילקא.
א. לא זכיתי להבין, אם מי סילקא מורידים שחין, משו"ה יורידו גם צרעת? אכן אינני רופא..
ב. מאיזה טעם יהיה מותר להוריד צרעת באופן כזה, הדין הוא 'השמר בנגע הצרעת', מהכ"ת לומר שרק קציצה אסורה?
 
א. לא זכיתי להבין, אם מי סילקא מורידים שחין, משו"ה יורידו גם צרעת? אכן אינני רופא..
ב. מאיזה טעם יהיה מותר להוריד צרעת באופן כזה, הדין הוא 'השמר בנגע הצרעת', מהכ"ת לומר שרק קציצה אסורה?
א. לפי הלעזי רש"י שחין זה היינו צרעת, וחד הם.
ב. יתכן (אינני יודע, רק מעלה אפשרות), שכאשר הצרעת מגיעה מחמת חולי מסויים, ובנידו"ד מחמת שלא ניגב פניו, אולי בכה"ג מותר להוריד, וזה גופא החידוש.
אך אינני בקי כלל בדינים הללו, וצריך לשאול את היודעים...
 
אכן הספר הוא הליכות החיים, וכשמוו כן הוא 'אורח חיים'
ואורח חיים הוא גם דבר שאין בו אסור או מותר
דרכו של מרן בספרו הקדוש היא לברר את גוף הדין, ולא מצינו שיביא רפואות ותרופות שאינן נוגעות לעצם ההלכה
הרי מקורו הוא בהלכות דעות להרמבם שמונה שם הדרך שראוי לאדם לנהוג, ולכאורה כפי שאמר כת"ר זהו דיני ונשמרתם
חידוש גדול, ונצטרך לבאר מדוע כתב זה ברמז, ולא כתב בפירוש דין זה של 'ונשמרתם'
ונשמרתם זה לא
אין כזה דין ונשמרתם לא ברמב"ם ולא בשו"ע
גמרא ברכות (לב:): "הלא כתוב בתורתכם רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב ונשמרתם מאד לנפשתיכם, כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום, אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי". רמב"ם (פי"א ה"ד משמירת הנפש:) "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה. שנאמר השמר לך ושמור נפשך". לבוש (יו"ד סי' קט"ז): "שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה, אף על גב שפשוטן של אלו הכתובים לא מיירי בזה, מכל מקום סמכו חז"ל על מקראות הללו ואסרו כל הדברים המביאין את האדם לידי סכנה", ועוד שאין כאן מקומו".
אולי יש בזה נפק"מ להלכות צרעת, רש"י בשבת (קל"ד.) מבאר וז"ל: "חספניתא - פניו מתבקעות ואני אומר שהוא מין שחין שקורין אינייר"א (לעזי רש"י - אוביידר"א: מין צרעת, שבה הפנים מתבקעות ומלבינה את העור) והוא (בגרב) ובחרס שכתוב בתורה (דברים כח) וחספניתא תרגום של חרס".
ולפי"ז יתכן שיש בזה התיר להוריד את הצרעת ע"י מי הסילקא.
(בדרך אפשר)
לא מצינו בשאר מקומות שפסק השו"ע דיני צרעת.
 
האם יש בזה עומק הלכתי טמון,
מקור סעיף זה הוא מהגמרא שבת קלג:-ד.
והנה ידועים דברי מהרי"ל דאסור לעשות הרפואו שבגמרא :
15283_48.png
וא"כ מלמדנו השו"ע דרפואה זאת מותר לעשות.
ואכן עי' שדי חמד [מערכת ר, נד] שהעיר ע"ד השו"ע מדברי מהרי"ל, עיי"ש.
 
גמרא ברכות (לב:): "הלא כתוב בתורתכם רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב ונשמרתם מאד לנפשתיכם, כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום, אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי".
אתה מצטט דיבורים של גוי כופר, אמנם זה כתוב בגמרא אבל זה לא אומר שיש לזה קשר למציאות (ועיין מהרש"א במקום)
רמב"ם (פי"א ה"ד משמירת הנפש:) "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה. שנאמר השמר לך ושמור נפשך".
אל תשווה מקרה של סכנת נפשות שאפשר למות ממנו, לבין מקרה של פצעים לא נעימים, מלבד זאת גם שם לא מדבר על ונשמרתם.
לבוש (יו"ד סי' קט"ז): "שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה, אף על גב שפשוטן של אלו הכתובים לא מיירי בזה, מכל מקום סמכו חז"ל על מקראות הללו ואסרו כל הדברים המביאין את האדם לידי סכנה",
גם שם מדובר על סכנת נפשות של ספק מיתה

שכחת לצטט את הפסוקים עצמם

ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש

פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה

תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים

תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ

ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים
רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך
ובכל ההודעה שלך לא הבאת שום מקור לסתור את דברי:
אין כזה דין ונשמרתם לא ברמב"ם ולא בשו"ע
ולסיום אצטט את דברי המנחת חינוך
וגם עיקר הלימוד דכתב הר"מ דהשמר לך וכו' קאי על שמירת הגוף מבואר בברכות דף ל"ב ע"ב גבי חסיד אחד שהתפלל ונתן לו הגמון שלום ולא החזיר לו וכו' א"ל כתיב בתורתכם רק השמר לך ושמור נפשך וכו' וכתיב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם וכו' אלו הייתי חותך וכו' ואיני מבין דרק השמר וכו' כתיב כי לא ראיתם כל תמונה וכו' אבל שמירת הגוף לא שמענו. והנה על ההגמון ל"ק כי הם מינים ומהפכים דברי אלקים חיים למינות ומי יודע איזה פי' שפי' הרשע בכתוב הזה דלדעתו קאי על שמירת הגוף אך דברי רבינו הר"מ צ"ע מנלן זה דהוי עשה לשמירת הגוף מרק השמר וכו' דמיירי בענינים העומדים ברומו של עולם עיקרי הדת וצ"ע אך בודאי מצא באיזה מקום ונעלם מאתנו. (וע' בהשמטות).
 
מקור סעיף זה הוא מהגמרא שבת קלג:-ד.
והנה ידועים דברי מהרי"ל דאסור לעשות הרפואו שבגמרא :
15283_48.png
וא"כ מלמדנו השו"ע דרפואה זאת מותר לעשות.
ואכן עי' שדי חמד [מערכת ר, נד] שהעיר ע"ד השו"ע מדברי מהרי"ל, עיי"ש.
תירוץ מעניין, אך עדיין יל"ע מדוע דייקא רפואה זו
 
מקור סעיף זה הוא מהגמרא שבת קלג:-ד.
והנה ידועים דברי מהרי"ל דאסור לעשות הרפואו שבגמרא :
15283_48.png
וא"כ מלמדנו השו"ע דרפואה זאת מותר לעשות.
ואכן עי' שדי חמד [מערכת ר, נד] שהעיר ע"ד השו"ע מדברי מהרי"ל, עיי"ש.
למה הסגולה עם העצם לא מופיעה?
 
נצטרך לבאר מדוע כתב זה ברמז, ולא כתב בפירוש דין זה של 'ונשמרתם'

אין כזה דין ונשמרתם לא ברמב"ם ולא בשו"ע
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון