יש המון
היחס אליו (בציבור הכללי הסטנדרטי בשונה מציבורים אחרים במרכז.. שגם השש"כ וההר צבי פחות מקובלים ואכמ"ל) הוא כאחד מגדולי אחרוני זמנינו.יש מגדו''י שמציינים לפסקיו? אשמח לשמוע מה שידוע על היחס מגדו''י לספריו, אם יש כזה.
שאלתי החלה רק כשראיתי יותר מ'קולא' בעניין הנ''ל.
תלוי למה?שאלתי החלה רק כשראיתי יותר מ'קולא' בעניין הנ''ל.
ולכן, קודם העיון בדבריו היה חשוב לי אכן לדעת שגדו''י החזיקו מדבריו.
זה לא עניין של שיטה מקלה אלא שהוא היה בהשקפה דתית לאומית לכל דבר עם התייחסות למדינת ישראל כאתחלתא דגאולה/ראשית צמיחת גאולתנו, כפי שכתב בהקדמתו (או במבוא או שניהם) לחיבור "הלכות מדינה" שבנו שהשקפתו חרדית נגד הציונות והמדינה מסרב להוציאו והחיבור בן שלושת הכרכים יצא בהוצאת מחתרתית.כבוד הרב @מחכה לא נראה לי שיש חולק שבעל הציץ אליעזר מבחינת גדלות וידע תורני ובקיצור מהיושבים ראשונה במושג ת"ח אמיתי. אדם שכתב תשובות על כל נושא שהוא בידע תורני נדיר ובעיון עמוק. רק שיש כמה זרמים בעם ישראל שלא כ"כ אהבו בלשון המעטה את הגישה שלו לציונות שהיא היתה יותר מקילה מאשר הגישה של גדול"י בירושלים.
המשך
המשך
ולאיד"ג
הרב וולדנברג התנגד בתוקף לגיוס בני ישיבות שתורתם אומנתם והביא לכך סימוכין מדברי הראי"ה קוק [באגרת תת"י] שכתב ש"בני הישיבות מועילים לא פחות ואף יותר מכל החייל הלוחם" וכתב שאין לגייס את בחורי הישיבות אף אם יש צורך בכך משום שבלימוד תורתם מועילים יותר להצלחת המלחמה[4]![]()
רבי אליעזר יהודה ולדנברג – המכלול
www.hamichlol.org.il
אגב, הספר מצוי בהיברובוקס ובאוצה"ח, כך שאפשר לצטט באופן ברור יותר...
מה זה ולאיד"ג?ולאיד"ג
אגב, הספר מצוי בהיברובוקס ובאוצה"ח, כך שאפשר לצטט באופן ברור יותר...
ולאידך גיסא.
ומה הכוונה לגבי דבריי שהשקפת הציץ אליעזר הייתה דתית לאומית כפי שהוכח מדבריו בהקדמה ובמבוא ל"הלכות מדינה"?
יש מגדו''י שמציינים לפסקיו? אשמח לשמוע מה שידוע על היחס מגדו''י לספריו, אם יש כזה.
אני שואל באמת ע''מ לדעת ומבלי שתהיה כוונה נסתרת בשאלה.
דבריו על המדינה כמו שבצילומים שהעליתי הם דברים של השקפה דתית לאומית לכל דבר שרק רב דתי לאומי סובר כך.לא היה שייך בכלל לציונות הדתית, לא היה פשרן בכלל לא בהלכה ולא בהשקפה,
הוא היה כמו הרבה מאנשי ירושלים באותה תקופה שהעריכו את הראי"ה וכן, חשבו שיש כאן אתחלתא ותו לא,
בכללותו לא היה שייך לחלק ההשקפתי הכבד, אבל היה משוייך לגמרי לגמרי לציבור החרדי.
שלח את בנו יחידו הגרש"ב לישיבת חברון, אח"כ בנו נהיה קנאי כנודע.
סיפר לי נינו שבזקנותו שהיה בביתו רצה לעיין בהלכות מדינה, ולא הסכים לו, הספר בכללותו הוא תקוה שהמדינה תלך על פי ההלכה, ואולי האמין שזה יכול לקרוא, או שחשב שעכ"פ צריך לדבריוהעמיד את הצורה ההלכתית, במציאות החדשה,
אגב זה ספר גאוני שנכתב בצעירותו, על נושאים חדשים ומראה את כוחו בהיקף מבהיל.