- מתחיל חוט מחכה
- תאריך התחלה
- הודעות
- 1,179
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 4,118
- נקודות
- 263
יש המון
- הודעות
- 3,450
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,953
- נקודות
- 695
היחס אליו (בציבור הכללי הסטנדרטי בשונה מציבורים אחרים במרכז.. שגם השש"כ וההר צבי פחות מקובלים ואכמ"ל) הוא כאחד מגדולי אחרוני זמנינו.
זכיתי בימי עלומי להתפלל עמו תקופה קצרה. ת"ח ענק. בעל מידות מופלא. ולמדן גדול.
על זה רק יכול להוסיף, ששאלתי טרם נישואי, ת"ח עילוי חריף ובר אוריין שיידרג לי את גדולי הפוסקים מבחינת למדנות... וזו הייתה הרשימה.
ר' שלמה זלמן.
הרב אלישיב.
ר' אליעזר יהודה ולדנברג.
כבוד הרב @מחכה לא נראה לי שיש חולק שבעל הציץ אליעזר מבחינת גדלות וידע תורני ובקיצור מהיושבים ראשונה במושג ת"ח אמיתי. אדם שכתב תשובות על כל נושא שהוא בידע תורני נדיר ובעיון עמוק. רק שיש כמה זרמים בעם ישראל שלא כ"כ אהבו בלשון המעטה את הגישה שלו לציונות שהיא היתה יותר מקילה מאשר הגישה של גדול"י בירושלים.
שאלתי החלה רק כשראיתי יותר מ'קולא' בעניין הנ''ל.
ולכן, קודם העיון בדבריו היה חשוב לי אכן לדעת שגדו''י החזיקו מדבריו.
זה לא עניין של שיטה מקלה אלא שהוא היה בהשקפה דתית לאומית לכל דבר עם התייחסות למדינת ישראל כאתחלתא דגאולה/ראשית צמיחת גאולתנו, כפי שכתב בהקדמתו (או במבוא או שניהם) לחיבור "הלכות מדינה" שבנו שהשקפתו חרדית נגד הציונות והמדינה מסרב להוציאו והחיבור בן שלושת הכרכים יצא בהוצאת מחתרתית.
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
קבצים מצורפים
קבצים מצורפים
קבצים מצורפים
- הודעות
- 47
- תודות
- 193
- נקודות
- 30
ולאיד"ג
הרב וולדנברג התנגד בתוקף לגיוס בני ישיבות שתורתם אומנתם והביא לכך סימוכין מדברי הראי"ה קוק [באגרת תת"י] שכתב ש"בני הישיבות מועילים לא פחות ואף יותר מכל החייל הלוחם" וכתב שאין לגייס את בחורי הישיבות אף אם יש צורך בכך משום שבלימוד תורתם מועילים יותר להצלחת המלחמה[4]
רבי אליעזר יהודה ולדנברג – המכלול
www.hamichlol.org.il
אגב, הספר מצוי בהיברובוקס ובאוצה"ח, כך שאפשר לצטט באופן ברור יותר...
מה זה ולאיד"ג?
- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,476
- נקודות
- 1,280
ולאידך גיסא.
ומה הכוונה לגבי דבריי שהשקפת הציץ אליעזר הייתה דתית לאומית כפי שהוכח מדבריו בהקדמה ובמבוא ל"הלכות מדינה"?
לא היה שייך בכלל לציונות הדתית, לא היה פשרן בכלל לא בהלכה ולא בהשקפה,
הוא היה כמו הרבה מאנשי ירושלים באותה תקופה שהעריכו את הראי"ה וכן, חשבו שיש כאן אתחלתא ותו לא,
בכללותו לא היה שייך לחלק ההשקפתי הכבד, אבל היה משוייך לגמרי לגמרי לציבור החרדי.
שלח את בנו יחידו הגרש"ב לישיבת חברון, אח"כ בנו נהיה קנאי כנודע.
סיפר לי נינו שבזקנותו שהיה בביתו רצה לעיין בהלכות מדינה, ולא הסכים לו, הספר בכללותו הוא תקוה שהמדינה תלך על פי ההלכה, ואולי האמין שזה יכול לקרוא, או שחשב שעכ"פ צריך להעמיד את הצורה ההלכתית, במציאות החדשה,
אגב זה ספר גאוני שנכתב בצעירותו, על נושאים חדשים ומראה את כוחו בהיקף מבהיל.
הוא היה כמו הרבה מאנשי ירושלים באותה תקופה שהעריכו את הראי"ה וכן, חשבו שיש כאן אתחלתא ותו לא,
בכללותו לא היה שייך לחלק ההשקפתי הכבד, אבל היה משוייך לגמרי לגמרי לציבור החרדי.
שלח את בנו יחידו הגרש"ב לישיבת חברון, אח"כ בנו נהיה קנאי כנודע.
סיפר לי נינו שבזקנותו שהיה בביתו רצה לעיין בהלכות מדינה, ולא הסכים לו, הספר בכללותו הוא תקוה שהמדינה תלך על פי ההלכה, ואולי האמין שזה יכול לקרוא, או שחשב שעכ"פ צריך להעמיד את הצורה ההלכתית, במציאות החדשה,
אגב זה ספר גאוני שנכתב בצעירותו, על נושאים חדשים ומראה את כוחו בהיקף מבהיל.
- הודעות
- 847
- תודות
- 2,994
- נקודות
- 171
אני ראיתי שמציין אותו בשו"ת מחזה אליהו להגאון הרב פאלק זצ"ל
דבריו על המדינה כמו שבצילומים שהעליתי הם דברים של השקפה דתית לאומית לכל דבר שרק רב דתי לאומי סובר כך.
והיחס לראי"ה של מרבית ירושלים במרבית החרדים למעט הקנאים הקיצוניים ביותר, הייתה ממש הערצה והתייחסות אליו כקדוש עליון וציס"ע וגאון אדיר בכל חלקי התורה וכפי שהתבטא עליו הגראז"מ שהראי"ה היה יחיד הדור וכו' והגרשז"א התבטא עליו בין השאר שהיה גדול בכל וגדול לא רק בדורו אלא בדורות וכינהו "רבנו הגדול" ומרא דארעא קדישא, והגרי"ל חסמן אמר לפני קבורת הראי"ה שעכשיו קוברים ראש השקול כנגד כל הראשים כאן, הגרש"ס זלזניק אמר עליו שמי שלומד תנ"ך כפי שהוא לומד הוא קדוש עליון ואין לדבר בו סרה ואף לא להרהר אחריו.
נערך לאחרונה: