• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

הצעיר שבחבורה

בית המדרש/הלכה ומנהג
gemgemgemgemgem
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
5,696
תודות
16,696
נקודות
655
לכאו' יפה העיר באשכול אחר
בנוסף, מש"כ כת"ר שהכלה נמשכה לתשרי אינו נכון, וכדאמר רבא לרבנן, במטותא מנייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תיתו קמאי. וצ"ע מרש"י ב"מ פו ע"א שכ' שהיו נקבצים בניסן ותשרי (ויש ליישב בדוחק).
ומן הראוי להזכיר מש"כ רש"י (ברכות יז ב)
שבחא דאורייתא תרי זימני בשתא - שהיו נאספים שם ישראל באדר לשמוע בהלכות הפסח מדרש דרב אשי ובאלול לשמוע הלכות החג:
 
לכאו' יפה העיר באשכול אחר

ומן הראוי להזכיר מש"כ רש"י (ברכות יז ב)
שבחא דאורייתא תרי זימני בשתא - שהיו נאספים שם ישראל באדר לשמוע בהלכות הפסח מדרש דרב אשי ובאלול לשמוע הלכות החג:
אז בעצם יומי דכלה היו ביומי ניסן ויומי תשרי - ואלול?
כמה חודשים סה"כ?
 
ומצאתי שכבר עמדו בזה 300432_41.png
מי המחבר?
המשמעות הפשוטה וכפי שכתוב בב"מ, שהיה שה שני חודשים בשנה.
אבל אני סבור שיש כן שני נושאים.
לימוד הכלה - המסכת הנבחרת, בעיקר לבחורי הישיבה וכל הת"חים שבאזור, באדר ואלול.
לימוד הלכות החג - הלכות החג (יותר הלכות פסוקות מאשר פלפולים), לכל תושבי הסביבה, בתשרי וניסן (לכאו' רק בחצי הראשון של החודש, ויל"ע).
לענ"ד כל הקושיות מתורצות.
 
אם כדברי לעיל, אז צ"ע האם גם ביומי ניסן ותשרי נתאספו כולם למתיבתות, או שאז כל אחד הלך לבית המדרש שבעירו, והמשמעות הפשוטה שאז כל אחד למד במקומו, ומה שהמלך כעס רק על ימי תשרי וניסן, צ"ל מפני שאז היו ימי הבצירה והקצירה והפסדו גדול יותר.
(ויתכן שזה מה שהכריחו לרש"י).
אך יל"ע, אם מה שלמדו בהלכות החג רק מראשית החודש היה מחמת דקי"ל כמ"ד שדורשין רק מא' ניסן, או שמא גם בסוף אלול ואדר היה גם לימוד ההלכות ברחבי בבל?
הרבנים @הצעיר שבחבורה ו @רבי מסתמא תוכלו להחכימני בזה.
 
ומה שהמלך כעס רק על ימי תשרי וניסן, צ"ל מפני שאז היו ימי הבצירה והקצירה והפסדו גדול יותר.​
אצטט את לשון רש"י בבבא מציעא שם "דקא מבטל וכו' - שנקבצין אליו בניסן ותשרי לשמוע דרשות של פסח ושל חגים וכשמבקשין שלוחי המלך לגבות המס גולגולת של כל חדש וחדש אינם נמצאים בבתיהם:" ואין הדברים עולים בקנה אחד עם ביאורו של מר.​
אך יל"ע, אם מה שלמדו בהלכות החג רק מראשית החודש היה מחמת דקי"ל כמ"ד שדורשין רק מא' ניסן,
לימוד הכלה - המסכת הנבחרת, בעיקר לבחורי הישיבה וכל הת"חים שבאזור, באדר ואלול.
לכאו' יפה העיר באשכול אחר

ומן הראוי להזכיר מש"כ רש"י (ברכות יז ב)
שבחא דאורייתא תרי זימני בשתא - שהיו נאספים שם ישראל באדר לשמוע בהלכות הפסח מדרש דרב אשי ובאלול לשמוע הלכות החג:
מפורש ברש"י שלמדו הלכות הפסח באדר, והלכות החג באלול.
 
@הצעיר שבחבורה
למיטב ידיעתי היה את הירחי כלה הגדולים, שבהם היו דורשים 'פירקא'.

האם ידוע לך על כלה זוטרתא?



1768223831632.png
זה היה כנראה ה"ירחי כלה" הראשון.
זמטרתו הייתה לחתום את התלמוד.
ושם ודאי לא למדו מסכת מסודרת אלא כל פעם מסכת אחרת כדי שיוכלו לחתום אותה.
ראשי הישיבה היו רבינא ורב אשי.
ושישים שנה היה ירחי כלה בשביל לחתום את הש"ס.

והרש"ג באיגרתו כותב שהיה חי קרוב לשישים שנה.
והוא יותר מסתבר.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
@הצעיר שבחבורה
למיטב ידיעתי היה את הירחי כלה הגדולים, שבהם היו דורשים 'פירקא'.

האם ידוע לך על כלה זוטרתא?



1768223831632.png
זה היה כנראה ה"ירחי כלה" הראשון.
זמטרתו הייתה לחתום את התלמוד.
ושם ודאי לא למדו מסכת מסודרת אלא כל פעם מסכת אחרת כדי שיוכלו לחתום אותה.
ראשי הישיבה היו רבינא ורב אשי.
ושישים שנה היה ירחי כלה בשביל לחתום את הש"ס.

והרש"ג באיגרתו כותב שהיה חי קרוב לשישים שנה.
והוא יותר מסתבר.
לא מדוייק.
ה'כלה' הייתה לאורך כל שנות ישיבות בבל, במתכונת זו (של מסכתא לחצי שנה).
רק בימות רב אשי היא שימשה לעריכה סופית (כמעט) של הגמ'.
הרב @הצעיר שבחבורה צדקו דבריך. ושמא י"ל שאכן הכלה שימשה לשני המטרות יחדיו? ה'לומדים' ללימוד המסכת, והמון העם להלכות החג?
 
לא מדוייק.
ה'כלה' הייתה לאורך כל שנות ישיבות בבל, במתכונת זו (של מסכתא לחצי שנה).
רק בימות רב אשי היא שימשה לעריכה סופית (כמעט) של הגמ'.
הרב @הצעיר שבחבורה צדקו דבריך. ושמא י"ל שאכן הכלה שימשה לשני המטרות יחדיו? ה'לומדים' ללימוד המסכת, והמון העם להלכות החג?
אני לא אמרתי שזה היה רק בימי רב אשי.
אלא שללתי את מה שנאמר שזה היה למסכת מסויימת.

אני יביא בהמשך מקורות שהכלה שימשה גם ללימוד מסכתות או נושאים מסויימים.
אבל לא מצאתי מקור שזה היה קשור להמון העם.

המון העם למדו הלכות חג בחג מתקנת משה.
והר"ן בפסחים כתב שהנפק"מ לענין שואל כענין.
אבל הישיבות המשיכו ללמוד מסכתות אחרים.
 
והרש"ג באיגרתו כותב שהיה חי קרוב לשישים שנה.
חי קרוב לשישים שנה? או שמלך קרוב לשישים שנה?
ושישים שנה היה ירחי כלה בשביל לחתום את הש"ס.
רק בימות רב אשי היא שימשה לעריכה סופית (כמעט) של הגמ'.
איני יודע מהיכן לקחתם דבר זה, שעריכת הש"ס נעשתה ביומי דכלה
והרי"א הלוי בספרו מאריך לשלול דבר זה, שמכך הסיקו החוקרים שנסדר התלמוד על כל השישים מסכתות ולא רק על שלושים ושבעה כפי שהוא בימינו.
ואצרף מתוך אריכות דבריו צילום מסך 2026-01-12 231809.png

צילום מסך 2026-01-12 231855.png

צילום מסך 2026-01-12 231909.png

צילום מסך 2026-01-12 231934.png

צילום מסך 2026-01-12 232000.png
 
ע' ברש"י שהבאתי לעיל שזה נעשה בחודשי כלה.
כוונת רשב"ם ניתן לפרש שאז סיים וסיכם את הנלמד, אבל כמובן שמסכת זו נלמדה במשך החצי שנה שלפניה היטב
קשה לומר שמלך מהרגע שנולד.
לא הבנתי רש"ג כותב שמלך קרוב לשישים שנה, וההכרח הוא מב' המחזורים שבהם לימד, מנין שחי רק שישים שנה?
 
חי קרוב לשישים שנה? או שמלך קרוב לשישים שנה?
קשה לומר שמלך מהרגע שנולד.
לא הבנתי רש"ג כותב שמלך קרוב לשישים שנה, וההכרח הוא מב' המחזורים שבהם לימד, מנין שחי רק שישים שנה?
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון