• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.
  • וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.
אם בזמן חז"ל אחד יצא להוראה.
אם יוצאים היום יותר מאחד לאלף כנראה שהוא הכל חוץ ממורה הוראה.
למה?
יתכן שכיון שהדורות ירדו, בדרגות שלנו יכולים לצאת יותר להוראה.
ורק בדרגות של חז"ל לא הגיעו כולם לשלימות שנצרכת להוראה.
 
צא וראה מה מתרחש במסבאות בכל 'ליל שישי', ותבין 'רדידות' מה היא.
"ידע שור קונהו, וחמור אבוס בעליו, ובחור הישיבה את סיר הבשר"
ומה שהכי מפריע, זה השיח.
תוכנו, וצורת הדיבור.
 
למה?
יתכן שכיון שהדורות ירדו, בדרגות שלנו יכולים לצאת יותר להוראה.
ורק בדרגות של חז"ל לא הגיעו כולם לשלימות שנצרכת להוראה.
לא מן ההכרח.
סוג ההוראה בזמנם היה שונה, ודרש אחריות גדולה יותר.
בנוסף, 'יצאו' לעבוד הרבה יותר.
 
ומה שהכי מפריע, זה השיח.
תוכנו, וצורת הדיבור.
לצערי אני נאלץ להסכים עם הרב @רבי אך איני בטוח שלכך התכוונו המשוררים כאן..

אכן חשבתי שנכון שישנה ירידה מסוימת, אך היא אינה כזו רווחת ואינה כזו משמעותית כמו שמתואר כאן,
אבל אז נתקלתי במקרה שפשוט סתם את טענותי, עמדתי נבוך ולא ידעתי כיצד להגיב...

ישבתי ודנתי עם חבר בענייני השעה, ותוך כדי דברי הזכרתי את הנהגת הדור האחרון, אחד מהעומדים שם שאל אותי מדוע לא הזכרתי שם של אחד ממנהיגי הדור, עניתי לו שפשוט שכחתי אותו.
לתדהמתי, בתגובה קיבלתי צרור מילים נזעמות על כך שזהו צמצום ובושה לומר ששכחת רב רק כי הוא לא היה בדיוק בדרך שלך, אבל זה היה עדיין בגבול הטעם הטוב, ולגטימי שיפריע לאדם ששכתי להזכיר את רבו.
ברגע שהתחלתי לענות לו כי לא התחצפתי ח"ו כנגד אותו מנהיג, ואיני רואה כל פסול ב'לא להזכיר' רב שאיני רואה בו כרבי ומורי, יצא מפיו המשפט הבא - כמעט במדויק: "תראה איך אתה מאבד עשתונות, מעט ביקורת מוציאה אותך מהעולם, הצמצום שבך לא יכול להכיל אותה, וכשאתה מקיא אותה אתה משפריץ אותה עם כל הרעל."

למשמע המילים הללו, נדהמתי, נדבקה לשוני אל חיכי, נסתתמו טענותי, ובהיתי בו ללא יכולת תגובה.

ואני שואל את חברי דכאן - האם אלו המילים העומדים בפי כל אברך בתן תורה בדורינו?? האם מילים אלו מתאימות לבן תורה או לנער שוליים??

לאור כל זאת, נאלץ אני להסכים, עם הקביעה של פותח האשכול הרב @נראה לפשוט והרב @רבי כי הדור ירד עשרת מונים ממה שהכרתי אני.
רדידות היא מילה קטנה לעומת המציאות.

ואדרבה, יואילו נא החברים להעלות את רוחי ולהסביר לי כיצד יכול בן ישיבה, אברך השוקד על תלמודו להוציא מילים אלו מהפה.
 
אם בזמן חז"ל אחד יצא להוראה.
אם יוצאים היום יותר מאחד לאלף כנראה שהוא הכל חוץ ממורה הוראה.
אז מתוך אלף שנכנסו למקרא יצאו רק מאה למשנה ועשרה לתלמוד. מה תגיד על זה ???
 
לצערי אני נאלץ להסכים עם הרב @רבי אך איני בטוח שלכך התכוונו המשוררים כאן..

אכן חשבתי שנכון שישנה ירידה מסוימת, אך היא אינה כזו רווחת ואינה כזו משמעותית כמו שמתואר כאן,
אבל אז נתקלתי במקרה שפשוט סתם את טענותי, עמדתי נבוך ולא ידעתי כיצד להגיב...

ישבתי ודנתי עם חבר בענייני השעה, ותוך כדי דברי הזכרתי את הנהגת הדור האחרון, אחד מהעומדים שם שאל אותי מדוע לא הזכרתי שם של אחד ממנהיגי הדור, עניתי לו שפשוט שכחתי אותו.
לתדהמתי, בתגובה קיבלתי צרור מילים נזעמות על כך שזהו צמצום ובושה לומר ששכחת רב רק כי הוא לא היה בדיוק בדרך שלך, אבל זה היה עדיין בגבול הטעם הטוב, ולגטימי שיפריע לאדם ששכתי להזכיר את רבו.
ברגע שהתחלתי לענות לו כי לא התחצפתי ח"ו כנגד אותו מנהיג, ואיני רואה כל פסול ב'לא להזכיר' רב שאיני רואה בו כרבי ומורי, יצא מפיו המשפט הבא - כמעט במדויק: "תראה איך אתה מאבד עשתונות, מעט ביקורת מוציאה אותך מהעולם, הצמצום שבך לא יכול להכיל אותה, וכשאתה מקיא אותה אתה משפריץ אותה עם כל הרעל."

למשמע המילים הללו, נדהמתי, נדבקה לשוני אל חיכי, נסתתמו טענותי, ובהיתי בו ללא יכולת תגובה.

ואני שואל את חברי דכאן - האם אלו המילים העומדים בפי כל אברך בתן תורה בדורינו?? האם מילים אלו מתאימות לבן תורה או לנער שוליים??

לאור כל זאת, נאלץ אני להסכים, עם הקביעה של פותח האשכול הרב @נראה לפשוט והרב @רבי כי הדור ירד עשרת מונים ממה שהכרתי אני.
רדידות היא מילה קטנה לעומת המציאות.

ואדרבה, יואילו נא החברים להעלות את רוחי ולהסביר לי כיצד יכול בן ישיבה, אברך השוקד על תלמודו להוציא מילים אלו מהפה.
אתה מתכון בצחוק או ברצינות?
באמת לא הבנתי.
 
אתה מתכון בצחוק או ברצינות?
באמת לא הבנתי.
ברצינות גמורה.
הוסיף ואומר, שכשאמרתי לאותו אברך כי אלו לא מילים של בן תורה,
הוא אומר לי "רק תראה עד כמה אני צריך להשתמש במילים חריפות בעקבות מה שאמרת, ותבין עד כמה זה חמור"....

אחרי אירוע כזה, אין לי יכולת להכחיש את המצב אותו תיארו הכותבים,
כנראה באמת אין לי כ"כ ידע במצב השורר היום.
 
להוריד את מספר הלומדים בישיבות לא יצמצם את הקבוצה הזו, אלא קרוב לודאי יעיף אותה אל מחוץ להיכלי התורה.
לא, אלא ייתן לצוות זמן להגיע גם לנשמות השייכות לקבוצה זו, ולטפח אותם, ואז גם הם לא יהיו ככה.
 
גם לענ"ד יש הגזמה בצורה שפוהא"ש הציג את הדברים (אני עובד עם בחורים ועל רובם אני לא יכול לחלום שיקחו את כל חפציו של מישהו ויזרקו לפח), אבל לאלו שטוענים שאין ירידה דרסטית הייתי מציע לבדוק נגן של בחור בישיבה גדולה ולבדוק האם הם היו חולמים שזה מה שיש בו.
 
לא, אלא ייתן לצוות זמן להגיע גם לנשמות השייכות לקבוצה זו, ולטפח אותם, ואז גם הם לא יהיו ככה.
יש אנשים שטחיים. עובדה. והם ישארו כאלו, כל עוד הם לא יטפלו בעצמם (מה שלא קורה בד"כ)
וזה עוד בלי להיכנס לאלו, שאיך נומר בלשון נקייה "מאותגרים אינטלקטואלית", שבדרך הטבע הם מורידים את הרמה.
 
צא וראה מה מתרחש במסבאות בכל 'ליל שישי', ותבין 'רדידות' מה היא.
"ידע שור קונהו, וחמור אבוס בעליו, ובחור הישיבה את סיר הבשר"
ומה שהכי מפריע, זה השיח.
תוכנו, וצורת הדיבור.
די די למה לקנטר על עם ישראל ,
לך תראה את בתי המדרש בליל שישי במקום לראות את המסעדה היהודית .
 
לצערי אני נאלץ להסכים עם הרב @רבי אך איני בטוח שלכך התכוונו המשוררים כאן..

אכן חשבתי שנכון שישנה ירידה מסוימת, אך היא אינה כזו רווחת ואינה כזו משמעותית כמו שמתואר כאן,
אבל אז נתקלתי במקרה שפשוט סתם את טענותי, עמדתי נבוך ולא ידעתי כיצד להגיב...

ישבתי ודנתי עם חבר בענייני השעה, ותוך כדי דברי הזכרתי את הנהגת הדור האחרון, אחד מהעומדים שם שאל אותי מדוע לא הזכרתי שם של אחד ממנהיגי הדור, עניתי לו שפשוט שכחתי אותו.
לתדהמתי, בתגובה קיבלתי צרור מילים נזעמות על כך שזהו צמצום ובושה לומר ששכחת רב רק כי הוא לא היה בדיוק בדרך שלך, אבל זה היה עדיין בגבול הטעם הטוב, ולגטימי שיפריע לאדם ששכתי להזכיר את רבו.
ברגע שהתחלתי לענות לו כי לא התחצפתי ח"ו כנגד אותו מנהיג, ואיני רואה כל פסול ב'לא להזכיר' רב שאיני רואה בו כרבי ומורי, יצא מפיו המשפט הבא - כמעט במדויק: "תראה איך אתה מאבד עשתונות, מעט ביקורת מוציאה אותך מהעולם, הצמצום שבך לא יכול להכיל אותה, וכשאתה מקיא אותה אתה משפריץ אותה עם כל הרעל."

למשמע המילים הללו, נדהמתי, נדבקה לשוני אל חיכי, נסתתמו טענותי, ובהיתי בו ללא יכולת תגובה.

ואני שואל את חברי דכאן - האם אלו המילים העומדים בפי כל אברך בתן תורה בדורינו?? האם מילים אלו מתאימות לבן תורה או לנער שוליים??

לאור כל זאת, נאלץ אני להסכים, עם הקביעה של פותח האשכול הרב @נראה לפשוט והרב @רבי כי הדור ירד עשרת מונים ממה שהכרתי אני.
רדידות היא מילה קטנה לעומת המציאות.

ואדרבה, יואילו נא החברים להעלות את רוחי ולהסביר לי כיצד יכול בן ישיבה, אברך השוקד על תלמודו להוציא מילים אלו מהפה.
די לא כל היום לחפש את הטיפשים ולהפוך אותם לרוב הקהל ,
 
איני מאמין בהתבכיינות הזו, תביטו ולו במעט בכמויות העצומות והאדירות של כתבי יד שאתם רואים שמתגלגלים בכ"מ, קונטרסים וספרים, שיעורים והרצאות, דרשות הממלאות את בתי המדרש מפה לפה - הכל צמאים וכמהים לדברי תורה, ורובם ככולם חווים ירידות ועליות במהלך חייהם הסוערים, כך שתיאור חד פעמי אינו מייצג ולו במעט - מגמה כללית בעולם הישיבות.

עולם הישיבות בימינו ניצב בשיא תפארתו, הן בבחינת הפריחה וההתעצמות, הן מבחינת ההתמדה והדביקות, והן מבחינת השאיפה והכיסופים של כולם המשקפים את הרצון והכמיהה לקרבת אלקים אמיתית.

אשרי העם שככה לו!

שמעתי שאחד המחנכים הדגולים עמד פעם טרם הרצאתו, ובפתע קם יהודי מבוגר וזעק "הדור של היום - להיכן הוא הולך", ואותו המחנך ענה לו בזעקה נגדית - "הדור של היום מאיפה הוא הגיע"...
 
למה לקנטר על עם ישראל ,
לך תראה את בתי המדרש בליל שישי במקום לראות את המסעדה היהודית .
בוודאי שראוי להיזהר מלומר "בתוך עם טמא שפתיים" וכו'
אך א"א להתעלם מן האמת.
וכאשר לא נתכחש לה ונהיה ערניים לסביבה - ולבנינו, ולא נחשוב שהם תלמידי הח"ח או ר"ח סרנה, אולי ייטב להם ונוכל להבין אותם ואת משבריהם, ולהעריך עד מאד את עליותיהם והתגברויותיהם!.

אכן אנו בדור שונה, היום אנו שומעים דברים אחרים, צורכים קווי נייעס - במקרה היותר טוב..., גדלים בדור שיטחי מאד, בעל רצונות להצלחות מהירות - ולא למאמצים, בעל נטייה עזה לחיצוניות - ולא לפנימיות, ובאמת - חלק מהקונטרסים הנ"ל הם כלי שרת בדיוק של אותה המטרה.., א"א להתבכיין ורק לא להעריך את זה, אבל א"א לקבור את הראש בחול, להיות נאיביים ולומר אח"כ ידינו לא שפכו...
 
נערך לאחרונה:
איני מאמין בהתבכיינות הזו, תביטו ולו במעט בכמויות העצומות והאדירות של כתבי יד שאתם רואים שמתגלגלים בכ"מ, קונטרסים וספרים, שיעורים והרצאות, דרשות הממלאות את בתי המדרש מפה לפה - הכל צמאים וכמהים לדברי תורה, ורובם ככולם חווים ירידות ועליות במהלך חייהם הסוערים, כך שתיאור חד פעמי אינו מייצג ולו במעט - מגמה כללית בעולם הישיבות.

עולם הישיבות בימינו ניצב בשיא תפארתו, הן בבחינת הפריחה וההתעצמות, הן מבחינת ההתמדה והדביקות, והן מבחינת השאיפה והכיסופים של כולם המשקפים את הרצון והכמיהה לקרבת אלקים אמיתית.

אשרי העם שככה לו!

שמעתי שאחד המחנכים הדגולים עמד פעם טרם הרצאתו, ובפתע קם יהודי מבוגר וזעק "הדור של היום - להיכן הוא הולך", ואותו המחנך ענה לו בזעקה נגדית - "הדור של היום מאיפה הוא הגיע"...
זו הנקודה.
מדובר באנשים שיושבים ולומדים, מתפלפלים בלומד'ס עד לפנות בוקר,
ופיהם, יכול תוך כדי, לפלוט מילים ששייכות לנוער נושר...
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓