• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

נצח ישראל

משתמש רשום
gemgem
הודעות
45
תודות
91
נקודות
28
היה את הועד האשכנזי שבהמשך העדה החרדית החליפה אותו. עקב מחלוקת על דרכי הפעולה בין קנאים יותר לקנאים פחות, הקימו מרנן הגאונים רש"ס, רבה של ירושלים, והאמרי בינה, זצוק"ל, ורבי יוסף (יאשע) ריבלין זצ"ל, את "ועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס" שכלל את המתונים יותר.
לאחר פטירת רש"ס מינה הוועד הכללי את ר"ח ברלין כיורשו ולאחר פטירתו הייתה הקהילה כמה שנים ללא רב עד שמרן הגרצ"פ פרנק זצ"ל פעל להבאת מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל שהיה אז רב בלונדון, ובעקבותיו פנו ראשי ישיבות וראשי מוסדות מקהילת ירושלים להזמינו להיות רבה של ירושלים. הראי"ה לאחר התלבטות הסכים והוועד הכללי מינהו כיורשו של רח"ב.
חברי "הוועד האשכנזי" לא קיבלו את מינוי הראי"ה כי סברו שהוא פשרן מדי לקהילת ירושלים והקימו את "העדה החרדית" ומרן הגריח"ז זצוק"ל מונה כרבה והוא שנחשב בעיניהם כרבה של ירושלים.
הראי"ה ותומכיו הקימו את "הוועד האשכנזי החדש" שהראי"ה עמד בראשו כרבה של ירושלים.
כן היה את "ועד העיר ליהודי ירושלים" שבו היו חברים ציוניים.

לגבי הנ"ל יש לי כמה שאלות:
מדוע היה צריך להקים את "הועד האשכנזי החדש" אם היה את "הועד הכללי" שהיה גם הוא גוף של תומכי הראי"ה?
האם חברי ה"מזרחי" היו חברים גם בוועד הכללי וגם בוועד האשכנזי וגם בועד העיר או שבוועד העיר היו חברים רק חילונים?
ולגבי הוועד הכללי והוועד האשכנזי החדש, האם כל חבריהם היו משותפים לשניהם?
 
בחוברת הנאומים שיצאה מאירוע הכתרתו של הראי"ה (ניתן למצוא באוצר החכמה) מופיע שהוא החליף את רבי שמואל סלנט. ולא את רבי חיים.
גם אני ידעתי כך. אך ראיתי בהמשך שרבי חיים ברלין היה רבה של ירושלים, והוא לא היה רבה של העדה החרדית שרק בחוגיה רבה נחשב לרבה של ירושלים והוא לא היה לפני רש"ס, כך שנראה שהאפשרות היחידה שהוא היה רבה של ירושלים בין רש"ס לראי"ה.
אמנם אם היה רבה של ירושלים בעיני הקהילה בלי מינוי רשמי אז זה יכול לסדר את העניין.
 
הפעילות של גורמים תורניים להבאת הראי"ה מזימה את הטענה כאילו היוזמה להבאת הראי"ה הייתה של החילונים.
דברי מרן הגאון האמרי אמת מגור זצוק"ל במכתבו הנודע מהאוניה לאחר ביקורו הראשון בארץ שמידותיו של הראי"ה ניכרות מכל שאף שרוב קהילת ירושלים עומדת לצדו חולק כבוד לגריח"ז וגריי"ד ומכיר בבית דינם וחושב זאת לדבר מועיל, מזימים את הטענה שהרוב תמכו ברב זוננפלד.
מכתבים רבים שראיתי שבהם מתייחסים לראי"ה כרבה של ירושלים ואף של מתנגדים לדרכו (כמו מרן הגר"פ עפשטיין זצוק"ל שכותב לראי"ה "רב דעיה"ק פה" או "רב דפה עה"ק" במכתב שבו מבקש מהראי"ה את חוות דעתו בעניין הלכתי הקשור לאיסור בו ביום), מזימים את הטענות שלא התייחסו אליו כאדם גדול ואת הטענה שכיבדו אותו רק כשהיא צריכים לבקש ממנו דבר חיוני כמו אשרת עליה בעניין אחר של פיקו"נ וכו' ובמכתבים רבים שבהם תארים מופלגים כמו רבים מאלו שבהם ההתייחסות אליו כרבה של ירושלים, אין בהם בקשות כאלו וענייני פיקו"נ.
 
לגבי פרשת רבנות ירושלים יש להשלים:
לאחר פטירת הריח"ז בתרצ"ב מינתה העדה החרדית את הגרי"צ דושינסקי כיורשו ולאחר פטירת הראי"ה בתרצ"ה מינה הוועד הכללי את הגרצפ"פ כיורשו.
 
הפעילות של גורמים תורניים להבאת הראי"ה מזימה את הטענה כאילו היוזמה להבאת הראי"ה הייתה של החילונים.
דברי מרן הגאון האמרי אמת מגור זצוק"ל במכתבו הנודע מהאוניה לאחר ביקורו הראשון בארץ שמידותיו של הראי"ה ניכרות מכל שאף שרוב קהילת ירושלים עומדת לצדו חולק כבוד לגריח"ז וגריי"ד ומכיר בבית דינם וחושב זאת לדבר מועיל, מזימים את הטענה שהרוב תמכו ברב זוננפלד.
מכתבים רבים שראיתי שבהם מתייחסים לראי"ה כרבה של ירושלים ואף של מתנגדים לדרכו (כמו מרן הגר"פ עפשטיין זצוק"ל שכותב לראי"ה "רב דעיה"ק פה" או "רב דפה עה"ק" במכתב שבו מבקש מהראי"ה את חוות דעתו בעניין הלכתי הקשור לאיסור בו ביום), מזימים את הטענות שלא התייחסו אליו כאדם גדול ואת הטענה שכיבדו אותו רק כשהיא צריכים לבקש ממנו דבר חיוני כמו אשרת עליה בעניין אחר של פיקו"נ וכו' ובמכתבים רבים שבהם תארים מופלגים כמו רבים מאלו שבהם ההתייחסות אליו כרבה של ירושלים, אין בהם בקשות כאלו וענייני פיקו"נ.
אפשר להוסיף גם את הרצון למנותו כנשיא מוסדות עץ חיים (שנראה לי לא יצא לפועל). אבל באמת מי שקצת בקיא ולא רכש את השכלתו מעלונים יודע את זה ולא צריך ללקט ראיות.
 
חזור
חלק עליון
✖ ❓