• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,363
תודות
11,020
נקודות
885
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף (יב כב)

יש לעיין במה אגדו את ה"אגודת אזוב" שממנו הזו את הדם על המשקוף ושתי המזוזות בפסח מצרים. והנה לגבי לולב נחלקו בסוכה לא. דרבי יהודה סובר שאין אוגדין את הלולב אלא במינו וחכמים סוברים שאוגדין אותו בכל דבר. וטעמו של רבי יהודה, דאזיל לטעמיה דס"ל דלולב צריך אגד, ולכן האגד הוא חלק מן המצוה, ואם יביא מין אחר הוי ליה בל תוסיף. ורבנן לטעמייהו דסבירא להו דלולב אין צריך אגד.

וא"כ לכאורה כל זה לענין לולב, שנחלקו האם ילפינן לקיחה לקיחה מאגודת אזוב של פסח מצרים שיצטרך אגד, אבל באגודת אזוב גופא שנאמר בה "אגודת" אזוב ולכו"ע צריכה אגד, גם חכמים מודים שאינו אוגד אותה אלא במינו, דהיינו באזוב. אך באמת זה אינו, דקודם מתן תורה לא היה שייך כלל בל תוסיף, דעדיין לא קיבלו את התורה ולא נצטוו על בל תוסיף, ושפיר היו יכולים לאגוד במה שירצו, ופשוט.
◆ ◆ ◆

במשנה בפרה
פ"ג מי"א שכשמשליך את העץ ארז ואזוב ושני תולעת לתוך שריפת הפרה "כורכן בשיירי הלשון", ולהנ"ל י"ל דהטעם שכורכן דוקא בשיירי הלשון ולא בדבר אחר, הוא משום בל תוסיף.

ויל"ע באגד של אזוב שמזין על טמא מת, דתנן במתני' (שם פי"א מ"ט) דלכתחילה אוגדים אותו, האם ג"כ צריך לאוגדו דוקא במינו, דלכאורה להנ"ל אם יאגדנו במין אחר הוי בל תוסיף, ושם לא מצינו במה אוגדו ולא נזכר שאוגדו דוקא באזוב.

ואולי דוקא בלולב שיש בו כמה מינים, תוספת מין אחר הויא בל תוסיף, אבל באזוב שאין בו אלא מין אחד, תוספת של מין אחר אינו מענין המצוה כלל ולא הוי הוספה, [ולפי"ז גם באזוב של פסח מצרים אין שייך בל תוסיף מה"ט], וצ"ע בסברא זו.

עוד יש לדון, שבנטילת לולב אם אוגדו במין אחר ונוטל אח"כ את האגודה עם האגד, יש בזה בל תוסיף, משום שהמצוה היא רק נטילה והרי הוא נוטל את האגד ג"כ. אבל באגודת אזוב של הזאה המצוה נגמרת במה שטובלין ומזין ואין בזה בל תוסיף אם לא טבל האגד במים והזה ממנו, [וכן באזוב של פסח מצרים הרי המצוה אינה נגמרת בלקיחה, דהמצוה היא ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם וגו', וא"כ אם הטבילה בדם היתה רק באזוב ולא באגד, אין כאן בל תוסיף], וצ"ע.​
 
עוד יש לדון, שבנטילת לולב אם אוגדו במין אחר ונוטל אח"כ את האגודה עם האגד, יש בזה בל תוסיף, משום שהמצוה היא רק נטילה והרי הוא נוטל את האגד ג"כ. אבל באגודת אזוב של הזאה המצוה נגמרת במה שטובלין ומזין ואין בזה בל תוסיף אם לא טבל האגד במים והזה ממנו, [וכן באזוב של פסח מצרים הרי המצוה אינה נגמרת בלקיחה, דהמצוה היא ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם וגו', וא"כ אם הטבילה בדם היתה רק באזוב ולא באגד, אין כאן בל תוסיף], וצ"ע.​
והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
וביותר העיר הגרח"מ שטיינברג שליט"א דעצם ההזאה אינה מצוה, ואפילו למ"ד ביומא ח. דהזאה בזמנה מצוה מ"מ המצוה היא התוצאה של הטהרה ולא המעשה של ההזאה, ואין שייך בזה בל תוסיף.​
 
לגבי תכלת מבואר במדרשים שהיו סממנים שהיו מצרפים לדם. וכמדומה שיש גם ברש"י בשבת לגבי סידורא גפת שהיה שייך באלו הסממנים.
ומעודי תמהתי למה לא יחשב לבל תוסיף, שהרי לא ציוותן תורה.
ויכול להיות מתורץ לפי הנ"ל, שאין המצווה בצביעה אלא בלבישה.
 
גמרא במנחות ותוס' שם מבאר שכך הייתה המסורת
אכן
(ולכן נקרא שזה התכלת.)
ובכלל מנא לך שיש כזה דין לשים דם בחלזון כמצוה? המצוה היא צבע תכלת והייתה קבלה כיצד להפיקו בסה"כ.
שתי ההנחות האלו אין להם מקור.
כשהתורה ציוותה על תכלת היא התכוונה לצבוע במין מסויים, וקלא אילן שהוא אותו הצבע פסול. ואם למרות שציוותה תורה לשים חומר מסוים הוספת עליו עוד חומר יש לחשוש לכאורה לבל תוסיף.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון