אחד יחיד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
9,579
תודות
17,455
נקודות
1,280
ישנו מנהג עתיק יומין לעמוד בשעת קריאת 'עשרת הדברות' בציבור, כזכר לעמידת בני ישראל בשעת קבלת הדברות בהר סיני, כפי שנאמר: "ויתיצבו בתחתית ההר". הרמב"ם נשאל האם מנהג זה ראוי, והשיב בשלילה, מטעם שהמון העם עלול לטעות ולחשוב שיש יתרון לפסוקי הדברות על יתר פסוקי התורה, ומחשבה זו היא קלקול האמונה בתורה.

מאידך, כמה מהאחרונים ציינו מנהג זה כדבר ראוי. ויש שהורה כי בזמננו אין צורך להמנע מהעמידה, כיון שהכל יודעים שאינה אלא כזכר למעמד הר סיני, ומה גם שנוהגים לומר גם פסוקים רבים אחרים בעמידה, בזמנים שונים. אולם יש שהורה כי אף בזמננו יש לנהוג כדעת הרמב"ם, ואף המתפלל במקום בו נוהגים לעמוד אינו רשאי להֵעמד בעת קריאת הדברות.

[דרשו, ביאורים ומוספים דרשו תצד, 11]
 
לא הבנתי,
הרי וודאי שיש חשיבות לעשרת הדיברות יותר מלשאר פסוקי התורה
לא סתם צריך לאומרם מידי יום

במשנה ברורה מופיע שהחשש הוא שלא יאמרו אין תורה אלא זו
שזה משהו אחר לגמרי
 
במשנה ברורה מופיע שהחשש הוא שלא יאמרו אין תורה אלא זו
שזה משהו אחר לגמרי
מטעם שהמון העם עלול לטעות ולחשוב שיש יתרון לפסוקי הדברות על יתר פסוקי התורה, ומחשבה זו היא קלקול האמונה בתורה.
ככלל, כדאי לקרוא לפני שמגיבים.
 
ככלל, כדאי לקרוא לפני שמגיבים.
קראתי ולכן לא הבנתי
לכאורה פשוט שאכן יש יתרון לפסוקי הדברות על יתר פסוקי התורה
לא יתרון של הפסוקים עצמם, אלא של התוכן


שו"ע סימן א'
טוב לומר פרשת העקדה, ופרשת המן, ועשרת הדברות, ופרשת עולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם.
הגה: ודוקא ביחיד מותר לומר עשרת הדיברות בכל יום, אבל אסור לאומרם בצבור
מ"ב:
ועשרת הדיברות, כדי שיזכור בכל יום מעמד הר סיני ויתחזק אמונתו בה'.
בצבור – מפני הכופרים, שיאמרו: אין תורה אלא זו. ובפרט בזמנינו. ולכך אין כותבין אותו גם כן על קונטרס המיוחד לציבור.
יש שכתבו דלא אסור לאומרו בציבור, אלא לקובעו בין הברכות כמו קריאת שמע; אבל קודם ברוך שאמר, מותר אף בציבור. ואנן נקטינן לאסור בצבור כלל וכלל
המשנה ברורה לא חשש שיאמרו שזה יותר חשוב, אלא שיאמרו שרק זה חשוב
 
תשובתו של הגר"ע פריד שליט"א:

עמידה בעשרת הדברות:

שאלה:
מהו המנהג לגבי עמידה בשעת קריאת עשרת הדיברות?

תשובה: יש שנהגו בדווקא לעמוד, ויש שנהגו בדווקא לשבת, ויש לעשות כמנהג המקום. אם אין מנהג במקום, לא יעמוד.

מקור: שו"ע ורמ"א (או"ח סי' קמו סע' ד) בענין עמידה בקריאת התורה.

ועי' בתשובת הרמב"ם (סי' רסג) שכתב שיש להימנע מלעמוד בשעת קריאת עשרת הדיברות, משום "שמגיע מזה הפסד האמונה שמדמים שיש בתורה מדרגות ומקצתה מעולה ממקצתה", ויש לבטל מנהג זה כפי שביטלו את המנהג לקרוא את עשרת הדיברות בכל יום, כדי שלא יאמרו המינים שרק עשרת הדיברות משמיים והשאר משה אמר מפי עצמו.

אמנם עי' בשו"ת דבר שמואל (לר' שמואל אבוהב, סי' רעו) שכתב להחזיק מנהג זה, ואין מקום למינים לטעון, משום שהכוונה מפורסמת "לתת אל לבנו בעת ובעונה ההיא דרך קימה שיש בה הידור, וכאילו הקבלנו פני שכינה במעמד הנורא ההוא".

ועי' שערי אפרים (שער ז אות לז), ומנהג החזו"א היה לשבת. ועי' עוד שו"ת ישכיל עבדי (או"ח ח"ז סי' מד).
 
קופץ על דברי @הרב הירושלמי ומזכיר שמבואר שבתוך קר"ש מרומזים עשרת הדברות כגון אנכי באחד ולא תנאף בלא תתורו וכו' כי יש ענין להזכירם בכל יום
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון