אחר

בגמ' ובראשונים ובשו"ע מוזכר תמיד גבינה ובשר ונתעוררתי מה הדין חלב ובשר די"ל שדווקא גבינה שנתקעת בין השיניים אבל חלב לא

היכי דמי אדם זרק חפץ ושבר אותו ופטור בלי מעשה של מישהו אחר

היכן תו' מביאים פי' הקונטרס ויש לומר שכונתו לפירוש אחר שלא נדפס על דף זה. [אם כי יש שאומרים שהוא כן מתכוון לרש''י בדף זה]. בהשראת מורינו @ישיבישער כאן

וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי במלבי"ם מביא מאמר פלא בשם חז"ל, שבתחילה כלב נמשך קצת אחר עצת המרגלים ואח"כ התחרט והלך לקברי אבות להתפלל וניצול מעצתם, וזה פי' הפסוק עקב היתה רוח אחרת עמו בתחילה, וכבש את יצרו וימלא אחרי, עכ"ד. ובזה מובן למה בתחילה האמינו...

ת"ר מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו, [כיון שהגיע לתחום שבת] אמר לו, מאיר חזור לאחריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת. [חגיגה טו.] אלישע בן אבויה אומר. מצאתי כתוב בפי' ספר קהלת שחבר החכם השלם הר"ר משה גלנטי נ"ע על פסוק טוב אחרית דבר, וז"ל: בא...

מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להם תקנה, אף ת"ח אע"פ שסרח יש לו תקנה, אמר לו אף אתה חזור בך, אמר לו [והלא כבר] שמעתי מאחורי הפרגוד שובו בנים שובבים חוץ מאחר. ת"ר מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו, [כיון שהגיע לתחום שבת] אמר לו, מאיר חזור לאחריך...

שאל אחר את ר"מ לאחר שיצא לתרבות רעה, מאי דכתיב לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז, אמר לו אלו דברי תורה שקשין לקנותן ככלי זהב וכלי פז ונוחין לאבדן ככלי זכוכית, אמר לו ר"ע רבך לא אמר כך וכו' [חגיגה טו.] בעין יעקב ובהגהות הב"ח: אמר לו האלקים, אפילו ככלי חרס, אבל ר"ע וכו'. מה הכוונה?