במדבר

אעתיק מה שראיתי דבר פלא בהעמק דבר [א לג] שכתב שיש עוד היום 'מן' במדבר שכתב בתוך דבריו שם וז''ל שאחר שכבר נעשה היה לטבע שאויר המדבר יגדל זרע גד בהליכת הטל כאשר יש עוד היום באותו מקום מן וכו' עכ''ל

וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום וכו' [כ יד], מבואר שכלל ישראל רצו לקצר הדרך לא''י ולעבור דרך ארץ אדום, ולכאורה לא הבנתי דהרי עדיין היה להם הענני הכבוד, שהרי אהרן רק מת אח''כ כשנסעו מקדש ויבואו אל הר ההר, וא''כ הלא כל המסעות של כלל ישראל היה ע''פ ה יחנו וע''פ יסעו, והלכו ע''פ הענני הכבוד, וא''כ...

איתא בגמ' במכות (יב ב) שבמדבר היה הרוצח גולה למחנה לוייה והנה לגבי זבים ומצורעים שנינו בגמ' בתענית (כא ב) כי בשעת המסעות יכלו להכנס למחנה ישראל ולכאורה הרוצח שגלה למחנה לויה בשעת המסעות אין מחנה לויה וא"כ יהא רדשאי גואל הדם להורגו?

לפי הדעה הרווחת, אשמח לתיקונים והוספות ב' תמ"ז, ט"ו ניסן – התגלות בסנה ז' ימים, ב' תמ"ח, א' ניסן – ציווי משה לבנ"י לקחת שה, י' ניסן – לקיחתו, י"ד ניסן – שחיטתו, ליל ט"ו ניסן – מכת בכורות, ט"ו ניסן – יציאת מצרים, מרעמסס לסוכות, ט"ז ניסן – נסעו מסוכות לאיתם, י"ז ניסן - משם נסעו לפי החירות, כ"א...

הנה בספורנו [יח ב] כתב וז''ל ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות והסדר יהיה כך שאתה ובניך תשמרו לפני קודש הקדשים שהוא אהל לארון אשר בו לוחות העדות, ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל, והלוים ישמרו משמרתך שהוא בית קדש הקדשים ומשמרת כל יתר המשכן וזה חוץ לקרשי המשכן עכ''ל [ולא הבנתי מה החילוק בין כהן ששומר לפני...

וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה (יד, לב) מחכמי קאשטיליא המגורשים שמעתי משמם שפירשו שחוזר על משה ואהרן שגזר ה' עליהם גם כן שימותו במדבר, ולזה אמר תיבת אתם למשה ואהרן, שעמהם הוא מדבר ונתן ה' טעם לדבריו במה שגמר אומר אם לא זאת אעשה לכל העדה וגו' יתמו ושם ימותו, על דרך אומרם ז"ל...

חטא המרגלים גרם לעונש של ל"ט שנה, שכן החטא היה בשנה השנית ליציאת מצרים. בטעם מספר זה דווקא, יש לומר: חז"ל דימו את הוצאת הדיבה של המרגלים על ארץ-ישראל להוצאת שם רע על בתולת ישראל (ערכין טו). והרי עונשו של מוציא שם רע הוא "וייסרו אותו" (תצא כב), דהיינו ל"ט מלקות. (שיחת השבוע)

חידשתי פשט ואשמח לשמוע את דבריכם כתוב בפסוקים וַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם וּמִן־הָרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים׃ לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכּ֑וֹל עַ֚ל אֹד֣וֹת הָֽאֶשְׁכּ֔וֹל...

וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת (במדבר טו, לב) מדוע הקדים הכתוב להודיע שמעשה זה היה במדבר, הרי הדבר מובן מאליו שכל הכתוב בחומש זה היה בזמן שהיו ישראל במדבר. מבאר האור-החיים הק', על פי מה שאמרו בגמרא (שבת צו, ב) שהמקושש העביר ארבע...

מה בחומש: בחודשיים הקרובים נזכה לעסוק בחומש הרביעי מבין חמשת חומשי התורה, אשר התקבל בישראל בשם 'חומש במדבר', בו נלמד על סדר חנייתם של ישראל והמאורעות שאירעו להם במשך 40 שנות מסעם וטלטולם במדבר, מאז צאתם ממצרים, וכהכנה לכניסתם לארץ ישראל. חומש זה נקרא גם בשם 'חומש הפקודים', על שם שני המפקדים...

איזה מעלה בעם ישראל מצינו גם בפרשת השבוע במדבר וגם בהפטרה ומעלה זו קשורה גם למתן תורה

איך יתכן שהמספר של עם ישראל לא גדל או קטן , והרי בוודאי היו לידות וכן אנשים מתו? רש"י מסביר שהשנים נמנו מראש השנה ולכן הגיל נקבע בראש השנה והיות ומדובר באותה שנה לכן המספר שלהם נשאר שווה כי מי שנולד לפני ראש השנה השנה העשרים שלו מתחיל בראש השנה 19 שנה אחרי לידתו ולא ביום ההולדת והתורה באה ללמד...

כתב בתוס' במנחות (צ"ה ע"א ד"ה שמע מיניה) שלא הלכו בני ישראל במדבר ביום השבת כדי שלא לילך מחוץ לתחום, ומשום איסור הוצאה, וז"ל: ועל כרחיך בשבת לא היו נוסעין, דאפילו לא היו תחומין מדאורייתא, לא היו יכולין ליסע משום איסור הוצאה, ואיסור מחמר, ע"ש.

הסכום של חלוקת המחנות בפרשת השבוע, הוא כזה: מחנה ראובן: ראובן 46,500 + שמעון 59,300 + גד 45,650 = 151,450 מחנה יהודה: יהודה 74,600 + יששכר 54,400 + זבולון 57,400 = 186,400 מחנה אפרים: אפרים 40,500 + מנשה 32,200 + בנימין 35,400 = 108,100 מחנה דן: דן 62,700 + אשר 41,500 + נפתלי 53,400 = 157,600...

והנה עוד בהאי ענינא יש לתמוה קצת במה שכתב רש''י [א יח] ויתילדו על משפחתם הביאו ספר יחוסיהם ועידי חזקת לידתם כל אחד ואחד להתיחס על השבט עכ''ל, וצ''ב איפה היה להם ספר יוחסין האם כך היה הסדר כשנולד להן בן שם בגלות מצרים היו כותבין בספר יוחס

https://forum-otzar-hatorah.co.il/articles/%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8.979/ מוזמנים להעיר הערות

בגמרא פסחים (סז) דורשים "וכל זב" לרבות בעל קרי שמשתלח חוץ לשני מחנות. לפ"ז צ"ע טובא, איך שמשו בני לוי מטותהם במדבר, והלא במחנה לויה היו, ובעל קרי משתלח ואסור ליכנס שם.

יערוך אותו אהרן מערב עד בוקר למה נאמר כאן אהרן דווקא הרי הדלקת המנורה כשרה בזר וכתב על כך הספורנו (ויקרא כד ג) חידוש מדהים וז"ל: יערוך אותו אהרן. אף על פי שהיתה הדלקת הנרות וכן קטרת התמיד כשרה בכהן הדיוט לדורות כפי מה שקבלו ז"ל מכל מקום נאמר בשניהם אהרן כי אמנם כל ימי המדבר היה ענין המשכן בכל...

בכל הארבעים שנה במדבר קידשו החודש על פי חשבון ולא על פי ראיה הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (יב, ב). יש לדקדק בתיבת 'החודש הזה', מה הדגשה יש כאן, ועיין ברש"י. ושמעתי לבאר בזה, לפי מה שכתב רבינו בחיי (כאן) בשם רבינו חננאל שבכל הארבעים שנה שהיו בני...

המבי"ט ספר בית אלוקים שער היסודות פרק לז מצדד שבני ישראל במדבר לא קיימו מצות סוכה, וטעמו שבמשך מ' שנה היו במצב תמידי של דיור בענני כבוד והענני כבוד עצמם לא היה להם דין סוכה כשרה עיין שם מה שהרחיב. ומוכיח מקרא "ולכך אמר הכתוב 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי' כי לא נצטוו במצה זו מיד כ"א...