הרב הירושלמי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
932
תודות
3,366
נקודות
390
חידשתי פשט ואשמח לשמוע את דבריכם

כתוב בפסוקים
וַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם וּמִן־הָרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים׃
לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכּ֑וֹל עַ֚ל אֹד֣וֹת הָֽאֶשְׁכּ֔וֹל אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ מִשָּׁ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

הפשט הפשוט הוא שהיה שם נחל ומאז לנחל קראו נחל אשכול על שם האשכול שכרתו בו
אך קשה מדוע לא כתוב "לנחל ההוא קראו נחל אשכול על אודות האשכול"
ומלבד זאת ממתי יש אשכולות של גפן בתוך נחל,
וכן מדוע לא קראו על שם הרימונים והתאנים

ואז ראיתי תרגום ירושלמי מדהים
לְאַתְרָא הַהוּא קָרוּ נַחְלָא דְאַתְכְּלָא עַל עֵיסַק עוֹבַרְתָּא דְקָצִיצוּ מִתַּמָן בְנֵי יִשְרָאֵל וַהֲוָה חַמְרָא נָטֵיף מִנֵיהּ כְּנַחְלָא
זאת אומרת שאכן לא היה שם לפני זה נחל, וגם אחרי זה לא היה
אלא בשעת הלקיחה היה היין זורם כנחל מהאשכול
ולכן לא קראו לנחל - אשכול, אלא למקום - נחל אשכול
ולכן גם מוסבר למה לא קראו על שם התאנים והרימונים

בנוגע לפשט הפשוט של כל הפרשה אפשר לקרוא בסיכום שכתבתי על פי דברי המפרשים לכל הפרשה
 
מָּק֣וֹם הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכּ֑וֹל עַ֚ל אֹד֣וֹת הָֽאֶשְׁכּ֔וֹל אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ מִשָּׁ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

הפשט הפשוט הוא שהיה שם נחל ומאז לנחל קראו נחל אשכול על שם האשכול שכרתו בו
אך קשה מדוע לא כתוב "לנחל ההוא קראו נחל אשכול על אודות האשכול"
דווקא כן כתוב על אודות האשכול ?
 
למיטב ידיעתי בלשון הקודש המילה נחל בלי שמוסבר שהכוונה לנחל איתן היא ל"ואדי" ולכן הוא בהחלט יכול להיות יבש רוב הזמן.
מה זה סותר ממה שאמרתי ואיך זה עונה על מה ששאלתי?
 
מה זה סותר ממה שאמרתי ואיך זה עונה על מה ששאלתי?
ומלבד זאת ממתי יש אשכולות של גפן בתוך נחל,
רק על זה עניתי
ודרך אגב ראוי להביא פה מרבינו @התורה
בפרשת השבוע למדנו (יג, כג-כד) לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל וגו'. הכתוב מציין שלמקום זה, אשר ממנו כרתו המרגלים ענף עם אשכול ענבים, 'קָרָא' בשם 'נחל אשכול' על שם האשכול שכרתו משם המרגלים. נחלקו המפרשים מי קרא למקום בשם זה: א. הספורנו כתב, שהעם הכנעני קרא למקום כן, אחרי שהמרגלים כרתו זמורה. כעין זה כתב באבן עזרא: 'קרא הקורא', כלומר, כך נקראו המקום בפי הקורא. ב. באור החיים הק' כתב, שהקב"ה קרא למקום נחל אשכול על שם העתיד שיקחו משם אשכול. ג. במדרש מובא (במדבר רבה טז, טז) שמקום זה היה שייך בעבר לאיש ששמו 'אשכול', מאוהביו של אברהם אבינו (ענר אשכול וממרא), ונקרא שם האיש 'אשכול' על שם האשכול שעתידים ישראל לכרות ממקומו. [המקום נקרא בשם 'נחל אשכול', על שם שהיו שם נחלי מים (אברבנאל), או על שם שהיין נוטף ממנו כמו נחל (תרגום יונתן). יצויין שבתרגום ירושלמי (במדבר לב, ט) מובא שמקום זה נקרא בשם 'סגוֹלָה'].
תורה שבכתב
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון