הוא

נתעוררתי לדון במה דכתיב וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים וכו' ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו [יט כה] וברש''י המצוה הזאת שתשמרו תהיה להוסיף לכם תבואתו שבשכרה אני מברך לכם פירות הנטיעה, היה ר' עקיבא אומר דברי תורה כנגד יצר הרע שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם, לפיכך נאמר...

בתורה נראה שחג השבועות הצורה שבה הוא חל, זה ע"י הספירה. הציווי הוא לספור ובסיום הספירה ביום החמישים להקריב לחם וכו' ולחגוג את חג העצרת. ונראה שרק אם סופרים, יש את היום החמישים שבו יש את הציוויים הנ"ל. וא"כ לדעות שספירת העומר היא מדרבנן, לא מובן הרי מהתורה אין יום החמישים וכיון שכך, חג השבועות...

לעיתים אין אנו מבינים את העוצמה המופלאה של התפילה, כפי שנלמד מהסיפור המופלא הבא. להלן הסיפור מפי בעל המעשה: בבניין בו התגוררנו באחת משכונות ירושלים התגורר יהודי קשה יום. עצם השכנות עימו הייתה ניסיון לא קל. בעוד שהניסיון היה קשה לכל דיירי הבניין, עבורנו היה הניסיון קשה שבעתיים, כיון שהתגוררנו...

אשמח מאד למידע, היכן נמצאים דברי הגר"א, שכתב שעיקר יעוד האדם בעולמו, הוא להתגבר על האיסור שהכי נמשך אליו.

להלן תמלול דבריו המלאים של רבינו, מתוך הקלטה שהתפרסמה היום בקו 'שיח יצחק' מתורת רבינו: "ב"ה שיש לנו מנהיגים טובים, ר' דוב זה משהו עצום, אני למדתי איתו בישיבה, ר' דוב זה מתנת אלוקים שקיבלנו, הוא לא מפחד מאף בן אדם, חוץ מהקב"ה. הוא לא יודע מה זה פחד, וזה דבר גדול מאד בשבילנו". "מה מוטל עלינו...

תָּם מָה הוּא אוֹמֵר. ספר הצדיק רבי ישראל טויסיג זצ"ל ממטרסדורף: פעם גלו לו לאור שבעת הימים רבנו הבעל שם טוב, על סדר הפסח שעורך יהודי פלוני באחת העירות, המעורר רשם גדול בשמי מעלה. בקש הבעל שם טוב להיוודע מהי גדלותו של היהודי, וכיצד עורך הוא את הסדר החשוב כל כך בפמליא של מעלה. לקראת חג הפסח נסע...

האם המצווה היא להיכנס בדמיון למצב של שיעבוד ואז בדמיון לצאת לרווחה, שזה קל מאד לבעלי אופי מסויים וקשה עד בלתי אפשרי לאחרים. או שהמצווה היא לראות בעיני רוחך שאילולי הוציא את אבותינו הרי אנו וכו', חשבון פשוט והגיוני.

מלבד הקה"י בשביעית סי' א', מאן דהו יכול להביא לי מקורות לטעם החילוק בינהם.

וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר (פרשת פרה - במדבר יט, יט). אמר הרה"ק רבי דב בעריש מביאלא זי"ע: איתא בגמרא (שבת קד, א) "הבא לטהר מסייעין אותו". ויש להבין הענין, מנין לו לזה התעוררות ל'בָּא לטהר'. ונראה לבאר עפ"י מאמר הגמרא (סוכה נב, ב) אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, ואם כן הקב"ה הוא המתחיל והגומר...

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם (שמות לא, יד) אמרו בגמרא (פסחים סח, א) הכל מודים בשבת דבעינן נמי 'לכם' דהיינו לאכול ולשתות. ומעתה, שמא תאמר כי יש לקיים ה"לכם" באכילה גסה בדרך תאווה בעלמא, לכן אומר הכתוב כי קדוש היא 'לכם', רצה לומר שגם ה"לכם" צריך להיות קודש, לשם מצות עונג...

כי הגיד להם אשר 'המן' הוא היהודי וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהֹוּדִי (אסתר ג, ד). כתב החיד"א בספר "כסא דוד" (דרוש י' לשבת זכור): שמעתי מחד מרבנן שפירש דרך צחות, דכיון שהמן היה עבד למרדכי (עי' מגילה טו, א), אם היינו בארץ ישראל –...

אני ה' אלקיהם (כט, מו). טעם שכפל לומר כן ב' פעמים, אולי שנתכוון לרבות אפילו בזמן שאין שכינתו בתוכנו הוא ה' אלקינו לו אנחנו: אור החיים הק' - בפרשתנו

ארון/שולחן/ מנורה/מזבח/כיור מיהו הכלי הכי גבוה?, [כולל גם את מה שמונח על הכלי]

הם קראו לו 'מרן', הוא ענה: 'חמורון' | שיעור נדיר בענווה מהרב חיים קנייבסקי זצ"ל

בתודה מראש

עין תחת עין וגו' פירש רש"י, סימא עין חבירו נותן לו דמי עינו כמה שפחתו דמיו למכור בשוק וכן כולם ולא נטילת אבר ממש כמו שדרשו רבותינו בפרק החובל (ב"ק פג, ב). והקשה הישמח משה (בפרשתינו ד"ה עין תחת עין), מדוע לא אמרה התורה במפורש "כסף", או "דמי עין". ותירץ, ע"פ האר"י דתורה שבכתב הוא דין, כמו שאמרו...

וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף (כא, יא). הרב הקדוש רבי יצחק מסקווירא זצוק"ל, אמר: הפירוש של ה'אור החיים' הקדוש, על הפסוק (כא, יא) 'ויצאה חנם אין כסף', איז א גוטער פראוועניא, היינו פרקליט טוב, שמליץ יושר ומלמד זכות על כלל ישראל. וזה לשון ה'אור החיים' הקדוש (בד"ה ואמר עוד 'ואם שלש אלה'):...'ויצאה...

מחפש מקור בספרי החת"ס כך שמעתי שאומר שיש לומר הרחמן הוא ישלח לנו "במהרה" וכו'

כְּשֶׁחָסֵר - הוּא מָלֵא, וּבְחֶצְיוֹ מִתְמַלֵּא הַשְּׁבִיעִי הוּא הָרִאשׁוֹן וּבָרִאשׁוֹן אֵינוֹ בָּרֹאשׁ אֵשֶׁת הַשּׁוֹפֵט נִקְרֵאת בִּשְׁמוֹ וּבוֹ לַנֶּכֶד יָרָה חִצּוֹ מִי אֲנִי?