כי תצא דקדוק ברמב''ם שהתירא דיפ''ת רק אצל כהן הוא משום שלא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע

[נהנה מקושיא טובה]

ברמב''ם ריש פ''ח ממלכים הביא התירא דכתלי דחזירי בשעת מלחמה, ובהלכה ב' כתב ''וכן'' בועל אשה בגיותה אם תקפו יצרו וכו' ולא הזכיר כלום הטעם משום שלא דיברה תורה אלא כנגד הרע, אמנם בהמשך בהלכה ד' כתב וז''ל הכהן מותר ביפת תואר שלא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע וכו', הרי שרק לגבי כהן הביא הטעם שלא דיברה תורה וכו', ומשמע דבעלמא ההיתר הוא כמו ההיתר של מאכלות אסורות בשעת מלחמה, שהרי הרמב''ם מדבה וכתב ''וכן'' בועל אשה,
אבל גוף הדבר צ''ב למה בכהן הוצרך להך טעם ולמה אי''ז מותר מטעם כתלי דחזירי?