חנוכה

אשמח לדעת מקור קדום להגדה "זאת חנוכה" תעב"ט

הנה פרשת מקץ נקראת תמיד בחנוכה, ונראה לסומכן ע"ד הלצה, דכתיב בה (מ"ג, ב'): "שברו לנו מעט אוכל", 'הנה לנו' בגימטריא 86 וחצי מ- 86 היינו 43, והנה מדליקים בחנוכה 44 נרות וסימנך 'נחמ"ד', 'נר חנוכה מ"ד''. וכן הוא פי' הפסוק "שברו לנו", כלומר חלקו את תיבת "לנו" לשנים שחציה עולה למ"ג, אלא שא"כ חסר אחד...

הנה המחבר בהלכות חנוכה סימן תרע''ה הביא יש אומרים אֲבָל אִם הִדְלִיקָהּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, לֹא עָשָׂה כְּלוּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחָהּ גָּדוֹל; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר בְּקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, מֻתָּר. והקשו האחרונים שלגבי קריאת המגילה סתם המחבר כדעה ראשונה וז''ל בסימן תרפ''ט...

הנה כמדומה שבמוצ"ש רוב הציבור אינם מדליקים תוך חצי שעה סמוך לצאת הכוכבים [אם כי יש שכתבו שיש להחמיר בכך, והגרח"ק אף הוסיף שאם לא יספיק להתפלל מעריב ולהדליק תוך חצי שעה, ידליק קודם מעריב, כן הובא בדרשו (סי' תרפא הע' 2)]. ולכאורה לראשונים הסוברים שהדלקה תוך חצי שעה היא לעיכובא, ע"כ שבמוצ"ש היה...

קידש על יין ונשפך או קידש על יין והתברר שהוא מים א. כאמור בפתיחה, הראיה הראשונה שהביא כף החיים לנדון הדלקת נר חנוכה, היא מדיני קידוש בשבת. בשו"ע (או"ח סימן רעא סע' טו) נפסק: "קידש וקודם שטעם הפסיק בדיבור, חוזר ומברך בורא פרי הגפן ואין צריך לחזור ולקדש. והוא הדין אם נשפך הכוס קודם שיטעום ממנו...

א. מה הקשר בין המילה הגפן למשחק של חנוכה? ב. ברכה שמברכים אותה הרבה במשך היום בחנוכה היא הכי ארוכה בשנה? ג. מה קרה בחנוכה שזה מלשון ברח בשינוי הניקוד? ד. מי גם בחנוכיה וגם בנשימה? ה. מקום שנמצא בו השמן ותנ''ך מה המכנה המשותף ביניהם. ו. באיזה מקור היתה הזית בתחילת חומש בראשית? ז. מילה נרדפת...

הדלקת השמש במקום שיש אור כל הזמן, מדינא אינו נצרך.

אחד הימים הרציניים שהליטאים לא מוצאים את עצמם, זה יום זאת חנוכה, הדבר נזכר בזוה"ק ובכתבי האר"י וכו' [כך זכור לי, לא מתחייב,] ומאידך מה עבודת היום??? בר"ה ויוה"כ לא מצינו מי שמשקיע מידי הרבה בתוה"ק, אבל בהו"ר כן, ובחנוכה יש ויש, אז מה בזאת חנוכה??? מה היה אומר ר' משה שפירא על זאת חנוכה? וכל כיו"ב...

שבת כג. אמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס. ומעין זה אמרו על מקרא מגילה וד' כוסות, שנשים חייבות משום שהיו באותו הנס. והקשה ע''כ החוות יאיר מדוע צריך לטעם הזה, הא בלא''ה יש כאן הוראה של רבנן בג' דברים האלו, ויש לאו דלא תסור כמבואר שם בגמ' ונשים צריכות להיות חייבות...

שבת כא: אמר רבי יהודה חנוני שהדליק נר חנוכה בחוץ והזיק פטור החנוני ולחכמים חייב. והקשה החת''ס מדוע נחלקו רק בחנוני ולא בבעה"ב? וי''ל שנחלקו בדין מצווה מן המובחר, האם זה נקרא עושה ברשות מצווה או לא. והנה כשבעה''ב מדליק בחוץ לכו''ע פטור כי זה מקומו ועושה ברשות מצווה. משא''כ חנווני שכולם נכנסים...

מעשה שהיה בנר רביעי של חנוכה בישיבת לוצרן בשויץ. שני בחורים העמידו את החנוכיה שלהם זה לצד זה. אחד הכין תשע כוסיות עם השמש, ואחד הכין רק ארבע. מסיבה בלתי צפויה שתי החנוכיות נפלו, חלק מהכוסיות נשברו והשאר נשארו שלמים, נשאלת השאלה האם אומרים כל דפריש מרובה פריש ובעל התשע נוטל כל השלמים, או שחולקים...

בית הלוי עה''ת ענייני חנוכה. חידושי הרי''ם שבת כא:. קובץ בית אהרן וישראל קטז עמוד לח. אבנ''ז או''ח תקא ג. חלקת יואב דיני אונס ענף ז. מהר''ם שיק או''ח שלא.

כתבו הראשונים דהטעם שאסור להשתמש לאורה כי דינה כמנורה שאין משתמשים בה כלל, והקשה ע''כ האמרי אמת לשיטה שקול מראה וריח אין בו משום מעילה א''כ למה אסור להשתמש לאורה? ותירץ שכיוון שנרות חנוכה דלקו בנס ואז היה אסור להנות מהם כי אין נהנים ממעשה ניסים לכך תיקנו כן מכאן ולהבא שלא יהנה מהם. ועיין בעניין...

נפק''מ במי שיש לו רק נר אחד והיום כבר היום השני או השלישי למ''ד שלא צריך שכל הנרות ידלקו יחדיו אז יש לו עצה ידליק ויכבה ידליק ויכבה עד שידליק כמספר הימים שצריך וקיים הידור מצווה. רבי חיים קניבסקי בטעמא דקרא פרשת וישב הוכיח שמועיל במכבה בכוונה יעויי''ש. אך הרב שטינמן הביא ראיה מזה שנר שבת קודם...

הגריש''א בקובץ תשובות ח"א כז כתב שאסור להשכיר בית למי שלא קובע מזוזה כי עובר על לפני עור שלולי הבית לא חייב במזוזה. וכשמשכיר לו מכשילו במניעת מזוזה. לפי''ז יש לדון בבית שהמזוזה כשירה האם מותר להשכירה אם השוכר חילוני, כי יש לו לפני עור כשמכשילו בביטול נר חנוכה על הצד שהחיוב הוא על הבית, ויעויין...

בפשטות פטור כי מצינו ברכת הרואה ואת''ל שמחוסר בית חייב כיצד שייך ברכת הרואה הרי מברך לעצמו וכן נראה דעת תוס' סוכה מו עיי''ש. אבל לדעת הגר''א נראה שחייב דכתב הגר'א תרעא ז. שהמדליק בביה''כ חוזר ומדליק בביתו מפני החשד. ואת''ל שבלי בית פטורים אז סיבת חיובו כי עדיין לא יצא יד''ח ובביהכ''נ זה סתם...

"מָסַרְתָּ - גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים" הבנתי למה הם דבר והיפוכו, אך - "וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ" לא הבנתי, א' מה זה "זדים"? ולמה זה ההיפך מ"עוסקי תורתך"?

יש לעיין בסדר החלומות שחלם פרעה שחלם קודם על הפרות ואחר כך על השבלים ולכאו' לפי הפתרון צריך להיות קודם השבלים שמורה שיהיה תבואה ואחר כך כתוצאה מזה נעשו הפרות טובות מראה וכמו שכתב רש''י שקאי על בני אדם שבזמן שיש שובע הבריות נאות זה לזה וכן לגבי שני הרעב קודם נעשו שבלים צנומות וכתוצאה מזה נעשו...

כתב השו"ע (ריש סימן תרעט) בערב שבת, קודם מדליקין נר חנוכה ואח"כ נר שבת. וכתב שם המ"ב שאם הדליק נר שבת ולא קיבל שבת במחשבתו יכול להדליק אח"כ נר חנוכה, וזהו באיש המדליק, אבל באשה המדלקת כיון שהמנהג שמסתמא מקבלת שבת בהדלקת הנר על כן לא תדליק שוב נר חנוכה אלא תאמר לאחר להדליק והוא יברך להדליק והיא...