שלח חטא המרגלים (1 צופה)

[אור זרוע לצדיק]

צ"ב מדוע חשוב הלשון הרע של המרגלים על עצים ואבנים גרידא,
הרי באמירה זו הם מוציאים שם רע גם על הנותן.

 

[חיים ארוכים]

וביותר, כי לא הוציאו כלל את דיבת הארץ ואמרו שהיא ארץ זבת חלב ודבש, וכל דיבתם היתה שיהיה קשה לקחת את הארץ במלחמה
"אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאוד וגם ילידי הענק ראינו שם"
ורק בסוף אחרי שכל ישראל בכו או אז אמרו ארץ אוכלת יושביה היא, אך דיבתם שגרמה לבכיית ישראל לא היתה דיבת הארץ כי עם שיהיה קשה לקחת את הארץ במלחמה.
וגם כלב שבא להסות את דביר המרגלים אינו טוען כי הארץ טובה, אלא מדבר על ההצלחה לרשת את הארץ -
"עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה"

 

[הצעיר שבחבורה]

וביותר, כי לא הוציאו כלל את דיבת הארץ ואמרו שהיא ארץ זבת חלב ודבש, וכל דיבתם היתה שיהיה קשה לקחת את הארץ במלחמה

לחץ כדי לכווץ...

ורק בסוף אחרי שכל ישראל בכו או אז אמרו ארץ אוכלת יושביה היא,

לחץ כדי לכווץ...

רמב"ן בפירושו עה"ת

"וטעם ויוציאו דבת הארץ וגו' אל בני ישראל" - כי הלכו מלפני משה ואהרן והיו אומרים באהליהם כי היא ארץ אוכלת יושביה כי מתחלה כשהיו אומרים להם לפני משה שהארץ זבת חלב ודבש זולתי שהעם חזק וכלב היה אומר "כי יכול נוכל לה" היו העם פוסחים ומהם בוטחים בכחם וגבורתם ומהם בעזרת השם בגבורים אז הוציאו להם דבה בפני עצמם דכתיב הארץ אשר עברנו בה וגו' עד שילינו כל העדה וזה טעם מה שאמר (להלן יד לו) וישובו וילינו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ והיה זה כי האנשים האלה בראותם העם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים נפל פחדם עליהם והמסו לב אחיהם וכאשר ראו כי עדיין היו ישראל נועצים לעלות ויהושע וכלב מחזקים את לבם הוציאו דבה בשקר כדי לבטל עלייתם על כל פנים
ודע כי מוציא דבה הוא כסיל אשר יאמר שקר אבל המגיד אמת יקרא "מביא דבה" כמו שנאמר (בראשית לז ב) ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם ועל זה נענשו למות במגפה שנאמר (להלן יד לז) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה'
"ארץ אכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות" - ארץ כשהיא רעה והמים דלים ורעים והארץ משכלת לא תגדל אנשי מדות רק יהיו אנשיה דלים ונפוחים שפלי קומה חסירי הכח אבל דבת המרגלים לאמר כי הארץ ההיא חזקת האויר כבדת הטבע ומימיה ופירותיה עבים וכבדים ויגדלו גדול רב מאד ולא יסבלו אותם מזגי בני אדם הבינונים זולתי הענקים ואנשי מדות שהם בעלי כח החזקים בטבעם אשר הם עצומים בגבהם וקומתם ולכן תגדל אנשים גדולים מאד ותמית שאר בני אדם כולם כמנהג במאכלים הגסים

ובפרשת דברים כותב הרמב"ן
והנכון מה שפירשתי שם (במדבר יג לב) שכולם הודו לפני משה ואהרן וכל העדה ואמרו (שם יג כז) באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה והנה כלם בהסכמה אחת בטובת הארץ אבל בחוזק העמים ההם המסו את לבבם ואחרי כן בראותם כי יהושע וכלב יחזקו את לבם למלחמה באו שאר המרגלים אל בני ישראל שלא בפני משה והוציאו דבה על הארץ שהיא ארץ אוכלת יושביה וזהו ותרגנו באהליכם (פסוק כז) וגם העם לא יזכירו בפני משה הדבה הזאת כי יכחישם שלא אמרו כן בתחלה והודו שהיא טובה וגם זבת חלב ודבש​