מאמר תורני

בס''ד פרשת תצווה: האם מותר לכהן ללמוד רפואה פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה (כט, א) על הקדשת אהרון ובניו לכהונה, אשר נעשתה בין השאר באמצעות פר ושני אילים: ''וְזֶ֨ה הַדָּבָ֜ר אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לְקַדֵּ֥שׁ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֣ן לִ֑י לְ֠קַח פַּ֣ר אֶחָ֧ד בֶּן־בָּקָ֛ר וְאֵילִ֥ם שְׁנַ֖יִם...

בגדר שמחת פורים ובענין מערבין שמחה בשמחה בפורים בהלכה ובאגדה א. במגילה ה,ב אקשינן היכי נטע רבי נטיעה בפורים והא אסירא מלאכה בפורים, ומפרקינן דנטיעה של שמחה הויא, דהיינו נטיעת אבורנקי, שהוא אילן שצילו נאה והמלכים מתעדנים תחתיו בימות החמה. וחזינן דכל מיני שמחה שייכי בפורים, גם מה שאין לו הנאה ממנו...

בדין משלוח מנות מה שיעורו א. מגילה ז,א רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא, שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. ופירש"י, הכי גרסינן, קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות דהא תרי מנות איכא. הדר שלח ליה איהו, לא גרסינן ליה הכא, עכ"ל. והיינו דגרסינן...

בס''ד פרשת תרומה: האם מותר לשים פתקים בכותל המערבי פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה (כה, ב), על תרומות בני ישראל למשכן, וההכנות לבנייתו: ''דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי''. בעוד שבפרשה זו הציווי...

בביאור שיטת רש"י במימרת מחלפי סעותדייהו פירושי הראשונים א. מגילה ז' ב' אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ופי' רש"י מחלפי סעודתייהו, זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו. ב. ובשבלי הלקט ענין פורים סימן ר"א כתב, רבינו שלמה זצ"ל פי' זה אוכל עם זה בפורים של שנה...

בדין כתיבת עשרת בני המן א. איתא במגילה (טז:) א"ר חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא, כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, מאי טעמא שלא תהא תקומה למפלתן. ופי' רש"י אריח זה הכתב ולבינה הוא חלק שהוא כפליים...

א הנה כבר ידוע הסתירה בדברי הרמב"ם גבי הענישה על ג' עבירות במקום אונס, שברמב"ם הל' יסודי התורה פ"ה, שכ' פ"א ה"ד "וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם ואעפ"כ...

הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ לִשְׁמָרְךָ֖ בַּדָּ֑רֶךְ וְלַהֲבִ֣יאֲךָ֔ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר הֲכִנֹֽתִי: הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל־תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ: כִּ֣י אִם־שָׁמוֹעַ֤ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹל֔וֹ...

בס"ד איך בודקים עבודה זרה? לאחרונה התעורר פולמוס גדול בהקשר לקהילה מסוימת, האם הנהגתה גובלת בעבודה זרה, וכבר האריכו ומאריכים בזה באחד מהאשכולות בפורום זה [שיטה בחשש עבודה זרה]. במאמר זה אין מטרתי לדבר ספציפית על אותה קהילה ולא באתי לחוות את דעתי בנושא, התלוי הרבה גם בהכרת המציאות ועוד, בשביל...

"בנתיבות האמת" עיון ביסודות היתר השינוי במילי דעלמא וגנאי השקר במקום חסד א. "במסכת ובפוריא ובאושפיזא" – יסודות ההיתר בשינוי מן האמת א. חקירת ה"תלת מילי" ופריסת שיטות הראשונים לאחר שנתבאר בפרקים הקודמים גודל חומרת איסור שקר וחובת ההרחקה ממנו, עלינו להידרש לסוגיא ערוכה במסכת בבא מציעא (כג:)...

סילוק ממקצת הקרקע – שבח וכתב התומים להביא ראיה דאינו מסלק המלוה אלא אם כן נותן לו כל חובו, מהא דאיתא בגמרא (בבא מציעא דף קי עמוד ב) "סבר רבי חנינא למימר כי מסלקינן להו בארעא מסלקינן להו, ולא היא בדמי מסלקינן להו מדרב נחמן, דאמר רב נחמן אמר שמואל שלשה שמין להם את השבח ומעלין אותן בדמים ואלו הן...

התומים (בסעיף קטן ב) האריך להשיב על דברי הדרישה, ולדעתו אין הלוקח יכול לסלק את המלוה מהקרקע אלא בפרעון כל החוב. שומא והכרזה ותחילה, הביא מה שכתב הדרישה "וכשהיה שומא והכרזה ולא גבה עדיין הדין חלוק, אם בא לסלקו בכל החוב יכול להעלות אפילו על שומת בית דין ויסלקו, אבל אם לא בא לסלקו אלא במקצתו לאו...

הנה אנו עתה בהשפעה מורממת ועילאית ממעמד קבלת התורה עליו קראנו בפרשת השבוע שעבר פ' יתרו, ולא זו בלבד אלא מבאר רש"י הקדוש בפרשתינו את האמור "ואלה המשפטים" – 'ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני'. ולכך, ברצוני לשתף אותכם: הנה כלל ידוע בידינו: אין למדין מקדם מתן תורה, והיינו...

כתב בספר קצות החשן (סימן קט סעיף קטן א) אחר שהביא את דברי הסמ"ע והש"ך שם "ונראה להביא ראיה דאין הלוקח יכול לסלקו בזוזי אם אינו מסלק לו כפי כל חובו". דעת התוס' שסילוק הוא רק בהעלאה וראייתו היא מדברי התוס' (כתובות דף צא עמוד ב בד"ה מאי פסידא) שביארו שנחלקו רמי בר חמא ורבא אם יכול הלוקח לסלק את...

הש"ך (בסעיף קטן א) נחלק על הסמ"ע וכתב "אולי נמשך למה שכתב הטור לעיל ריש סימן קט סוף סעיף ב' והרא"ש פרק מי שהיה נשוי[1], וכמ"ש בסמ"ע סוף סימן זה, אבל לפי מה שפסקתי לקמן סימן קט"ו סוף סעיף א' כהרמב"ן והראב"ד ובעל התרומות וריב"ש, א"כ אינו יכול לסלקו עד שיתן לו כל חובו", הרי שדעת הש"ך שאין הלוקח...

בס"ד עש"ק יתרו קבלת התורה תשפ"ו אורח חיים למעלה למשכיל - למען סור משאול מטה פרשת השבוע עוסקת במעמד המכונן ביותר בתולדות עמנו, 'מעמד הר סיני', כל תכלית היציאה ממצרים לא הייתה אלא לשם כך כמש"כ "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלקים על ההר הזה" לא היה זה מאורע של התגלות גרידא, אלא תהליך ארוך...

ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם ויעמד העם על משה מן הבוקר עד הערב וכתב רש"י: מן הבוקר עד הערב. אפשר לומר כן? אלא כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו עוסק בתורה כל היום, וכאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית שנאמר בו ויהי ערב ויהי בוקר. אפשר לומר לא כן? דברי...

בס"ד פרשת יתרו - שמועות יתרו איתא בפרשת יתרו פ' י"ח 'וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ידוד את ישראל ממצרים', וברש"י פירש מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, ומבואר דיתרו שמע רק את ניסים אלו, ויש להקשות טובא דבתר כן קתני 'ויספר משה לחתנו את כל...

מעין הקדמה דיני הסילוק לדעת הסמ"ע כתב הסמ"ע (סימן קיד סעיף קטן ד) "עיין פרישה ודרישה שם כתבתי והוכחתי כלל דין זה דנחלק לג' דינים. והוא, דאם בא הלוקח לסלק המלוה קודם שעשו בית דין שומא והכרזה בשדה זו בשביל המלוה, אזי יכול המלוה לסלקו בדמי שווי השדה אפילו אינו עולה לדמי חובו של המלוה. ואם כבר עשו...

"כהן שהרג את הנפש האם רשאי לישא כפיו" איתא בגמ' ברכות [לב:] "אמר רבי יוחנן: כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, שנאמר ידיכם דמים מלאו", מבואר בגמ' שהפסוק ובפרשכם כפיכם נדרש על נשיאת כפים של הכהנים לברך את ישראל, וכיון שביאר הכתוב את סיבת העלמת עיניו של הקב"ה מפרישת הכפים משום שהידים מלאות דם...