מאמרים תורניים

בס''ד פרשת תצווה: האם מותר לכהן ללמוד רפואה פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה (כט, א) על הקדשת אהרון ובניו לכהונה, אשר נעשתה בין השאר באמצעות פר ושני אילים: ''וְזֶ֨ה הַדָּבָ֜ר אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לְקַדֵּ֥שׁ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֣ן לִ֑י לְ֠קַח פַּ֣ר אֶחָ֧ד בֶּן־בָּקָ֛ר וְאֵילִ֥ם שְׁנַ֖יִם...

בגדר שמחת פורים ובענין מערבין שמחה בשמחה בפורים בהלכה ובאגדה א. במגילה ה,ב אקשינן היכי נטע רבי נטיעה בפורים והא אסירא מלאכה בפורים, ומפרקינן דנטיעה של שמחה הויא, דהיינו נטיעת אבורנקי, שהוא אילן שצילו נאה והמלכים מתעדנים תחתיו בימות החמה. וחזינן דכל מיני שמחה שייכי בפורים, גם מה שאין לו הנאה ממנו...

בדין משלוח מנות מה שיעורו א. מגילה ז,א רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא, שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. ופירש"י, הכי גרסינן, קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות דהא תרי מנות איכא. הדר שלח ליה איהו, לא גרסינן ליה הכא, עכ"ל. והיינו דגרסינן...

בביאור שיטת רש"י במימרת מחלפי סעותדייהו פירושי הראשונים א. מגילה ז' ב' אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ופי' רש"י מחלפי סעודתייהו, זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו. ב. ובשבלי הלקט ענין פורים סימן ר"א כתב, רבינו שלמה זצ"ל פי' זה אוכל עם זה בפורים של שנה...

בדין כתיבת עשרת בני המן א. איתא במגילה (טז:) א"ר חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא, כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, מאי טעמא שלא תהא תקומה למפלתן. ופי' רש"י אריח זה הכתב ולבינה הוא חלק שהוא כפליים...

א הנה כבר ידוע הסתירה בדברי הרמב"ם גבי הענישה על ג' עבירות במקום אונס, שברמב"ם הל' יסודי התורה פ"ה, שכ' פ"א ה"ד "וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם ואעפ"כ...

"בנתיבות האמת" עיון ביסודות היתר השינוי במילי דעלמא וגנאי השקר במקום חסד א. "במסכת ובפוריא ובאושפיזא" – יסודות ההיתר בשינוי מן האמת א. חקירת ה"תלת מילי" ופריסת שיטות הראשונים לאחר שנתבאר בפרקים הקודמים גודל חומרת איסור שקר וחובת ההרחקה ממנו, עלינו להידרש לסוגיא ערוכה במסכת בבא מציעא (כג:)...

סילוק ממקצת הקרקע – שבח וכתב התומים להביא ראיה דאינו מסלק המלוה אלא אם כן נותן לו כל חובו, מהא דאיתא בגמרא (בבא מציעא דף קי עמוד ב) "סבר רבי חנינא למימר כי מסלקינן להו בארעא מסלקינן להו, ולא היא בדמי מסלקינן להו מדרב נחמן, דאמר רב נחמן אמר שמואל שלשה שמין להם את השבח ומעלין אותן בדמים ואלו הן...

התומים (בסעיף קטן ב) האריך להשיב על דברי הדרישה, ולדעתו אין הלוקח יכול לסלק את המלוה מהקרקע אלא בפרעון כל החוב. שומא והכרזה ותחילה, הביא מה שכתב הדרישה "וכשהיה שומא והכרזה ולא גבה עדיין הדין חלוק, אם בא לסלקו בכל החוב יכול להעלות אפילו על שומת בית דין ויסלקו, אבל אם לא בא לסלקו אלא במקצתו לאו...

כתב בספר קצות החשן (סימן קט סעיף קטן א) אחר שהביא את דברי הסמ"ע והש"ך שם "ונראה להביא ראיה דאין הלוקח יכול לסלקו בזוזי אם אינו מסלק לו כפי כל חובו". דעת התוס' שסילוק הוא רק בהעלאה וראייתו היא מדברי התוס' (כתובות דף צא עמוד ב בד"ה מאי פסידא) שביארו שנחלקו רמי בר חמא ורבא אם יכול הלוקח לסלק את...

איתא בספר מטה משה (תלמידו של המהרש"ל) סימן ל"א, בשם ר"י החסיד שרב שרירא גאון ורב האי בנו אמרו, שכל המכוין בעת התחלת "אדון עולם" שהוא שיר נאה ומשובח מובטח לו שתפילתו נשמעת, וכ"כ השל"ה בסדורו "שער השמים", וכתב בעל סידור "שער הרחמים", שתקנו לומר אדון עולם לפני תפילת שחר, כי תפלת השחר אברהם אבינו...

הש"ך (בסעיף קטן א) נחלק על הסמ"ע וכתב "אולי נמשך למה שכתב הטור לעיל ריש סימן קט סוף סעיף ב' והרא"ש פרק מי שהיה נשוי[1], וכמ"ש בסמ"ע סוף סימן זה, אבל לפי מה שפסקתי לקמן סימן קט"ו סוף סעיף א' כהרמב"ן והראב"ד ובעל התרומות וריב"ש, א"כ אינו יכול לסלקו עד שיתן לו כל חובו", הרי שדעת הש"ך שאין הלוקח...

"כהן שהרג את הנפש האם רשאי לישא כפיו" איתא בגמ' ברכות [לב:] "אמר רבי יוחנן: כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, שנאמר ידיכם דמים מלאו", מבואר בגמ' שהפסוק ובפרשכם כפיכם נדרש על נשיאת כפים של הכהנים לברך את ישראל, וכיון שביאר הכתוב את סיבת העלמת עיניו של הקב"ה מפרישת הכפים משום שהידים מלאות דם...

מעשה באישה שצמח לה זקן עבות עקב נטילת תרופות והורמונים, ורצתה להסיר את הזקן מפני הבושה. נשאלת השאלה, האם מותר לה להשחית את זקנה בתער, כלומר, האם איסור השחתת הזקן בתער אמור ב'איש' או ב'זקן של איש', נפ"מ לעבד שמחוייב במצוות כאשה אבל זקנו כשל איש, וכן בסריס שהוא איש אבל זקנו כשל אשה, וממילא נוכל...

ברכות בראיה שמיעה והודיה עמידה יכול לשבת[2], אך ראוי לעמוד[3]. שעשה נסים לאבותינו. מה מברך בא"י אמ"ה שעשה נסים לאבותינו במקום הזה.[5] אי"צ לפרט הנס.[6] נוסח השבח כשרואה הירדן בכללות (ולא אזור המעברות): "על יד הירדן לך אלקי אתן. אברך אהלל אשבח ואודה שמך. בעד עמך בקעת בים סוף גבול ארצך שפתו...

חיוב חלה במאפים מחולקים (שבט תשפ"ו) מעשה בשלש משפחות שהתאספו יחד לשבת, וסוכם שכל משפחה תביא לחם העשוי מקילו קמח, ובכל סעודה כולם יאכלו מאחד הלחמים. חיממו כל לחם בנפרד מעל אחד הסירים שעל הפלטה, ואחד מבני המשפחה כיסה הכל בשמיכה כדי שישארו חמות. יש לדון באם התחייבו בחלה, והאם אפשר להתיר להפריש...

היסח הדעת בברכת כהנים מקור הדין איתא במגילה כד: מתני' "כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו. רבי יהודה אומר: אף מי שהיו ידיו צבועות סטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו", ופרש"י - לפי שהעם מסתכלין בו, ואמרינן במסכת חגיגה (טז, א): המסתכל בכהנים בשעה שנושאין את כפיהן עיניו כהות, לפי שהשכינה...

בורא עצי בשמים מה מברך בא"י אמ"ה בורא עצי בשמים.[1] על מה מברך א. על ריח הבא ממין עץ (כשאינו מאכל) מברך- עצי.[2] א. עץ- גזע קשיח קצת[א] שמוציא עלים, והעץ שורד משנה לשנה[3]. ב. יש רק חלק מהתנאים- למעשה מיני.[4] ב. גם אם מה שבא להריח[ב], ישרוד משנה לשנה רק בהשקעה אנושית-...

גדרי שינוי מן האמת במקום מצווה ושלום א. מחלוקת בית שמאי ובית הלל א. פלוגתת ב"ש וב"ה – בין אמת צרופה להנהגת הבריות לאחר שנתבאר בפרקים הקודמים תוקף חובת ההרחקה מכל נדנוד כזב, ושיטת מוני המצוות שראו בכך לאו גמור, עלינו להידרש לחקירה הבאה: האם חובת האמת היא מוחלטת ועומדת בפני כל ערך אחר, או שמא...

בענין סכין מסוכסכת תוכן הענינים א. שלשת סוגי הפגימות. ב. פגימה מסוכסכת, האם קורעת רק כששוחט מימין לשמאל ונתקע בה או גם משמאל לימין ונופל לתוכה. ג. האם פגימה קורעת רק כשקדם לה רידוד של חורפא דסכינא. ד. טעם הפסול בסכין מסוכסכת שיש בה פגימות הרבה וחומרתו. ה. צירוף ה"פגימות הרבה" זו לזו. ו...