מאמרים תורניים

הקדמה. במאמרים הקודמים בוארו בס"ד עקרי הלכות ברכת 'פת הבאה בכסנין'. כאמור לעיל, בגדר 'פת הבאה בכסנין' נחלקו הראשונים, לדעת הרמב"ם (פ"ג מהל' ברכות ה"ט) גדר 'פת הבאה בכסנין' הוא פת ש'נילושה במי פירות', במאמר זה נבאר אי"ה 'נילוש' זה מהו, ומה טיבו. במאמרים הקודמים התחלנו לדון באופן ספציפי על...

טעיות בשו"ע מתוקף מלאכתי בספרי 'אור חדש – הרחבת הבית יוסף'[1], לאסוף שיטות ראשונים שלא נזכרו בבית יוסף, יש פעמים רבות שאני מוצא ראשונים נגד דברי אחרונים, וכן פעמים רבות שאני מוצא שמאזן המחלוקת שהובאה בבית יוסף משתנה לחלוטין לאור ריבוי הראשונים שנוספו לאחד הצדדים, בין כשמדובר בראשונים שנוספו נגד...

מאכלים הבאים מחמת הסעודה ברכת "המוציא" שמברכים על הלחם בתחילת הסעודה, פוטרת מברכה את המאכלים והמשקים הבאים מחמת הסעודה, ולכן לא מברכים ברכה נוספת לפני אכילתם. ומאכלים הבאים מחמת הסעודה, הם מאכלים שרגילים לאכול אותם עם הלחם, או מאכלים שאוכלים אותם כדי לשבוע, וכגון, בשר, דגים, ביצים, ירקות...

~ דיני ברכת הנהנין ~ איתא בגמ' (ברכות ל"ה) "כל הנהנה מהעוה"ז בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים". ועוד שם: "כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, כאן קודם ברכה וכאן לאחר ברכה". ועוד שם: "ת"ר אסור לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה, וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל, מאי תקנתיה...

השיעור משתנה. בגוף המאמר הובא שאף אם ברכת 'לחמניית מזונות' היא אכן 'מזונות' – עדיין שיעור קביעות הסעודה בה הוא מינימלי מאוד, אך לא הארכתי בסברא זו כלל, ועל זה ברצוני לדון כעת. ועוד יש להוסיף, דאף אם נימא שדין 'פת הבאה בכסנין' אף על פי שנועדה מאפייתה לשביעה, עדיין ברכתה 'מזונות', ישנו טעם נוסף...

במאמר זה ברצוני לסקור בקצירת האו'מר את מחלוקת מהריט"ץ ומהר"י אבולעפייא בהלכות בורר. הסיבה שהביאה אותי לכתוב על זה מאמר, היא העובדה שנידונים בה יסודות עצומים בהלכות אלו. אין בכוונתי להיכנס לכל השיטות והפינות באריכות, אלא לבאר בקצרה את עיקרי מחלוקתם והיוצא מהם להלכה ולמעשה בחיי היום יום. בתוספת...

'לחמניית מזונות' - ברכתה אכן מזונות? מבוא. במאמרים הקודמים ביארנו בס"ד את שורשי ועקרי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ודין קביעות סעודה. במאמר זה ברצוני לגשת אי"ה לאחד הנושאים הנפיצים ביותר התלויים בסוגיה זו – 'לחמניית מזונות' (וכאן הודעה גלויה, דבכל מקום שיוזכר במאמר זה ובאלו שאחריו מילת 'לחמניית...

הלכות ברכת השחר אחר שהודנו ושיבחנו את מלכנו האהוב על תורתו הקדושה שנתן לנו, על הגוף המופלא והנשמה הטהורה שבאמצעותם אנו יכולים לעבוד אותו יתברך, אנחנו מברכים עוד ברכות שבהם אנחנו משבחים את מלכנו יותר בפרטות על הדברים המופלאים שברא בעולם ונתן לנו. "בא"ה אמ"ה אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין...

דיני צורת הברכה והזכרת שם שמים לבטלה, וברכה לבטלה ואמן. לפני שאנחנו מברכים, אנחנו צריכים לשים לב איזה ברכה אחנו עומדים לברך, וכאשר אנחנו מברכים, צריך לברך בצורה ברורה, ולהוציא את המילים מהפה, ולא לברך רק ב"מחשבה". וכאשר אנחנו מברכים אנחנו מוציאים מהפה את שם השם, וצריך לדעת שאסור להגיד סתם את שם...

הקדמה. במאמר הקודם ביארנו בס"ד את עקרי הלכות 'פת הבאה בכסנין'. במאמר זה נעסוק אי"ה באחת ההלכות המרכזיות ביותר בנידון זה – 'קביעות סעודה'. כפי שנתבאר במאמר הקודם, 'פת הבאה בכסנין' היא פת העשויה מחמשת מיני דגן, אך מכיוון שלא נועדה להשביע, אין ברכתה כלחם ואינה מחייבת ברכת המזון, אלא די בברכת 'בורא...

הקדמה. ברכות. הברכה על המזון היא מצוות עשה מהתורה, שנאמר (דברים ח, י') "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך", אך מעיקר הדין לא נכלל במצווה זה אלא ברכה שלאחר אכילת הפת בלבד, אך מדרבנן [1] יש לברך לפני כל דבר שאדם נהנה בעולם הזה, ואם לא בירך הרי הוא כמועל בנכסי שמיים. מעיקר הדין היה די לברך את ה' בכל...

בס"ד, במהלך עבודתי כמלמד, כתבתי (אני מלמד בכתות נמוכות), אשמח מאוד מאוד לכל הערה/הארה, הן בביאור, והן בפסקי הלכה, וביותר אודה עד מאוד למי שיעמדני על דבר טעות, שלא אכשל חלילה... וזאת למודעי, שאני מלמד בת"ת אשכנזי, כך שההלכות לרוב הם ע"פ הכרעת המשנ"ב. הקדמה ללימוד הלכה "ברוך הוא אלוקינו שבראנו...

היסודות של מעשה בידיים וגרמא לכל התורה הלכות מעשיות רבות תלויות בהגדרת החילוק שבין מעשה ממש לגרמא, כיון שבדיני תורה רבים רק מעשה ממש אסור מדאורייתא, וגרמא אסורה רק מדרבנן, ולפעמים אף מותרת לגמרי, ועידן מרוצת הטכנולוגיה משריץ שאלות מעשיות רבות חדשים לבקרים, ויש לעיין על כל שאלה מבחינה טכנית...

ברצוני לדון ולהעמיד גדר יחס ברכות המצוות למצוות עצמן, ואבאר קמעא: חומר חיובם א. בסוגיא בפסחים (ז:), ובפירוש יתר בתוספתא דברכות (פ"ו) מבואר שמחוייבים לברך על מצוה שאדם עושה. ותחילה וראש, יש לדון בעיקרה של ברכה זו, האם חיובה מן התורה, או שמא תקנת חכמים גרידא. דלכאורה מפשטות דברי הספרי (פיסקא...

מנהג ישראל להוליך את התינוק בן שמונת הימים לברית המילה על ידי אנשים רבים, המכונים 'קוואטער'. בטעם מנהג זה כתב באוצר כל מנהגי ישרון (תרע"ו, עמ' ), שהוא משום שכבוד המצוה הוא שיעסקו בה אנשים רבים, ולכן גם בהבאת התינוק לברית מילה כבוד המצוה הוא שיעסקו בו אנשים רבים, כמנהג הקוואטר. ויש מהאחרונים...

קברים חשודים בגליל בגליל שבצפון הארץ ישנם קברי קדמונים רבים, אמנם בין מאות הקברים האלו ישנם כמה וכמה קברי קדמונים שיש לחשוד שאינם נכונים, מחמת שאותו אדם לא חי באיזור זה ולא מת באיזור זה ואין שום טעם שיקבר שם, במאמר זה אסקור כמה מן הקברים החשודים, וכמו כן אכתוב מאיזו תקופה יתכנו יותר שקברו בגליל...

בתורה נאמר (שמות לא, יד) "ושמרתם את השבת כי קודש היא, מחלליה מות יומת". ופליגי רב אחא ורבינא, חד אמר מה קודש אסור בהנאה אף מעשי שבת אסורים בהנאה. וחד אמר היא קודש ואין מעשיה קודש. וכלל גמור הוא, במחלוקת רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל. הלכך פסקינן, מעשה שבת דרבנן. ובגמ' חולין (טו.) פליגי רבי...

מהדורת חשון תשפ"ו השמטות הבית יוסף הקדמה[2] הב"י בהקדמתו לספרו כתב בזה הלשון: "נמצא שמי שיהיה ספר זה לפניו יהיו סדורים לפניו דברי התלמוד עם פירוש רש"י והתוספות והר"ן ופסקי הרי"ף והרא"ש והמרדכי והרמב"ם והגהותיו ומגיד משנה ורבינו ירוחם וספר התרומה ושבולי הלקט והרוקח ושערי דורא וספר התשב"ץ וספר...

האם עדיף קלף מגורד או קלף ליצה (קלף 'חיי אדם')? עיין ס"ק ה'. מהו העור השלם הנחלק לקלף ודוכסוסטוס תוכן הענינים א. ראשית דבר- המציאות ועיקרי שיטות הראשונים. ב. בירור שרבינו תם והרמב"ם כתבו על אותו שכבה. ג. ויכוח ישיר בין סייעתו של רבינו תם לבין הסוברים שלליצה יש שם בפני עצמה. ד. הקושיות...