מגדלות מרקחים

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיית אך שמח (טז טו) בפסחים עא. ממעטינן ליל יום טוב ראשון מחיוב שמחה, מדכתיב "אך" שמח. ובטעם הדבר איכא למ"ד שם דזהו משום דבשלמי שמחה בעינן זביחה בשעת שמחה, היינו ששחיטתן תהיה ביו"ט עצמו ולא מערב יו"ט, וממילא בליל יו"ט ראשון אין לו במה ישמח, משום דבלילה אין מקריבין קרבנות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמחת בחגך (טז יד) בגמ' במועד קטן יד: אמרינן, שאבל אינו נוהג אבילותו ברגל, משום שהעשה של "ושמחת בחגך" הוא עשה דרבים, ודוחה את האבילות שהיא רק עשה דיחיד. ומבואר חידוש, ששמחה חשובה "עשה דרבים" אע"פ שכל יחיד מקיים אותה בפני עצמו, כיון שכולם מחוייבים בה. והקשה בספר יד אליהו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלקיך (טז א) פירש רש"י שמכאן למדים שצריך לעבר את השנה, כדי שיהיה פסח בחודש האביב. והנה במה שבזמן הזה מתעברת השנה על פי החשבון, קשה איך חל העיבור לפי החשבון, והרי אין לנו בי"ד סמוכים שיעברו את השנים. והנה הראשונים כבר עמדו בזה, ונחלקו בביאור...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בסנהדרין יב: איתא, שלמאן דאמר "טומאה הותרה בציבור" אין מעברין את השנה מפני הטומאה, היינו כאשר כל ישראל טמאים ואם לא יעברו יעשו את הפסח בטומאה, ופירש רש"י כגון שהיה הנשיא חולה ואמדוהו למות בערב פסח. וקשה, מדוע לא יעברו מפני ראיה וחגיגה, שהרי אינם דוחים את הטומאה, ואין לומר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שמור את חדש האביב (טז א) פירש רש"י מקודם בואו שמור, שיהא ראוי לאביב להקריב בו את מנחת העומר, ואם לאו עבר את השנה. ובסנהדרין יא: איתא דאחד מן הדברים שמעברים עליהם הוא שזמן האביב לא בא, והביא רש"י שיש מפרשים דהיינו מפני שאם לא בא האביב אין ממה להביא את העומר, וזהו כפירושו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדיו כצבי וכאיל (טו כב) ביבמות עג: ילפינן מהאי קרא, דאפילו טמא וטהור אוכלין על שולחן אחד בקערה אחת ואינן חוששין, שאין איסור לאכול בכור בעל מום בטומאה. והקשו במושב זקנים מבעלי התוס' הרי איכא איסור לאכול גם חולין טמאים, כדאמרינן "והתקדשתם והייתם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשיירי כנסת הגדולה הגהות הטור יו"ד סי' ש"ו כתב להקשות, מדוע אין מברכין על הפרשת בכור בהמה טהורה. ותירץ, כיון שאפילו אם לא הפרישו והקדישו הוא קדוש מאליו דקדושתו מרחם, אין צריך לברך. והקשה בשערי דעה שם, דמ"מ כיון דמצוה להקדישו, א"כ מ"ט לא יברך, כמו שמברכין על שאר מצוות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלקיך (טו יט) בנדרים יג. מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו, שנאמר הזכר תקדיש. ובחרדים פרק ד' מצות עשה י"ח, כתב דאסור להקדיש בכור בשבת ויו"ט, כמו שאסור להקדיש שאר קדשים. והקשה הרב יהודה בריז שליט"א, דהנה בביצה כו: מבואר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בגמ' קידושין טז: מבואר דמעניקים בין ליוצא בשש ובין יוצא ביובל ובמיתת האדון או אמה העבריה היוצאת בסימנים. והנה כל יציאות אלו הם בעל כרחו של האדון, אך מלבד זאת אם האדון רוצה לשחרר את עבדו יכול להוציאו בשטר כמבואר בקידושין טז. עי"ש, וכתב המנחת חינוך ריש מצוה תמ"ב שגם היוצא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הקשה המקנה בקידושין טז: לר"מ דס"ל שם דביוצא בגרעון כסף מעניקין לו, א"כ אין לך אדם שקונה עבד, שהרי לעולם יכול העבד לפדות את עצמו לאחר יום אחד בגרעון כסף, ויתחייב האדון בהענקה של ט"ו סלעים. והנה בשיטה לא נודע למי שם יז. כתב דלר"מ דהיוצא בגרעון כסף מעניקין לו, נראה שמעניקין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלקיך תתן לו (טו יד) בקידושין טו. וטז: דרשינן, "לו ולא לבעל חובו", דאע"פ שבעלמא סבירא לן דאיכא שיעבודא דרבי נתן, מ"מ אם העבד חייב לאדם אחר אין האדון נותן את ההענקה לבעל חוב של העבד. ויש לעיין איך הדין אם העבד חייב לאדון עצמו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם (טו יג) כתב הרמב"ם (עבדים פ"ג הי"ד) "כל המשלח עבדו ואמתו ריקם עובר בלא תעשה, שנאמר לא תשלחנו ריקם, והרי הכתוב נתקו לעשה שנאמר העניק תעניק לו". והקשו האחרונים, למה הוצרך הרמב"ם לומר דהוי לאו הניתק לעשה, תיפו"ל דבלא"ה אין לוקין משום דהוי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בסדר הדורות מובא מעשה מהמדרש, וזה תוכנו בקיצור, "מעשה ברבי מאיר, שלא היה רגיל לצאת מבית הכנסת עד ארבע שעות, יום אחד הקדים לצאת, לאחר שיצא תמה בעצמו מה יום מיומיים שהקדמתי לצאת, שמא הקב"ה עושה היום נס על ידי. ואחר כך ראה נחש שאומר לחבירו ששלחו הקב"ה להרוג את יהודה הענתותי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בגמ' בבא בתרא י: מבואר דאין מקבלין צדקה מעובדי כוכבים, והטעם משום "ביבוש קצירה תישברנה", היינו כדי שלא יהיה זכות לאומות העולם, וע"י כן שלא יהיה להם זכות הם ישברו. והנה במגילת רות ב' י"ב אמר בועז לרות, "ישלם ה' פעלך", על מה שעשתה עם חמותה, והקשה בספר יעלת חן לרבי אריה ליב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי פתוח תפתח את ידך לו (טו ח) בגמ' כתובות סז: איתא, שמר עוקבא היה עני אחד בשכנותו, והיה רגיל מר עוקבא כל יום להניח לו ארבעה זוז בחור של מפתן הדלת, יום אחד נתן העני אל ליבו ואמר אלך ואראה מי הוא שעושה לי טובה זו, ובאותו היום התאחר מר עוקבא לבית המדרש, ולכן ליותה אותו אשתו...

במגדלות מרקחים (המצוטט בזאת) הביא דהנה בגמ' (מו"ק ט, א) מבואר שהיה מצוות שמחה בבניין בית המקדש, ולכן אכלו ביוה"כ, ומקור למצוות שמחה בתוס' הרא"ש ובשיטה לתלמיד רבינו יחיאל מפאריס בשם ריב"ם דילפינן ממה שהקריבו הנשיאים לחנוכת הבית שלמים, ובכל שלמים יש שמחה, כדכתיב בפר' כי תבוא "וזבחת שלמים ואכלת שם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגוש את רעהו ואת אחיו (טו ב) בחידושי רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל הנדמ"ח על פרשת שופטים כתב לחדש, שהמלוה הלואה למלך והגיע זמן שמיטת כספים אינו משמט, והטעם כיון דקי"ל שאין דנין מלך, ממילא הוי הלואה שלא ניתנה להיתבע, וכמו הלואה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמחת אתה וביתך (יד כו) בסוכה כז: היה רבי אליעזר אומר משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל, דכתיב ושמחת אתה וביתך. ומבואר בגמ' שם, דלפי"ז הא דחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, היינו דוקא היכא שיכול לחזור באותו היום, דאל"כ אינו רשאי לבטל מצות שמחה עם אשתו. והרמב"ם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה (יד כב) בירושלמי ערלה פ"א ה"ב למד רבי יוחנן בשם רבי ינאי מדכתיב "היוצא השדה", שאילן שנטעו בתוך הבית פטור מן המעשרות. ויש להקשות, למה צריך מיעוט לזה, הרי בלאו הכי חיוב מעשרות מן התורה הוא רק בפירות שראו פני הבית כמו שמבואר...

רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, (כונה בפי בני דורו: ר' הירש לייב) (כ"ט בחשוון ה'תקע"ז – כ"ח באב ה'תרנ"ג) הידוע בשם הנצי"ב מוולוז'ין, היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19...