מגדלות מרקחים| דף 7 | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים| דף 7 | פורום אוצר התורה

מגדלות מרקחים

  1. ג

    כי תצא עוד בענין אין דנין שנים ביום אחד, נפק"מ בין טעמו של רש"י לטעם הספרי

    https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%93.7229/ מתוך ה'מגדלות מרקחים': יש לעיין האם הך דינא דאין דנין שנים ביום אחד קאי על ההריגה בפועל או על גמר הדין...
  2. ג

    כי תצא בענין אין דנין שנים ביום אחד

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותלית אותו על עץ (כא כג) בספרי פיסקא רכ"א, ותלית "אותו" מלמד שאין דנין שנים ביום אחד, והיינו דמשמע אותו ולא את חבירו. ודין זה מובא בסנהדרין לה. ומה: ופירש רש"י שם הטעם משום דלא מצו להפוכי בזכותיה דכל חד וחד, ונראה מדבריו דהוי מסברא מדין "והצילו העדה", ויש לעיין דהכא בספרי...
  3. ג

    כי תצא תליה סמוך לשקיעת החמה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ (כא כג) בסנהדרין מו: איתא לגבי חייבי תליה, "משהין אותו עד סמוך לשקיעת החמה וגומרין את דינו וממיתין אותו ואחר כך תולין אותו", ופירש רש"י שם שממיתים ותולים אותו סמוך לשקיעה, כיון שאם יתלו אותו שחרית שמא יתרשלו בקבורתו ויבואו...
  4. ג

    כי תצא חיוב תליה במחוייב סקילה שלא נסקל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ (כא כג) בחידושים המיוחסים לבעל שאגת אריה עה"ת (נדפסו בקובץ "ארזים" שנת תשע"ט) נסתפק, איך הדין במי שנתחייב ב' מיתות בי"ד, גם בסקילה וגם בשריפה, אליבא דר"ש דס"ל דשריפה חמורה, ועבדינן ביה את השריפה [שהרי מי שנתחייב ב' מיתות...
  5. ג

    שופטים איך מותר לקבור עגלה ערופה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אשר לא יעבד בו ולא יזרע (כא ד) בסוטה מו: למדים מכאן שהנחל נאסר לעשות בו להבא שום עבודה בגוף הקרקע. ובספר נחל איתן סי' י"ב סעיף י"ד ס"ק ו', הקשה על מה שהביא הרמב"ם בהלכות רוצח פ"י ה"ו שעגלה ערופה נקברת במקום העריפה, והוא מדרשת חז"ל "וערפו שם" שם תהא קבורתה, הרי אסור לחפור...
  6. ג

    שופטים עגלה ערופה שלא נצרכה האם יכולים להביאה לרציחה אחרת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והורידו זקני העיר ההיא את העגלה אל נחל איתן (כא ד) יש להסתפק אם הורידו את העגלה אל הנחל, ובזה נאסרה בהנאה כמבואר בקידושין נז. וברמב"ם הלכות רוצח פ"י ה"ו, ואחר כך נמצא ההורג, דלהך מ"ד אסורה העגלה בהנאה, או שהביאו עגלה אחרת, האם יכולים להביא את העגלה הראשונה לחלל אחר שימצא...
  7. ג

    שופטים מדוע נאמר "אשר לא יזרע" קודם עריפה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והורידו זקני העיר ההיא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל (כא ד) בסוטה מו: דעת רבי יונתן ד"אשר לא יעבד ולא יזרע" היינו רק להבא, כלומר שיש איסור לזרוע ולעבוד שם לאחר העריפה, אבל אין צריך לערוף דוקא בנחל שלא עבדו בו ולא זרעו מקודם לכן. והקשה...
  8. ג

    שופטים משרבו הרוצחים בטלה עגלה ערופה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלקיך נתן לך לרשתה (כא א) במשנה בסוף סוטה משרבו הרוצחנין בטלה עגלה ערופה, משבא אליעזר בן דינאי ותחינה בן פרישה היה נקרא, ובגמ' שם מז: אמרינן דהטעם משום דעגלה ערופה אינה באה אלא על הספק, וכן הוא בתוספתא, ופירש רש"י שם מז. דנודע מי הכהו, שהרי מכירין...
  9. ג

    שופטים ספק חזרה מעורכי המלחמה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו (כ ה) נשאל רבינו הגר"ד לנדו שליט"א, היאך הדין במי שיש לו ספק האם צריך לחזור מעורכי המלחמה, כגון שיש לו ספק האם נטע כרם או לקח אשה או בנה בית. והשיב דיש לומר שאין כח ביד המלך לכופו לצאת למלחמה...
  10. ג

    שופטים עדים שהעידו עליהם שלא נולדו בשעה שעליה העידו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ודרשו השופטים היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו, ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו (יט יח-יט) הנה עדים זוממים היינו דוקא כשהעידו עליהם "עמנו הייתם במקום פלוני", ודרשינן לה במכות ה. מדכתיב עד שקר העד, עד שתשקר גופה של עדות, דהיינו גופן של עדים ולא רק שהעידו שהמאורע לא היה...
  11. ג

    שופטים עיר מקלט שרובה עכו"ם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': שלש ערים תבדיל לך (יט ז) בחידושי מהרי"ל דיסקין מכת"י כתב לחדש, שעיר מקלט שרוב יושביה הם עכו"ם אינה קולטת. על דרך שאמרו במכות י: שעיר שרובה רוצחים אינה קולטת, משום דכתיב "ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו, ולא שהושוו דבריהן לדבריו", ועכו"ם חשודים על שפיכות דמים, והוי...
  12. ג

    שופטים נביא שקר המתנבא לעבוד ע"ז

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא (יח כ) הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"ט ה"ה כתב, שנביא שאמר בשם ה' לעבוד עבודה זרה אפילו יום אחד בלבד, הרי הוא בודאי נביא שקר, וחייב חנק. והקשו המפרשים, שכיון שהוא אומר לעבוד ע"ז...
  13. ג

    שופטים בענין דורש אל המתים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים (יח יא) במועד קטן כח. איתא שבשעה שהיה רבא גוסס אמר לרב שעורים אחיו שיאמר למלאך המות שלא יצערנו, ואמר לו רב שעורים "ליתחזי לי מר" היינו שבקש ממנו שיראה אליו בחלום לאחר מיתתו, וכשנראה אליו שאל אותו האם היה לו צער מיתה, והשיבו כי...
  14. ג

    שופטים הטעם שהמשמרות מתחלפות דוקא בשבת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות (יח ח) מכאן המקור לחלוקת הכהנים למשמרות שמתחלפות כל שבוע, עי' בתרגום אונקלוס וברש"י. והנה בסוכה נו. מבואר שהמשמרות מתחלפות בשבת. ויש לשאול מדוע המשמרות מתחלפות דוקא בשבת, ולא באחד משאר ימות השבוע, ולא מצאנו במפרשים טעם לזה. ואפשר לומר...
  15. ג

    שופטים נשיאת כפים במשמר שאינו שלו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה' (יח ו) בספרי פיסקא קס"ח, מנין אתה אומר שכהן בא ונושא כפיו במשמר שאינו שלו, שנאמר ובא בכל אות נפשו, ופירש בזית רענן דילפינן מדכתיב בהמשך הכתוב "ושרת בשם ה' אלקיו", וזהו ברכת כהנים שמזכיר בה את שם ה'. וקשה למה לי קרא שכהן שאינו מהמשמר...
  16. ג

    שופטים איסור קריאה בספר תורה של המלך

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו (יז יט) בתוספתא סנהדרין פ"ד ה"ד, ואין רשות להדיוט לקרות בה [בספר התורה של המלך], שנאמר וקרא בו כל ימי חייו הוא ולא אחר. והקשו האחרונים, למה צריך ילפותא לזה שאסור להדיוט לקרות בה, תיפוק ליה שאסור להשתמש בכלי תשמישו של המלך כדתנן בסנהדרין כב...
  17. ג

    שופטים מצות כתיבת ס"ת של מלך

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר (יז יח) שמעתי להסתפק האם מלך שירד ממלכותו ושוב חזר אליה, כגון שלמה המלך למ"ד שהיה מלך והדיוט ומלך, צריך שוב לכתוב ס"ת אחר כשחזר שנית למלכותו, או די באותו ס"ת שכתב כשהיה מלך בתחילה, די"ל דכיון שפקע ממנו דין מלך א"כ כשחוזר הוי כמו ס"ת שירש...
  18. ג

    שופטים לשון "כשבתו על כסא ממלכתו"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר (יז יח) במדרש רבה אסתר פרשה א' סי' י"א "אמר רבי יצחק אומות העולם אין להם ישיבה, איתיבון והכתיב "כשבת המלך אחשורוש", אמר להם בשבת המלך אין כתיב כאן אלא כשבת המלך, ישיבה שאינה ישיבה, אבל ישיבתן של ישראל ישיבה, שנאמר...
  19. ג

    שופטים לחייב על כל סוס

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס (יז טז) בסנהדרין כא: "וכי מאחר דאפילו סוס אחד והוא בטל קאי בלא ירבה, סוסים למה לי, לעבור בלא תעשה על כל סוס וסוס". והקשה בעל חלקת יואב מובא בשו"ת אבני נזר או"ח סי' שצ"א, למה לי קרא שחייב על כל אחד, תיפוק ליה משום...
  20. ג

    שופטים למה נצרך איסור לשים מלך נכרי

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא (יז טו) כתב הרמב"ם בהלכות מלכים פ"א ה"ג, שאין מעמידין מלך אלא על פי נביא. ומקורו מהספרי שדורש כן מדכתיב "אשר יבחר ה' אלקיך בו". והקשה הרמב"ן אם כן למה הוצרכה התורה...
חזור
חלק עליון
למעלה