מנהג

אני לומד כעת הלכות נדה, בסימן קצ"ד סעיף א', מבואר בט"ז, וכן בב"י בסעיף זה, שהיה גזירה של ליל מ"א לזכר ופ"א לנקבה לפרוש, אבל היום שאין בועלים על דם טהור בטל התקנה. וקשה לי, הרי אנו יודעים שתקנה לא בטלה אם הטעם בטל, והרי כאן זה רק מנהג שהיה מקומות [באשכנז!] שלא הקפידו על מנהג זה, ואפילו אם היום...

יישר כוח.

ישנו מנהג ידוע ומפורסם בכמה מקומות להתאסף בליל שש"פ בחצות הלילה ולומר שירת הים ביחד. מי הנהיג את המנהג הזה והיכן נוהגים כן?