משה רבינו

במגלה עמוקות (על התורה): אמר משה אעברה נ"א, לפי שביקש כל ז' ימי השבוע של חודש אדר, ויש בשבוע אחד נ"א שעות שיש מנוחה ליורדי גיהנם בגיהנם, דהיינו בכל יום ג' תפלות המבוארות בתפילת משה אֶת גָּדְלְךָ זה שחרית אברהם, וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה זה מנחה יצחק, אֲשֶׁר מִי אֵל זה ערבית יעקב, הן הן שלש ראשונות...

רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה בתורת משה להחתם סופר כתב שמשה רבינו התפלל תקט"ו תפילות, ג' תפילות בכל יום [וראה בפני יהושע (ברכות לב. ד"ה דרש רבי שמלאי) החשבון באופן אחר], ולפי החשבון שלמו תפילותיו ביום שני של סוכות בשחרית, ואם היה מתפלל גם מנחה, היה עת רצון והיה נענה...

וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם, בפי' רבינו אפרים כתב דבר חידוש, שעֶבְרָה הוא יותר מרגע שזועם בו הקב"ה, שהתעבר עלי משך זמן ארוך. ואפשר שכיון שהקב"ה כועס בכל יום, דכתיב ואל זועם בכל יום, ובאותן ימים שרצה בלעם לקללם לא כעס (ברכות ז. ע"ז ד:), היה צריך להשלים את אותן הימים שלא כעס, ולכן התעבר...

אעברה (עם האותיות) בגי' ים אוקינוס, כדאי' בפי' רבינו אפרים שמשה ביקש שמאחר שגזר עליו "לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה", א"כ אעברה נא דרך ים אוקיינוס.

אֶעְבְּרָה נָּא בחומש היכל הברכה: נא, דגוש הנון, רצוא בדגש (תיקו"ז תי' ה), בכח גדול התפלל. אפשר לפימ"ש הרב חיד"א ז"ל בשם רבני אשכנז שהיה מקובל בידי משה שאם יזכיר ב' פעמים "נא" בתפלתו יהיה נענה, ולכן אמר אעברה "נא" ורצה להזכיר עוד פעם "נא", מיד אמר לו הקב"ה אל תוסף להזכיר עוד פעם "נא". עכ"ד...

וָאֶתְחַנַּן, במדרש רבה פ' ברכה, תקט"ו תפלות התפלל משה כמנין ואתחנן, וכתב הפני יהושע (ברכות לב. ד"ה דרש רבי שמלאי) שאילו התפלל משה עוד תפילה אחת היה נענה בתפילתו, עיי"ש. ואפשר הטעם שלא התפלל עוד תפלה אחת, לפי שתפלה זו השאיר לבני ישראל, והעדיף לדאוג לבני ישראל מאשר לעצמו, וכמו שכתבו בספרים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן (ג כה) במדרש רבה, אמר רבי לוי אמר לפניו רבש"ע עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ, אמר לו הקדוש ברוך הוא מי שהודה בארצו נקבר בארצו ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו, יוסף הודה בארצו מנין, גבירתו אומרת "ראו הביא לנו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אעברה נא ואראה את הארץ (ג כה) במגלה עמוקות אופן פ"ט כתב בשם מדרש, "אעברה נא" מלשון עיבור שנה, שרצה משה רבינו להכנס לארץ ולעבר שם את השנים, שאין מעברים שנים אלא בארץ ישראל. והעיר בספר תפארת צבי עה"ת (אמסטרדם תקט"ו), הרי מלך אינו יושב בעיבור השנה, כדאמרינן בסנהדרין יח...

אם אמר יאמר, עד שיאמר וישנה (קדושין כב, א). איתא במדרש, דמרע"ה אמר בתפלתו שיכנס לארץ. אהבתי את אדוני זה הקב"ה, את אשתי זו התורה, ואת בני אלו ישראל, לא אצא חפשי, והקב"ה השיב לו אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה. ואמר הגאון ר' יהושע ליב דיסקין ז"ל, דמרע"ה היה בקי בכל התורה, וידע בבירור שבטענה הזאת יזכה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר (ג כג) פירש רש"י, שאמר משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי אם לאו. והקשה בספר טהור רעיונים, מדוע היה צריך שיאמר לו הקב"ה האם נתקבלה תפילתו, הרי יכול לידע לפי הסימן שאמר רבי חנינא בן דוסא בברכות פ"ה מ"ה, אם שגורה תפילתי בפי יודע...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויהי כאשר תמו וגו' וידבר ה' אלי לאמר (ב טז-יז) בבבא בתרא קכא. מבואר שנבואה זו באה למשה רבינו בט"ו באב, שהוא היום שכלו בו מתי מדבר. והקשה בספר בנין אריאל (פרשת מסעי), דהנה התוס' בקידושין לח. ד"ה צא, כתבו שבכל שלשים ימי אבלו של משה לא בא הדיבור אל יהושע, כיון שאין השכינה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים (ב כה) פירש רש"י למד שעמדה חמה למשה ביום מלחמת עוג, ונודע הדבר תחת כל השמים. ובגמ' עבודה זרה כה. מקשה, והכתיב לגבי יהושע "ולא היה כיום ההוא לפניו ולאחריו", ומתרצת הגמ' דבימי משה רבינו לא נפישי שעות כולי האי כמו בימי...

יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ הוּא יָבֹא שָׁמָּה בן נון העמד לפניך ר"ת לבנה, מרמז למש"כ בזוה"ק (שלח קנו.) כי ארץ ישראל היא סיהרא, ולכן יהושע שנאמר עליו פני יהושע כפני לבנה נכנס אליה, אבל משה שפניו כפני חמה העליונה מן הסיהרא לא נכנס אליה. וראה עוד כאן

רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן במדרש רבה אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע לפי שלא נצטוו עכו"ם על השבת תאמר אם הם עושים אותה אתה נושא להם פנים, א"ל הקב"ה מן הדבר הזה אתה מתיירא חייך אפילו הם עושין כל מצות שבתורה אני מפילן בפניכם. משמע שעיקר הסיבה שהיה משה מתיירא מסיחון ועוג היה כי הם קיימו...

וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי, ברש"י: על דבר זה נסתלק ממנו משפט בנות צלפחד. וכן כתב רש"י לעיל בפרשת פינחס: ויקרב משה את משפטן, נתעלמה הלכה ממנו, וכאן נפרע על שנטל עטרה לומר והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי. תקרבון אלי אותיות בנות רק אלי, דהיינו שהקב"ה אמר לו כיון שאמרת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה (לא כא) בספרי פיסקא קנ"ז, ר' יאשיה אומר שהיה אומר דבר בשם אומרו, כענין שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. וכעי"ז פירש רש"י בקצרה. וקשה, דהנה ביבמות צו: איתא דרבי אלעזר אמר שמעתתא דרבי יוחנן ולא אמרה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וחצית את המלקוח בין תופשי המלחמה היוצאים לצבא ובין כל העדה (לא כז) הקשה הג"ר מאיר סולוביצי'ק זצ"ל, דהנה ברמב"ם מלכים (פ"ד ה"ט) מבואר, שכאשר בוזזים במלחמה נותנין את כל השלל תחילה לפני המלך והוא נוטל מחצה, ואחר כך את מחצית הביזה הנשאר חולקים אנשי הצבא ביחד עם העם היושבים על...

זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' הנה גם פ' מטות מתחיל זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה', וברש"י מוסף עליהם משה שנתנבא בלשון זה הדבר. הענין בכל זה, נקדים מה שאמרו חז"ל (פסחים קיב:) ניזהא דאריה "זה זה", ופי' רשב"ם (ד"ה ניזהא דתורא): גערה שגוער בו בלשון הזה להבריחו מעליו. והיינו כי זה לעומת זה עשה...

וַיֵּצְאוּ מֹשֶׁה וכו' לִקְרָאתָם, אפשר לרמז ע"פ מ"ש בלב שמחה (מטות מסעי תשל"ט): נקום נקמת בנ"י מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך, הגיד כ"ק אאמוז"ל וגם כ"ק אדמו"ר אחי ז"ל אמר בשמו, שזה היה ק"ש שעל מטתו של משרע"ה, אחר שנכשלו בנ"י תיקן אותם משרע"ה ע"י קבלת עומ"ש, ואי' בגמ' (ברכות ה.) לעולם ירגיז אדם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יפקוד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה (כז טז) ברש"י, כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי, אמר לו הקדוש ברוך הוא לא כך עלתה במחשבה לפני, כדאי הוא יהושע ליטול שכר שמושו שלא מש מתוך האהל. ובזבחים קב. אמר עולא בקש...