משה רבינו

וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. ברש"י מחז"ל כשנולד נתמלא הבית כולו אורה. ומקשים וכי בגלל זה הצפינה אותו. יש לתרץ שהצפינה אותו מפני האור שלא יפרוץ החוצה ויגלו אותו, ובכל יום גבר האור עד שלא יכלה להצפינו יותר.

וילך איש מבית לוי, יש לרמז לפי מש"כ במדרש הגדול: ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך, ר' אלעזר אומר בפה רך, אמרו כל מי שהוא עושה לבינה נוטל שקל, כדי לפתות את ישראל, והיו מיגעין עצמן יותר מדאי כדי ליטול שכר הרבה, חוץ מעמרם שלא נתפתה לבו, אלא היה עושה לבינה בכל יום, ולבסוף מה הוא אומר ואת מתכונת...

גְּבִיעִי גְּבִיעַ הַכֶּסֶף בגימטריא משה, מרמז מה שאי' במדרש הגדול סוף פרשת ויחי: ויש אומרין לקח [משה] גביע של יוסף וחתך ממנו ארבע חתיכות, כתב על אחת דמות אריה ועל אחת דמות שור ועל אחת דמות נשר ועל אחת דמות אדם, עמד על נילוס, השליך דמות אריה, ואמר: "יוסף, הגיעה שעה לגאול את ישראל, שכינה מעכבת לך...

התורה מעידה על משה רבינו שהיה "עניו מאוד מכל האדם". ואילו חז"ל אומרים "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל". לכאורה יש כאן סתירה? אלא, רבי משה הלל זו התשובה... כך התבטא חכימא דיהודאי מרן הרב שטיינמן על רבי משה הלל הירש. (שמעתי זאת מידיד, שסיפר לו הרב שטראוס ששמע זאת מפ"ק של הגראי"ל).

הקשיבו נא ידידי... מנין שאהרון ומשה היו אחים? מהקצות... מכירים? כעת אשאל שאלה עצומה... מנין שלמשה רבינו היו עוד אחים.....?!?!?! מכירים? מסתמא פחות... אז התכבדו ושתפו נא באשכול את כלל החברים בידיעה הזו...

הגמ' בב"ב (טו, א) מקשה כיצד יתכן שמשה כתב "וימת שם משה", והרי לאחר שמת אינו יכול לכתוב. ודן בספר דברי יציב (יו"ד ח"ב סי' רלא), שמצינו בספר חסידים (סי' א'קכ"ט, הובא בגליון הש"ס כתובות קג, א) שרבי לאחר פטירתו הוציא בקידוש את בני ביתו, כי נחשב כחי ולא נאמר עליו "ולמתים חפשי" [שמי שפטור אינו יכול...

וילך משה במושב זקנים בשם מדרש אגדה (וכן באבן עזרא וברבינו בחיי), שהלך משה אצל כל שבט ושבט והודיעם שהוא מת וחיזק את לבם שלא יפחדו. וילך ר"ת להגיד כי ימות ולא יפחדו.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ (לא כח) פירש רש"י "ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל וכו', ואף בחייו נגנזו קודם יום מותו, לקיים מה שנאמר ואין שלטון ביום המות". והעיר החתם סופר בספרו תורת משה, מנא לן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם ה' ואף כי אחרי מותי (לא כז) בסנהדרין לז. "הנהו בריוני דהוה בשיבבותיה דרבי זירא דהוה מקרב להו כי היכי דניהדרו להו בתיובתא, והוו קפדי רבנן, כי נח נפשיה דרבי זירא אמרי עד האידנא הוה חריכא קטין שקיה דהוה בעי עלן רחמי השתא מאן בעי עלן רחמי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא (לא ב) פירש רש"י, היום מלאו ימי ושנותי, ביום זה נולדתי וביום זה אמות. והנה במכילתא פרשת בשלח מסכתא דויסע פרשה ה', "ר' אלעזר המודעי אומר שבעים יום אכלו את המן אחר מיתתו של משה, הא כיצד משה מת בשבעה באדר, ואכלו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והשתחוית לפני ה' אלקיך (כו י) בתנחומא (סי' א') "והיה כי תבוא אל הארץ", "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות" וגו', זהו שאמר הכתוב (תהלים צה ו) "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה" וגו', ומה ת"ל נשתחוה ונכרעה, אלא צפה משה שבית המקדש עתיד להחרב וביכורים עתידין להפסק, עמד והתקין להם לישראל...

וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי וכו' אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וכו' לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת אי' בליקוטי תורה להאריז"ל שבפסוקים הללו נרמז רמז נפלא על יונתן בן גרשם שהיה כומר לפסל מיכה, ומפרש שהסיבה שגרם לזה הוא ממכריו על האבות מפני שמשה רבינו נדר ליתרו שבנו הראשון יהיה לעבודה זרה. אפשר להוסיף שנרמז...

באור החיים הקדוש: עוד ירצה במאמר ראה אנכי, על דרך אומרם ז"ל יכול אדם לעשות עצמו כמשה רבינו, והוא מה שהעירם כי אליו יראו להדמות אליו כל הבא ליקרב לעבודת הקודש עבודת ה', ולא יעריכו עצמן עם מה שלמטה מהם, ויהיו בעיני עצמן כי כביר מצאה ידם. וכתב בספר אוצר י"ד החיים (אות תק"ג): עיין ברמב"ם (פ"ה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא (ט כ) לכאורה לפלא, כי בכל משום שהזכיר משה רבינו במשנה תורה שהתפלל בעד מי שהוא, מיד אמר האם שמע ה' אליו או לא, כמו בפסוק הקודם שהזכיר שהתפלל על ישראל לאחר חטא העגל אמר "וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא", ובפרשת ואתחנן כאשר...

וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת (בלוחות שניות) בספר צפנת פענח דקדק שבלוחות הראשונות כתיב לעיל וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וכו' וּשְׁנֵי לוּחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי, ובלוחות שניות לא כתיב שהלוחות היו בידיו, ומבאר שבלוחות שניות ירד ביוהכ"פ והיה אסור לו להוציא מרשות לרשות מההר...

מַמְרִים הֱיִיתֶם וכו' מִיּוֹם דַּעְתִּי אֶתְכֶם בהדר זקנים מבעלי התוס': בתחילה כשאמרתי לרשע למה תכה רעך עמד והלשין עלי. עכ"ל. ונרמז באומרו דעתי אתכם, שאז אמר משה אכן נודע הדבר. דעתי בגי' לדתן, כשאמרתי לרשע הוא דתן (דב"ר ב, כח; תרגום יונתן שמות) למה תכה רעך.

במגלה עמוקות (על התורה): אמר משה אעברה נ"א, לפי שביקש כל ז' ימי השבוע של חודש אדר, ויש בשבוע אחד נ"א שעות שיש מנוחה ליורדי גיהנם בגיהנם, דהיינו בכל יום ג' תפלות המבוארות בתפילת משה אֶת גָּדְלְךָ זה שחרית אברהם, וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה זה מנחה יצחק, אֲשֶׁר מִי אֵל זה ערבית יעקב, הן הן שלש ראשונות...

רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה בתורת משה להחתם סופר כתב שמשה רבינו התפלל תקט"ו תפילות, ג' תפילות בכל יום [וראה בפני יהושע (ברכות לב. ד"ה דרש רבי שמלאי) החשבון באופן אחר], ולפי החשבון שלמו תפילותיו ביום שני של סוכות בשחרית, ואם היה מתפלל גם מנחה, היה עת רצון והיה נענה...

וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם, בפי' רבינו אפרים כתב דבר חידוש, שעֶבְרָה הוא יותר מרגע שזועם בו הקב"ה, שהתעבר עלי משך זמן ארוך. ואפשר שכיון שהקב"ה כועס בכל יום, דכתיב ואל זועם בכל יום, ובאותן ימים שרצה בלעם לקללם לא כעס (ברכות ז. ע"ז ד:), היה צריך להשלים את אותן הימים שלא כעס, ולכן התעבר...

אעברה (עם האותיות) בגי' ים אוקינוס, כדאי' בפי' רבינו אפרים שמשה ביקש שמאחר שגזר עליו "לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה", א"כ אעברה נא דרך ים אוקיינוס.