משה רבינו

וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי, ברש"י: על דבר זה נסתלק ממנו משפט בנות צלפחד. וכן כתב רש"י לעיל בפרשת פינחס: ויקרב משה את משפטן, נתעלמה הלכה ממנו, וכאן נפרע על שנטל עטרה לומר והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי. תקרבון אלי אותיות בנות רק אלי, דהיינו שהקב"ה אמר לו כיון שאמרת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה (לא כא) בספרי פיסקא קנ"ז, ר' יאשיה אומר שהיה אומר דבר בשם אומרו, כענין שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. וכעי"ז פירש רש"י בקצרה. וקשה, דהנה ביבמות צו: איתא דרבי אלעזר אמר שמעתתא דרבי יוחנן ולא אמרה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וחצית את המלקוח בין תופשי המלחמה היוצאים לצבא ובין כל העדה (לא כז) הקשה הג"ר מאיר סולוביצי'ק זצ"ל, דהנה ברמב"ם מלכים (פ"ד ה"ט) מבואר, שכאשר בוזזים במלחמה נותנין את כל השלל תחילה לפני המלך והוא נוטל מחצה, ואחר כך את מחצית הביזה הנשאר חולקים אנשי הצבא ביחד עם העם היושבים על...

זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' הנה גם פ' מטות מתחיל זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה', וברש"י מוסף עליהם משה שנתנבא בלשון זה הדבר. הענין בכל זה, נקדים מה שאמרו חז"ל (פסחים קיב:) ניזהא דאריה "זה זה", ופי' רשב"ם (ד"ה ניזהא דתורא): גערה שגוער בו בלשון הזה להבריחו מעליו. והיינו כי זה לעומת זה עשה...

וַיֵּצְאוּ מֹשֶׁה וכו' לִקְרָאתָם, אפשר לרמז ע"פ מ"ש בלב שמחה (מטות מסעי תשל"ט): נקום נקמת בנ"י מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך, הגיד כ"ק אאמוז"ל וגם כ"ק אדמו"ר אחי ז"ל אמר בשמו, שזה היה ק"ש שעל מטתו של משרע"ה, אחר שנכשלו בנ"י תיקן אותם משרע"ה ע"י קבלת עומ"ש, ואי' בגמ' (ברכות ה.) לעולם ירגיז אדם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יפקוד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה (כז טז) ברש"י, כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי, אמר לו הקדוש ברוך הוא לא כך עלתה במחשבה לפני, כדאי הוא יהושע ליטול שכר שמושו שלא מש מתוך האהל. ובזבחים קב. אמר עולא בקש...

אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית בתרגום דִי אִתְקְטֵל עִם מִדְיָנֵיתָא. דהיינו שהוכה עם המדינית. ובכוונה כתבה התורה בלשון כזה שמשתמע שזמרי הכה את המדינית, לרמז מה שהיה בגלגוליהם הקודמים שזמרי היה שכם וכזבי היתה דינה והוא אנסה שלא לרצונה. [ובדרך אפשר, דאי' בליקוטי יהודה בשם האמרי אמת זי"ע...

לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם בתרגום ירושלמי: בשבועה אזיל משה ואמר לפינחס הא אנא יהב ליה, עכ"ל. הנה שינה לתרגם באופן כזה, אפשר כדי להורות לנו דברי הזוה"ק שמידת השלום היתה של משה רבינו, ואמר לו הקב"ה למשה שילך לפינחס ויאמר לו בפה מלא שהוא נותן לו במתנה את מידת השלום שלו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם (כ יב) פירש רש"י, גלה הכתוב שאלולי חטא זה בלבד היו נכנסין לארץ, כדי שלא יאמרו עליהם כעון שאר דור המדבר, שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ, כך היה עון משה ואהרן. הקשה בדרשות מהרי"ט דרוש שני...

הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת י"י וַיִּקָּדֵשׁ בָּם ברש"י: ויקדש בם, שמתו משה ואהרן על ידם, שכשהקדוש ברוך הוא עושה דין במקודשיו הוא יראוי ומתקדש על הבריות וכו' וכן הוא אומר (ויקרא י, ג) בקרובי אקדש. ושם כתב רש"י: אמר משה לאהרן, אהרן אחי, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו...

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה בלב שמחה (אמרים): במדרש (במדב"ר יט, ו תנחומא חקת אות ח) אמר לו הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם פרה ולאחרים חקה, והטעם כדאי' שהפרה היא כפרה על מעשה העגל, לכך רק משרע"ה שלא היה בחטא העגל כלל היה יכול להשיג טעמה, לך אני מגלה, והטעם שלא נודע טעמה גם לשבט לוי, אף שגם הם לא היו בחטא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': זאת חקת התורה (יט ב) במדרש רבה פרשה י"ט, אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, על כל דבר ודבר שהיה אומר הקדוש ברוך הוא למשה אומר לו טומאתו וטהרתו [דהיינו שבכל הטמאים כתוב אופן הטהרה באותה פרשה של הטומאה, דהיינו "ורחץ במים"], כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים, אמר לו משה, רבש"ע...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בוקר וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו (טז ה) בנדרים לט: דרש רבא ואמרי לה ר' יצחק, שבזמן מחלוקת קורח עלו השמש והירח מהרקיע לזבול, ואמרו רבונו של עולם אם אתה עושה דין לבן עמרם הרי אנו מאירים, ואם לאו אין אנו...

וַיֹּצֵא פֶרַח וכו' וַיֹּצֵא מֹשֶׁה הסמיכות בא לרמז שמטה אהרן הוציא פרח בזכות משה רבינו, כמו שכתבו שהכח של אהרן היה ממשה רבינו.

וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ קֵל אֱלֹקֵי הָרוּחֹת וכו' הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף משמע ששניהם אמרו כאחד באותו הלשון קֵל אֱלֹקֵי הָרוּחֹת וכו', שכיוונו שניהם לאותו לשון, וזה פלא, ובבחי' שכינה מדברת מתוך גרונו. ובזה מובן מה שכתב רש"י: אמר הקדוש ברוך הוא יפה אמרת...

בשבט מוסר (פרק לז, וכן בספרו מעיל צדקה אות שצח): תדע כמה קשה המחלוקת לפני הקב"ה, דבמעשה העגל שהיו בשלום לא נפסק המן, עד שהקריבו ממנה לפני העגל (שמו"ר מא, א, תנחומא תשא אות יד), ובמחלוקתו של קרח לא ירד באותו יום כאמרם ז"ל. עכ"ל. והנה בשבתות ובי"ט שלא ירד המן היה זה מחמת מעליותא של היום, ואולי...

אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי י"י אַתָּה וָהֵם ר"ת אליהו, רמז למ"ש מהר"ר בונם מפרשיסחא זצוק"ל בספר קול שמחה, שאליהו הנביא למד שאפשר להחיות את המת קל וחומר ממשה רבינו ששינה בדיבורו את הטבע לרעה, מידה טובה מרובה שיכול צדיק לשנות בדיבורו את הטבע לטובה. [וזה לשונו: ואם בריאה יברא ה', מכאן...

וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם בבעל הטורים: ד' במסורה, וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם, ואידך כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם וכו'. אפשר כי ישבו אחים יחדיו רמז שמשה וקרח היו אחים בגלגול הקודם, שהם היו קין והבל כידוע, ומת אחד מהם הוא הבל.

וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו. בכתב סופר (פרשת חקת): שמעתי דאיתא במדרש: "כתיב במחלוקת קרח ויפול משה על פניו, פרשת פרה אדומה שמע, דכתיב וזאת חקת התורה". והוא תמוה. ונ"ל כי קרח התייצב עצמו נגד משה ואמר כי כל העדה כולם קדושים, כולנו שמענו בסיני אנכי ולא יהיה, ומפרשים כי כפר שחוץ מזה...

וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בגמרא (סנהדרין קט:) פלת, שנעשו לו פלאות. ובש"ך על התורה (גימטריאות): און פלת אותיות נפלאות, שנעשו לו נפלאות שלא נפל בגיהנום, כי אפילו מחט שאולה נתגלגלה (ירושלמי סנהדרין פ"י ה"א, ילקוט רמז תשנ"ב), והוא ניצול. עכ"ל. נראה הענין לפי מ"ש בספר הפרדס לרש"י: אם בריאה יברא ה', אמר...