משה רבינו| דף 2 | פורום אוצר התורה משה רבינו| דף 2 | פורום אוצר התורה

משה רבינו

  1. ג

    ואתחנן הקשר בין תפילתו של משה לרציעת עבד עברי

    אם אמר יאמר, עד שיאמר וישנה (קדושין כב, א). איתא במדרש, דמרע"ה אמר בתפלתו שיכנס לארץ. אהבתי את אדוני זה הקב"ה, את אשתי זו התורה, ואת בני אלו ישראל, לא אצא חפשי, והקב"ה השיב לו אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה. ואמר הגאון ר' יהושע ליב דיסקין ז"ל, דמרע"ה היה בקי בכל התורה, וידע בבירור שבטענה הזאת יזכה...
  2. ג

    ואתחנן מדוע היה צריך משה רבינו לבקש שיודיעוהו האם התקבלה תפילתו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר (ג כג) פירש רש"י, שאמר משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי אם לאו. והקשה בספר טהור רעיונים, מדוע היה צריך שיאמר לו הקב"ה האם נתקבלה תפילתו, הרי יכול לידע לפי הסימן שאמר רבי חנינא בן דוסא בברכות פ"ה מ"ה, אם שגורה תפילתי בפי יודע...
  3. ג

    דברים איך באה נבואה למשה רבינו בימי אבלו של אהרן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויהי כאשר תמו וגו' וידבר ה' אלי לאמר (ב טז-יז) בבבא בתרא קכא. מבואר שנבואה זו באה למשה רבינו בט"ו באב, שהוא היום שכלו בו מתי מדבר. והקשה בספר בנין אריאל (פרשת מסעי), דהנה התוס' בקידושין לח. ד"ה צא, כתבו שבכל שלשים ימי אבלו של משה לא בא הדיבור אל יהושע, כיון שאין השכינה...
  4. ג

    דברים עמידת השמש למשה רבינו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים (ב כה) פירש רש"י למד שעמדה חמה למשה ביום מלחמת עוג, ונודע הדבר תחת כל השמים. ובגמ' עבודה זרה כה. מקשה, והכתיב לגבי יהושע "ולא היה כיום ההוא לפניו ולאחריו", ומתרצת הגמ' דבימי משה רבינו לא נפישי שעות כולי האי כמו בימי...
  5. געגועים

    דברים יהושע נכנס לארץ ישראל כיון שפניו כלבנה

    יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ הוּא יָבֹא שָׁמָּה בן נון העמד לפניך ר"ת לבנה, מרמז למש"כ בזוה"ק (שלח קנו.) כי ארץ ישראל היא סיהרא, ולכן יהושע שנאמר עליו פני יהושע כפני לבנה נכנס אליה, אבל משה שפניו כפני חמה העליונה מן הסיהרא לא נכנס אליה. וראה עוד כאן
  6. געגועים

    דברים ממה התיירא משה רבינו?

    רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן במדרש רבה אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע לפי שלא נצטוו עכו"ם על השבת תאמר אם הם עושים אותה אתה נושא להם פנים, א"ל הקב"ה מן הדבר הזה אתה מתיירא חייך אפילו הם עושין כל מצות שבתורה אני מפילן בפניכם. משמע שעיקר הסיבה שהיה משה מתיירא מסיחון ועוג היה כי הם קיימו...
  7. געגועים

    דברים על דבר זה נסתלק ממנו משפט בנות צלפחד

    וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי, ברש"י: על דבר זה נסתלק ממנו משפט בנות צלפחד. וכן כתב רש"י לעיל בפרשת פינחס: ויקרב משה את משפטן, נתעלמה הלכה ממנו, וכאן נפרע על שנטל עטרה לומר והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי. תקרבון אלי אותיות בנות רק אלי, דהיינו שהקב"ה אמר לו כיון שאמרת...
  8. ג

    מטות מדוע היה צריך אלעזר לומר בשם משה רבינו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה (לא כא) בספרי פיסקא קנ"ז, ר' יאשיה אומר שהיה אומר דבר בשם אומרו, כענין שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. וכעי"ז פירש רש"י בקצרה. וקשה, דהנה ביבמות צו: איתא דרבי אלעזר אמר שמעתתא דרבי יוחנן ולא אמרה...
  9. ג

    מטות מדוע לא נטל משה רבינו מחצה מהשלל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וחצית את המלקוח בין תופשי המלחמה היוצאים לצבא ובין כל העדה (לא כז) הקשה הג"ר מאיר סולוביצי'ק זצ"ל, דהנה ברמב"ם מלכים (פ"ד ה"ט) מבואר, שכאשר בוזזים במלחמה נותנין את כל השלל תחילה לפני המלך והוא נוטל מחצה, ואחר כך את מחצית הביזה הנשאר חולקים אנשי הצבא ביחד עם העם היושבים על...
  10. געגועים

    מסעי ניזהא דאריה "זה זה"

    זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' הנה גם פ' מטות מתחיל זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה', וברש"י מוסף עליהם משה שנתנבא בלשון זה הדבר. הענין בכל זה, נקדים מה שאמרו חז"ל (פסחים קיב:) ניזהא דאריה "זה זה", ופי' רשב"ם (ד"ה ניזהא דתורא): גערה שגוער בו בלשון הזה להבריחו מעליו. והיינו כי זה לעומת זה עשה...
  11. געגועים

    מטות ק"ש שעל מטתו של משרע"ה

    וַיֵּצְאוּ מֹשֶׁה וכו' לִקְרָאתָם, אפשר לרמז ע"פ מ"ש בלב שמחה (מטות מסעי תשל"ט): נקום נקמת בנ"י מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך, הגיד כ"ק אאמוז"ל וגם כ"ק אדמו"ר אחי ז"ל אמר בשמו, שזה היה ק"ש שעל מטתו של משרע"ה, אחר שנכשלו בנ"י תיקן אותם משרע"ה ע"י קבלת עומ"ש, ואי' בגמ' (ברכות ה.) לעולם ירגיז אדם...
  12. ג

    פנחס מדוע לא נתמלאה בקשת משה שימלאו בניו מקומו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': יפקוד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה (כז טז) ברש"י, כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי, אמר לו הקדוש ברוך הוא לא כך עלתה במחשבה לפני, כדאי הוא יהושע ליטול שכר שמושו שלא מש מתוך האהל. ובזבחים קב. אמר עולא בקש...
  13. געגועים

    פנחס הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית

    אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית בתרגום דִי אִתְקְטֵל עִם מִדְיָנֵיתָא. דהיינו שהוכה עם המדינית. ובכוונה כתבה התורה בלשון כזה שמשתמע שזמרי הכה את המדינית, לרמז מה שהיה בגלגוליהם הקודמים שזמרי היה שכם וכזבי היתה דינה והוא אנסה שלא לרצונה. [ובדרך אפשר, דאי' בליקוטי יהודה בשם האמרי אמת זי"ע...
  14. געגועים

    פנחס משה נתן לפינחס במתנה את מידת השלום שלו

    לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם בתרגום ירושלמי: בשבועה אזיל משה ואמר לפינחס הא אנא יהב ליה, עכ"ל. הנה שינה לתרגם באופן כזה, אפשר כדי להורות לנו דברי הזוה"ק שמידת השלום היתה של משה רבינו, ואמר לו הקב"ה למשה שילך לפינחס ויאמר לו בפה מלא שהוא נותן לו במתנה את מידת השלום שלו...
  15. ג

    חוקת הטעם שלא נכנס משה רבינו לארץ

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם (כ יב) פירש רש"י, גלה הכתוב שאלולי חטא זה בלבד היו נכנסין לארץ, כדי שלא יאמרו עליהם כעון שאר דור המדבר, שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ, כך היה עון משה ואהרן. הקשה בדרשות מהרי"ט דרוש שני...
  16. געגועים

    חוקת הייתי סבור או בי או בך

    הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת י"י וַיִּקָּדֵשׁ בָּם ברש"י: ויקדש בם, שמתו משה ואהרן על ידם, שכשהקדוש ברוך הוא עושה דין במקודשיו הוא יראוי ומתקדש על הבריות וכו' וכן הוא אומר (ויקרא י, ג) בקרובי אקדש. ושם כתב רש"י: אמר משה לאהרן, אהרן אחי, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו...
  17. געגועים

    חוקת למה לא נתגלה טעם פרה ליהושע

    זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה בלב שמחה (אמרים): במדרש (במדב"ר יט, ו תנחומא חקת אות ח) אמר לו הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם פרה ולאחרים חקה, והטעם כדאי' שהפרה היא כפרה על מעשה העגל, לכך רק משרע"ה שלא היה בחטא העגל כלל היה יכול להשיג טעמה, לך אני מגלה, והטעם שלא נודע טעמה גם לשבט לוי, אף שגם הם לא היו בחטא...
  18. ג

    חוקת מדוע לא ידע משה רבינו טהרת פרה אדומה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': זאת חקת התורה (יט ב) במדרש רבה פרשה י"ט, אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, על כל דבר ודבר שהיה אומר הקדוש ברוך הוא למשה אומר לו טומאתו וטהרתו [דהיינו שבכל הטמאים כתוב אופן הטהרה באותה פרשה של הטומאה, דהיינו "ורחץ במים"], כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים, אמר לו משה, רבש"ע...
  19. ג

    קרח מדוע דוקא השמש והירח תבעו דינו של משה רבינו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בוקר וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו (טז ה) בנדרים לט: דרש רבא ואמרי לה ר' יצחק, שבזמן מחלוקת קורח עלו השמש והירח מהרקיע לזבול, ואמרו רבונו של עולם אם אתה עושה דין לבן עמרם הרי אנו מאירים, ואם לאו אין אנו...
  20. געגועים

    קרח מטה אהרן הוציא פרח בזכות משה רבינו

    וַיֹּצֵא פֶרַח וכו' וַיֹּצֵא מֹשֶׁה הסמיכות בא לרמז שמטה אהרן הוציא פרח בזכות משה רבינו, כמו שכתבו שהכח של אהרן היה ממשה רבינו.
חזור
חלק עליון
למעלה